פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2568/17

ראידה דודה נ. שר הפנים

העותרת ביקשה להורות למשרד הפנים לחדש את תעודת הזהות הישראלית שלה, לאחר שתושבותה פקעה בשל העתקת מרכז חייה לאזור יהודה ושומרון.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 11/06/2017 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2568/17 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תושבות ומרשם אוכלוסין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה להורות למשרד הפנים לחדש את תעודת הזהות הישראלית שלה, לאחר שתושבותה פקעה בשל העתקת מרכז חייה לאזור יהודה ושומרון.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2568/17

ראידה דודה נ. שר הפנים

העותרת ביקשה להורות למשרד הפנים לחדש את תעודת הזהות הישראלית שלה, לאחר שתושבותה פקעה בשל העתקת מרכז חייה לאזור יהודה ושומרון.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, תושבת לשעבר בישראל שעברה להתגורר באזור יהודה ושומרון, עתרה לבג"ץ בדרישה לחדש את תעודת הזהות הישראלית שלה כדי שתוכל לבקר את משפחתה בירושלים ולצאת לחו"ל. המדינה טענה כי העתירה מוקדמת שכן העותרת לא פנתה כלל למשרד הפנים בבקשה רשמית, וכי עליה לפנות לבית הדין לעררים כסעד חלופי. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה ודחה את העתירה על הסף בשל אי מיצוי הליכים. עם זאת, המדינה התחייבה לבחון בשיחות פנימיות האם ניתן למצוא פתרון שיאפשר לעותרת לבקר את משפחתה בישראל, חרף העובדה שאין לה מעמד תושב.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' פוגלמן, ד' ברק-ארז, מ' מזוז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ראידה דודה

נתבעים

  • שר הפנים
  • מנכ"ל משרד הפנים
  • מנהל הלשכה האזורית למנהל אוכלסין מזרח ירושלים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת זקוקה לתעודת זהות ישראלית כדי לבקר את בני משפחתה בירושלים ולצאת לחו"ל.
  • פניותיה למשרד הפנים של הרשות הפלסטינית לקבלת תעודה מטעמם נדחו בשל החזקתה בתעודה ישראלית.
טיעוני ההגנה
  • העתירה הוגשה בטרם מוצו ההליכים מול משרד הפנים.
  • קיים סעד חלופי בבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל.
  • מרכז חייה של העותרת אינו בישראל, ולכן אין בסיס להנפקת תעודת זהות ישראלית.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותרת מיצתה את ההליכים מול הרשויות לפני פנייה לבג"ץ.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • נתוני רשות האוכלוסין וההגירה בדבר פקיעת תושבותה של העותרת בשנת 1996.
  • מכתב בא-כוח העותרת המודה כי טרם פנתה למשרד הפנים בבקשה רשמית.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל אי מיצוי הליכים וקיומו של סעד חלופי.
  • בית המשפט רשם לפניו את הודעת המשיבים כי יבחנו פתרון פרטני למתן אפשרות לעותרת לבקר את משפחתה.

תגיות נושא

  • תושבות
  • מרשם אוכלוסין
  • אי מיצוי הליכים
  • סעד חלופי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • המשיבים יעדכנו את בא-כוח העותרת בתוך 30 ימים בדבר התקדמות הבדיקה למציאת פתרון לביקורי משפחה.
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2568/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2568/17 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז העותרת: ראידה דודה נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. מנהל הלשכה האזורית למנהל אוכלסין מזרח ירושלים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אמנון מזר בשם המשיבים: עו"ד יונתן נד"ב פסק-דין השופט מ' מזוז: 1. העותרת היא תושבת אזור יהודה ושומרון (להלן: האזור), לשם עברה לדבריה עם משפחתה לפני כעשרים שנה. העותרת נרשמה כתושבת קבע בישראל ביום 7.12.1970, אולם מנתוני רשות האוכלוסין וההגירה עולה כי תושבותה פקעה ביום 21.5.1996 והעותרת נגרעה מקובץ מרשם האוכלוסין ביום 6.11.2006. 2. לטענת העותרת, היא פנתה למשרד הפנים לשם חידוש תעודת הזהות הישראלית שברשותה, ובקשתה זו נדחתה מן הטעם שמרכז חייה הוא בחלחול שבאזור - עובדה שהיא עצמה מציינת בסעיף 11 לעתירתה. תעודת הזהות נדרשת לה על מנת לבקר את בני משפחתה, לרבות הוריה המבוגרים, המתגוררים בירושלים, וכן לצורך יציאה לחו"ל. בהמשך, כך נטען, נדחתה גם פנייתה של העותרת למשרד הפנים של הרשות הפלסטינית לקבלת תעודת זיהוי מטעמם, בטענה כי אינם מנפיקים תעודת זיהוי למי שאוחז בתעודה ישראלית. פניותיו של בא-כוח העותרת למשיב 3 בבקשה לסיוע בפתרון מצוקתה (צורפו כנספחים ג' ו-ד'), לא נענו. מכאן העתירה שלפנינו. 3. לטענת המשיבים, דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי לפני בית הדין לעררים, שהוקם מכוח סעיף 13כג לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל), היות שהעותרת מבקשת למעשה בעתירתה להשיב לה את הרישיון לישיבת קבע בישראל בו אחזה בעבר. גם לגופו של ענין טוענים המשיבים כי אין בסיס לעתירה זו, וזאת נוכח מרכז חייה הנוכחי של העותרת באזור, אותו אין בכוונתה לשנות. 4. היות שהמבקשת איננה בעלת מעמד בישראל, ברי כי לא ניתן להנפיק לה תעודת זהות ישראלית עדכנית. בעתירה שבפנינו אין כל התייחסות לפניה קונקרטית מצד העותרת למשרד הפנים הישראלי בבקשה ליתן לה מעמד בישראל או אף להנפיק לה תעודת זהות עדכנית, וממילא גם לא צורפה כל פניה כזו. במכתבו של בא-כוח העותרת למשיב 3 מיום 18.12.2016 אף מצוין במפורש כי העותרת "טרם פנתה למשרד הפנים שכן העריכה כי לאור הנהלים הקיימים, תעודת הזיהוי שברשותה לא תחודש אלא אם תעבור להתגורר בתחומי ישראל". משכך, הרי שדין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים. ומכל מקום, הצדק עם המשיבים כי לפי חוק הכניסה לישראל, הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רשות בענין זה, רשאי להגיש ערר על ההחלטה לבית הדין לעררים (סעיף 13כד לחוק). זהו הנתיב בו על העותרת לצעוד. 5. לצד זאת, אנו רושמים לפנינו את הודעת המשיבים בסעיף 16 לתגובתם מיום 9.6.2017, לפיה "במסגרת הטיפול בעתירה נידון בשיחות בין גורמי פרקליטות המדינה, רשות האוכלוסין וההגירה והמינהל האזרחי לאזור האם וכיצד בכל זאת, חרף האמור, בהיעדר מעמד בישראל, תוכל העותרת לקבל מענה לבקשתה שתהיה לה אפשרות לבקר את בני משפחתה בישראל ולצאת מהאזור לחו"ל". בהתאם להצעת המשיבים, יעדכן בא-כוח המשיבים את בא-כוח העותרת באשר להתקדמות הבדיקה האמורה בתוך 30 ימים. 6. העתירה נדחית אפוא על הסף. בנסיבות העניין לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז בסיון התשע"ז (‏11.6.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17025680_B05.doc אב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il