מיכאל פן נ. היועץ המשפטי לממשלה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 25639-10-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט יחיאל כשר העותר: מיכאל פן נגד המשיבה: היועצת המשפטית לממשלה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד איתן מעוז; עו"ד דניאל עינב בשם המשיבה: עו"ד תהילה רוט; עו"ד גיא יעקב פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: העותר בעתירה דנן הוכרז כבר-הסגרה לארצות הברית ונחתם בעניינו צו הסגרה על ידי שר המשפטים (להלן: השר ו-צו ההסגרה). בעתירה דנן מבקש העותר כי נורה למשיבה להימנע מהסגרתו בפועל עד להשלמת סדרת בדיקות רפואיות. כן מבוקש צו ביניים האוסר על המשיבה להסגיר את העותר עד להכרעה בעתירה. ביום 24.4.2019 הוגש נגד המערער ושותפו כתב אישום בארצות הברית בעבירת קשירת קשר לביצוע הלבנת הון, ולפיו השניים הפעילו אתר אינטרנט שקישר גולשים לזירות מסחר פליליות ב-"רשת האפלה" (Darknet), בתמורה לקבלת עמלות על העסקאות שביצעו הגולשים בזירות המסחר. בסמוך לכך הגישה ארצות הברית לישראל בקשה להסגרת העותר, ובעקבותיה הגישה המשיבה עתירה להכריז עליו כבר-הסגרה. בעת שהעתירה הייתה תלויה ועומדת הוגש נגד העותר כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בגין העלמת הכנסה מרשויות המס בישראל והלבנת הון (להלן: ההליך הפלילי בישראל). ביום 18.11.2024 הכריז בית המשפט המחוזי בירושלים על העותר כבר-הסגרה, וביום 29.6.2025 נדחה ערעורו של העותר על כך (עה"ס 1204-12-24). ביום 2.7.2025 פנה העותר לשר בבקשה כי ימנע מלחתום על צו ההסגרה בעניינו, בטענה כי לא ניתן להסגירו כל עוד ההליך הפלילי בישראל ממשיך להתנהל, תוך שציין כי הוא הגיש בקשה לקיום דיון נוסף בסוגיה זו (הבקשה נדחתה בהחלטת הנשיא יצחק עמית מיום 29.7.2025 (דנ"פ 31931-07-25)). ביום 5.8.2025 פנה העותר פעם נוספת לשר, וביקש לעכב את הליך הסגרתו בשל כך שנקבע ביום 4.5.2026 דיון בעל-פה בבקשת רשות ערעור שהגיש העותר במסגרת הליך להחזרת תפוס, הנוגע למטבעות ביטקוין שהועברו לרשויות בארצות הברית (רעת"ח 38288-06-25). השר לא שעה לטענות אלה, וביום 18.8.2025 הוא חתם על צו ההסגרה. על החלטה זו הגיש העותר עתירה לבית משפט זה, בה טען, בעיקרו של דבר, כי נפלו פגמים בהליך קבלת ההחלטות של השר וכי אין לשר סמכות להסגירו כל עוד לא הסתיים הדיון בהליך הפלילי בישראל (בג"ץ 70363-08-25). ביום 29.9.2025 דחה בית המשפט את העתירה. ביום 5.10.2025 פנה בא-כוח העותר למחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, וביקש כי יינתן לעותר פרק זמן של חודש ימים לפני ביצוע הסגרתו, וזאת על מנת להסדיר את ענייניו בארץ, לטפל בסוגיית ייצוגו בארצות הברית, ולהקל על הפרידה ממשפחתו. בא-כוח העותר הוסיף וביקש כי נציגי הפרקליטות יפנו למקביליהם בארצות הברית על מנת להבטיח כי העותר יקבל שם את הטיפול הרפואי הדרוש לו (לפנייה צורפה חוות דעת, שלא הובאה לעיוננו). ביום 15.10.2025 הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לעיון מחדש בתנאי שחרורו של העותר (להלן: הבקשה למעצר בית לילי). בבקשה צוין כי הושלמו התיאומים בין הרשויות בישראל ובארצות הברית, ונקבע מועד לביצוע ההסגרה. לפיכך, התבקש בית המשפט המחוזי להורות על מעצר בית לילי של העותר לשלושה לילות, בין יום 21.10.2025 ויום 24.10.2025, וזאת בכדי לאפשר את ביצוע ההסגרה בפועל (המדינה מסרה כי לא ניתן לחשוף "מטעמים מבצעיים" את מועד ההסגרה המדויק). כן התבקש בית המשפט המחוזי לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא לעותר. העותר התנגד לבקשה למעצר בית לילי, וזאת בטענה כי קיימת מניעה רפואית מהסגרתו במועדים שצוינו. לתמיכה בטענה זו הגיש העותר לבית המשפט המחוזי סיכום ביקור רפואי מיום 13.10.2025 שערך הקרדיולוג פרופ' יהודה אדלר (להלן, בהתאמה: מסמך סיכום הביקור ו-פרופ' אדלר). במגבלות צנעת הפרט ייאמר כי במסמך, האוחז עמוד אחד בלבד, פורטו גורמי סיכון אפשריים למחלות לבביות אצל העותר, ונקבע כי יש לשלול את האפשרות לקיום "בעיה קרדיאלית". לשם כך המליץ פרופ' אדלר על ביצוען של חמש בדיקות רפואיות וקבע: "אני אוסר [על העותר] לטוס עד גמר ברור הקרדיאלי" (ההדגשה והשגיאה במקור). ביום 19.10.2025, לאחר דיון, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה למעצר בית לילי. אשר לטענה למניעה רפואית ציין בית המשפט המחוזי כי במהותה, מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההסגרה, שהוגשה מבלי שהובהר מהו מקור הסמכות של בית המשפט המחוזי לדון בכך. במקביל, הגיש העותר את העתירה דנן, ובה הוא מבקש להשהות את הסגרתו עד להשלמת הבדיקות הרפואיות שהומלצו במסמך סיכום הביקור, ובכפוף לתוצאותיהן. העותר מסביר כי לקראת הסגרתו הוא נדרש להסדיר עניינים שונים, ובין היתר לבצע בירורים רפואיים "הקשורים בתסמינים הולכים וגוברים שהעלו באחרונה חשד לרקע לבבי" (סעיף 3 לעתירה). בהתאם, סבור העותר כי יש לאפשר לו להשלים את הבירורים בטרם הסגרתו, נוכח המלצת פרופ' אדלר, ובהתחשב בכך שמדובר בעיכוב קצר בלבד. למחרת היום, הגישה המשיבה את תגובתה המקדמית. המשיבה גורסת כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית. היא מדגישה כי העותר לא העלה את הטענות הרפואיות המועלות עתה במשך ארבע השנים שבהן מתנהלים ההליכים להסגרתו, ומוסיפה כי מסמך הסיכום הרפואי אינו מבסס טענות אלה. המשיבה מציינת כי מסמך הסיכום הרפואי אינו מנמק את האיסור על הטסת העותר (עניין מוקשה במיוחד כאשר זוהי המגבלה היחידה המצויה במסמך), וכי העותר לא הפנה לאירוע דחוף או לשינוי פתאומי במצבו, אשר מצדיק את הפנייה לפרופ' אדלר דווקא בסמוך לביצוע ההסגרה. לבסוף, מציינת המשיבה כי ישנה חשיבות בביצוע ההסגרה במהירות וביעילות, וכי לא הוצגה תשתית עובדתית המצדיקה עיכוב הליכים אלה. היום, 21.10.2024, הגיש העותר בקשה להשיב לתגובה המקדמית, ובצידה הגיש את התשובה עצמה. בתשובה טוען העותר כי פנה לפרופ' אדלר בעקבות אירוע, מיום 11.10.2025, במהלכו חש ברע, וסבל, בין היתר, מכאבים בחזה ומאובדן תחושה ביד שמאל. עוד ציין העותר כי הוא מעריך שיוכל להשלים את הבדיקות הרפואיות המומלצות בתוך פחות משבועיים (בעוד שבעתירה העריך העותר כי ייעשה כן בתוך כחודש). לאחר עיון בעתירה, בתגובה המקדמית ובתשובת העותר אליה מצאנו כי דין העתירה להידחות, משהעותר לא הניח תשתית מספקת להתערבות בהחלטות המשיבה (לדחיית עתירות בעילה זו, ראו: בג"ץ 3739/21 אבו סתה נ' המפקד הצבאי לאזור איו"ש, פסקה 3 (3.6.2021); בג"ץ 4677/24 עויסאת נ' משרד הבריאות, פסקה 6 (21.7.2024)), וזאת בפרט נוכח החשיבות שיש לייחס לניהול הליכי הסגרה במהירות וביעילות (ראו והשוו: בש"פ 4953/21 כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 14 (8.8.2021); בש"פ 7833/22 היועצת המשפטית לממשלה נ' קוטלר, פסקה 15 (28.11.2022)). כעולה מתיאור השתלשלות העניינים, הצורך בביצוע בדיקות קרדיולוגיות לא הועלה במסגרת הפניות הרבות של העותר לביטול צו ההסגרה או עיכוב ביצועו, ועניין זה הועלה לראשונה "בדקה התשעים", כשהיענות לבקשה תחייב עיכוב נוסף בהליך ההסגרה. בדומה, גם הנמקת העותר לעיתוי הפנייה לפרופ' אדלר – האירוע שחווה ביום 11.10.2025 – הוצגה "בדקה התשעים", לאחר שהמשיבה התייחסה לסוגייה בתגובתה המקדמית. ודוק – מסמך הסיכום הרפואי אינו פותר את הספקות בעניין – שהרי, לא מוזכר בו כלל האירוע מיום 11.10.2025, ולא נמצא בו נימוק כלשהו לכך שהמגבלה היחידה המוטלת על העותר היא איסור, באופן גורף, על טיסה. משכך, ומבלי להמעיט בחששותיו הבריאותיים של העותר, לא הוצג לנו הסבר מספק לכך שיש לוודא כי העותר אינו סובל מבעיה קרדיולוגית (שטיבה לא הובהר) דווקא בישראל. ברי כי גם לאחר הסגרתו לארצות הברית תהיה לעותר גישה לטיפול רפואי, וחזקה על באי-כוח המשיבה כי ימסרו למקביליהם האמריקניים את הפרטים הנחוצים לעניין (כפי שהתבקשו לעשות בפניית העותר מיום 5.10.2025). סוף דבר: העתירה נדחית ללא צו להוצאות, ומאליה נדחית הבקשה למתן צו ביניים. משלא פורט הרקע הרפואי של העותר לא מצאנו טעם להטיל איסור פרסום על פסק הדין בעתירה. ניתן היום, כ"ט תשרי תשפ"ו (21 אוקטובר 2025). דפנה ברק-ארז שופטת עופר גרוסקופף שופט יחיאל כשר שופט