בג"ץ 2566-19
טרם נותח
עמותת נגישות ישראל נ. משרד התחבורה
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
6
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2566/19
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופטת י' וילנר
העותרות:
1. עמותת נגישות ישראל
2. עמותת בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד התחבורה
2. משרד האוצר
3. דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ
4. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
5. אגד חברה לתחבורה בע"מ
6. מטרופולין - תחבורה ציבורית
עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים
תאריך הישיבה:
ה' באב התשפ"א
(14.7.2021)
בשם העותרת 1:
עו"ד תומר רייף
בשם העותרת 2:
עו"ד אביבית ברקאי אהרונוף
בשם המשיבים 2-1 ו-4:
עו"ד אודי איתן
בשם המשיבה 3:
עו"ד שמעון מויאל
בשם המשיבה 5:
עו"ד ארנה קדר; עו"ד דעה קומם שטיין
בשם המשיבה 6:
עו"ד דקלה עוז
פסק-דין
השופט נ' סולברג:
העותרות, עמותת "נגישות לישראל" ועמותת "בזכות", מלינות על החלטת משרד התחבורה ומשרד האוצר, להקים שירות תחבורה חדש (קווי שירות מותאמי ביקוש), משום שלא ניתן בו, לטענתן, מענה מספיק לצרכי נגישות של אנשים עם מוגבלות.
בהחלטה האמורה נקבע, כי יֵעשה 'פיילוט', ב-4 אזורים עירוניים צפופים, שבמסגרתו יופעלו שירותי תחבורה ציבורית, אשר יתבססו על תכנון גמיש של זמני השירות ומסלולי הנסיעה, על-פי ביקוש. התכנון הגמיש יתבצע באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זימון של כלי התחבורה אל התחנה הקרובה למיקומו של הנוסע, והורדתו בתחנה הקרובה אל היעד שאליו הוא מבקש להגיע; 'תחבורה ציבורית מותאמת אישית'. בעתירה, אשר הוגשה ביום 10.4.2019, התבקשו המשיבים לבוא וליתן טעם מדוע "לא תיושם ההחלטה [...] לאחר שיונגשו כל כלי התחבורה החדשים אשר עתידים לפעול במסגרת שירות זה", מדוע "לא יבוטל ההסכם להפעלת קווי שירות [...] או, למצער, יושהה ההסכם עד תיקונו כך שיכלול חובות הנגשה על משיב 3 [דן חברה לתחבורה ציבורית]"; ומדוע "לא יושהה מתן רישיון המשיב 3 להפעלת קו התחבורה האמור, ולא יושהה מימון ציבורי בעבור השירות החדש עד ביצוע חובות הנגשה".
בתוך כך נטען, כי השירות "תוכנן ויבוצע כך שהוא מדיר אנשים עם מוגבלות", בין היתר משום ש"מתוך 100 רכבים אשר עתידים להיכנס לשימוש בידי משיב 3, רק כ-3% בלבד יכללו מעלון, אשר יאפשר לאנשים המתניידים בכסא גלגלים לעלות לכלי התחבורה"; מאחר שכלי התחבורה החדשים לא יצוידו "בהתאמות שנועדו לאפשר התמצאות במהלך הנסיעה עצמה [לאנשים עם מוגבלות בראייה או מוגבלות בשמיעה]"; נוכח העובדה, כי "היישומון, שבאמצעותו מתוכנן זימון השירות בידי הצרכן, אינו מונגש לאנשים עם מוגבלות חושית או פיזית"; ועוד. העותרות טוענות אפוא, כי ההחלטה מנוגדת לדין, ואינה עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות), ומכאן – כי היא לוקה באי-חוקיות, פוגעת בזכותם של אנשים עם מוגבלות לנגישות, וכפועל יוצא פוגעת גם בזכותם לשוויון. לשיטתן, התכנית האמורה, מקדמת שירותים ש"אינם שמישים עבור ציבור הנוסעים שהם אנשים עם מוגבלות, וככאלו פוגעים בציבור זה באופן בלתי מידתי"; לוקה בחוסר סבירות קיצוני ושרירותיות; ומעניקה משקל יתר לשיקולי תקציב ונוחות, באופן שאינו הולם את חומרת הפגיעה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. נטען אפוא, כי דינה להתבטל, או למצער להשתנות, כך שתובטח זכותם של אנשים עם מוגבלות לנגישות.
לצד זאת, התבקש בית המשפט גם "להוציא מלפניו צו ביניים שייכנס לתוקף לפני תחילת השירות בפועל, שיקבע, כי עד להכרעה בעתירה זו או עד הנגשה מלאה בפועל, לא יחלו לפעול 'קווי שירות מותאמי ביקוש'", ולקיים דיון דחוף בעתירה ובבקשה למתן צו ביניים. בקשה זו נדחתה על-ידי חברתי השופטת ד' ברק ארז, בהחלטה מיום 4.8.2019.
בתגובתם המקדמית טענו המשיבים 1, 2 ו-4 (משרד התחבורה, משרד האוצר ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות) (להלן: משיבי המדינה), כי "דין העתירה להידחות על הסף, בהיעדר כל תשתית עובדתית הנדרשת לצורת בחינת הסוגיה דנן, ומאחר שטענות העותרות לפגיעה לכאורה הן השערות גרידא". עוד טענו משיבי המדינה, כי מאחר שהפיילוט מצוי בשלב התחלתי, כאשר במידת הצורך יֵעשו בו שינויים, "הסוגיה ממילא אינה בשלה להכרעה". בנוסף טענו, כי דין העתירה להידחות גם לגופה, שכן "השירות הניסיוני דנן מקיים את דרישת החוק בדבר הנגשתו", וההחלטה על אודות קיום ה'פיילוט' היא "סבירה ביותר ומצויה בלב שיקול הדעת המקצועי הרחב המסור למשרד התחבורה". בהמשך, בתגובה משלימה מיום 2.6.2020 טענו משיבי המדינה, כי מאז הגשת העתירה ננקטו על-ידם כמה וכמה צעדים לשיפור השירות המוצע לאנשים עם מוגבלות, ביניהם: הארכת שעות העבודה של כלי רכב מונגשים, שינוי האלגוריתם כך שיעניק קדימות לבקשות נסיעה בכלי רכב מונגשים, ורכישת רמפות ניידות המסייעות בהעלאת והורדת נוסעים המתניידים בכסא גלגלים. משיבי המדינה הוסיפו, כי כתוצאה מכך נרשמה עלייה במספר הנסיעות שבוצעו בכלי-רכב מונגשים, וזמני ההמתנה אליהם התקצרו. בעקבות דיון שקיימנו בעתירה, ביום 8.6.2020, החלטנו כך: "בהינתן העדכון המעודד שפורט על ידי משיבי המדינה בתגובה המשלימה ומתוך הבנה כי כל הגורמים הנוגעים בדבר ימשיכו להיות קשובים לצרכיהם של בעלי מוגבלות במהלך הפיילוט נושא העתירה ויגלו נכונות לערוך גם בהמשך שיפורים והתאמות בשירות הגמיש באופן שיאפשר לבעלי המוגבלות נגישות לשירות האמור, אנו מורים בשלב זה כי המשיבים יגישו הודעה מעודכנת לא יאוחר מיום 15.11.2020 באשר להתקדמות הפיילוט בכל הנוגע לסוגיית הנגישות נושא העתירה ולאחר קבלתה יוחלט על המשך הטיפול בעתירה".
בהודעת עדכון מיום 14.12.2020, לאחר ארכה שנתבקשה, מסרו משיבי המדינה כי חלה התקדמות נוספת במגמות השיפור שעליהן דווח בהודעה הקודמת, ובמקביל גם נרשמה עלייה ניכרת במספר הזמנות הנסיעה בכלי רכב נגישים. כמו כן, דווח על שיח שהתקיים בין הצדדים, שבמסגרתו הוסכם על מספר סוגיות (למשל, הוסכם כי "רכב המסייע ללקוח עם מוגבלות יחנה צמוד למדרכה"). עוד צוין, כי הוסכם על המשך בחינתן של מספר סוגיות נוספות, שעניינן בשיפור הנגישות. בתגובת העותרות להודעה זו, מיום 21.1.2021, נטען כי "עמדת משיבי המדינה מתעלמת לחלוטין מטענות העותרים ומחובת ההנגשה המעוגנת בדין, ולכל היותר, מעלה ניסיון לתת פתרונות נקודתיים במסגרת הקיים, שאינם מספקים ואינם רלוונטיים לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות". בתום דיון שהתקיים בעתירה ביום 14.7.2021, נקבע כך: "במסגרת הדיון ניתן ביטוי לעמדה העקרונית כי יש מקום לחתור לשוויון תוצאתי בכל הנוגע לשימוש במתכונת תחבורתית זו – בכל הנוגע לשירות הניתן לאנשים עם מוגבלות". כמו כן צוין, כי "בשלב זה ראוי לאפשר ל'פיילוט' להתקדם". על כן, נקבע כי תוגש הודעת עדכון נוספת, אשר תכלול "נתונים רלוונטיים שיאפשרו בחינת העמידה ביעד של שוויון תוצאתי, כדוגמת היקף וזמן ההיענות לפניות של אנשים עם מוגבלות בהשוואה להיקף וזמן ההיענות לפניות של אנשים מהאוכלוסייה הכללית", ולאחר מכן יוחלט על המשך הטיפול בעתירה.
משיבי המדינה הגישו הודעת עדכון נוספת ביום 14.2.2022, ובה דיווחו על אודות שינוי שחל במצב המשפטי הנוגע לסוגיה. כך, ביום 18.11.2021 תוקן סעיף 19 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובגדרו נקבע כי עד יום 1.12.2024, יותקנו תקנות להסדרת הנגישות של קווי שירות מותאמי ביקוש. עוד נמסר, כי עד לכניסתן של תקנות אלה לתוקף, נקבע בסעיף 71ח לפקודת התעבורה [נוסח חדש], כי המפקח על התעבורה יקבע הוראות להסדרת נגישות לאנשים עם מוגבלות במסגרת השירות האמור, לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בנוסף, הציגו משיבי המדינה נתונים עדכניים שנאספו במסגרת הפיילוט, שמהם עולה כי בשנת 2021, שיעור השלמת הנסיעות של משתמשים שסימנו כי הם נדרשים לנגישות בכסא גלגלים, היה זהה לשיעור השלמת הנסיעות אצל כלל הנוסעים (ועמד על 54%). משכך, נטען כי "ברי כי במישור זה מתקיים שוויון תוצאתי". בנוסף ציינו משיבי המדינה, כי מן הנתונים שנאספו עולה, כי "בנוגע לכלל המשתמשים, זמני האיסוף המוצעים (והנבחרים) הם ככלל בני 20-10 דקות או 30-20 דקות (44% ו-41% בהתאמה); ואילו זמני האיסוף המוצעים (והנבחרים) למשתמשים שסימנו כי הם נדרשים לנגישות לכסא גלגלים הם: 45 דקות ומעלה (36%), 45-30 דקות (24%), 30-20 דקות (16%) ו-20-10 דקות (15%)". לעניין זה הבהירו משיבי המדינה, כי הם "אינם חולקים על כך שעובדתית קיים פער זמנים [...] בין משתמשים שסימנו כי הם נדרשים לנגישות לכסא גלגלים [...] לבין יתר המשתמשים". אמנם, לשיטתם, קיימת אפשרות "שהפער נובע, בין היתר, מהעדפות המזמינים השונים", אולם בכוונתם "להמשיך להידרש לסוגיה זו במסגרת קביעת ההוראות להסדרת הנגישות בקווי השירות מותאמי הביקוש". כמו כן צוין, כי ביום 27.12.2021 הוארך משך הפיילוט עד יום 31.12.2023, במסגרת תיקון לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021). בנסיבות אלה, בהינתן השינויים המשמעותיים שאירעו מאז הגשת העתירה ועד עתה – הן במישור הנורמטיבי, הן במישור המעשי – ובשים לב לכך ש"המשיבים ממשיכים לפעול לשם שיפור השירות דנן ונגישותו לציבור המשתמשים עם מוגבלות", נטען כי העתירה מיצתה את עצמה, ודינה להימחק.
מנגד, בתגובתן להודעה זו טענו העותרות, כי נוכח ההחלטה על הארכת תקופת הפיילוט, "יש מקום לחייב את ה[משיבים] בהנגשה ראויה [...] ולעגן חובה זו בהוראות להסדרת הנגישות". עוד נטען, כי הנתונים שהציגו משיבי המדינה אינם מעידים על כך שמתקיים שוויון תוצאתי, במיוחד נוכח שיעור ההזמנות הנמוך של אנשים עם מוגבלות בהשוואה לכלל המשתמשים, ומחמת ההבדלים שנרשמו בזמן האיסוף הממוצע. בכל הנוגע לפעולות שביצעו משיבי המדינה לטובת שיפור נגישות השירות, נטען כי אין די בכך, וכי הסתפקות בפתרונות אלה רק תביא להדרת אנשים עם מוגבלות מן השירות. על כן, העותרות מבקשות כי נורה למשיבי המדינה להגיש הודעת עדכון נוספת בתוך פרק זמן קצר, שבה ידרשו להציג לוח זמנים ספציפי, לגיבוש הוראות והסדרים שיביאו לשוויון תוצאתי.
לאחר עיון בעתירה, ולמקרא הודעות העדכון והתגובות, באתי לכלל מסקנה, כטענת משיבי המדינה, כי העתירה מיצתה את עצמה במתכונתה הנוכחית, ודינה להימחק. ראשית אציין, כי מהודעות משיבי המדינה עולה שהם קשובים לטענות העותרות, ופועלים לפתרון הסוגיות הנדונות בעתירה. מעבר לכך, מהעדכונים האחרונים עולה, כי המצב העובדתי כיום, שונה באופן משמעותי מזה שהיה קיים בעת הגשת העתירה, בדגש על הפעולות שביצעו משיבי המדינה לטובת שיפור הנגשת השירות, על כלל היבטיו. המצב המשפטי – השתנה אף הוא, נוכח התיקון שנעשה בחוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, התיקון שנעשה בפקודת התעבורה, וההחלטה על הארכת תקופת הפיילוט. גם הסעד המבוקש עתה על-ידי העותרות – שונה מזה שהתבקש בתחילה. אשר על כן, מטעמים אלה, אין עוד מקום להותיר את העתירה תלויה ועומדת, במתכונתה הנוכחית. זכויותיהן וטענותיהן של העותרות – אם יראו לנכון לשוב ולפנות לבית המשפט בעתירה חדשה, לאחר קביעת ההוראות העדכניות להסדרת הנגישות במסגרת השירות האמור – יהיו שמורות להן לעתיד לבוא.
אשר על כן – אציע לחברותַי כי נמחק את העתירה.
ניתן להתרשם כי העתירה ומהלכיה, הביאו את משיבי המדינה לקידום שיפור הנגשת השירות לאנשים עם מוגבלות, ועל כך נאה לשבֵּח. בנסיבות אלה, אציע עוד, כי משיבי המדינה ישאו בהוצאות העותרות 2-1, בסך כולל של 10,000 ₪.
ש ו פ ט
השופטת י' וילנר:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
השופטת ד' ברק-ארז:
אני מסכימה עם חברי השופט נ' סולברג כי נוכח השינויים הרבים שחלו מאז החל ההליך את דרכו, ובהינתן ההתקדמות שהושגה בשלב זה, דין העתירה להימחק. זאת ועוד, יש לנו בסיס לסבור כי ההישגים שהושגו עד כה ימשיכו להנחות את המשיבים בקידום הנושא גם בעתיד, כפי שהצהירו. אוסיף ואדגיש, את המובן מאליו: החתירה להנגשה של התחבורה הציבורית היא יעד חברתי חשוב שמבטא הגנה על זכויות של אנשים עם מוגבלות מתוך הכרה בעקרון השוויון ובכבוד האדם. היא גם ערך ציבורי ראוי לקידום מבחינת החברה כולה.
ש ו פ ט ת
לפיכך הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט נעם סולברג.
ניתן היום, ה' בניסן התשפ"ב (6.4.2022).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
_________________________
19025660_O21.docx עג
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1