בג"ץ 2563-22
טרם נותח
שומרי הבית ע.ר נ. מנכלי"ת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
2
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2563/22
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט י' אלרון
העותרת:
שומרי הבית ע.ר
נ ג ד
המשיבות:
1. מנכ"לית הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו
2. הרשות השניה לטלווזיה ולרדיו
3. ועדת הערר של מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו
4. התאחדות התעשיינים בישראל
עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים
בשם העותרת:
עו"ד מתן גרפינקל
בשם המשיבות 3-1:
עו"ד אסף הדני
בשם המשיבה 4:
עו"ד יונתן קהת; עו"ד חנן סידור
פסק-דין
השופט נ' סולברג:
עתירה המופנית כלפי המשיבים 3-1 (מנכ"לית הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, וועדת הערר של מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו) (להלן: משיבי הרשות), ובה מבוקש להורות להם על ביטול החלטתם להתיר את שידורו של מסע פרסום מטעם המשיבה 4 (התאחדות התעשיינים בישראל – איגוד חברות הגז), באמצעות כלי התקשורת הנתונים לפיקוחה של המשיבה 2.
עניינו של מסע הפרסום האמור, ששידוריו החלו במהלך חודש מרץ 2022, בשימוש בגז טבעי במשק האנרגיה בישראל. לטענת העותרת, "במסע הפרסום נפלו אי דיוקים, הטעיות, חצאי אמיתות וסילוף של נתונים שונים והכל במטרה להציג את השימוש בגז טבעי במשק האנרגיה בישראל כגורם התורם לשמירה על הסביבה ובריאות הציבור למרות שאין כך הדבר". נוכח זאת, נטען כי מסע הפרסום מכיל טענות שיש בהן "כדי להטעות את הצופה הסביר", ומשכך, מוטל על משיבי הרשות לאסור את פרסומו, בהתאם לאמור בכלל 4 לכללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת טלוויזיה), התשנ"ד-1994 (להלן: כללי הרשות לפרסומת טלוויזיה), ובכלל 6 לכללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו), התשנ"ט-1999 (להלן: כללי הרשות לפרסומת רדיו). עוד טוענת העותרת, כי "מסע הפרסום עוסק בנושא המצוי בלב לבה של מחלוקת ציבורית עזה", ולכן, בהתאם לנאמר בכלל 11 לכללי הרשות לפרסומת טלוויזיה, ובכלל 5 לכללי הרשות לפרסומת רדיו – "יש מקום להפסיקו לאלתר".
ביום 28.4.2022 הגישה המשיבה 4 את תגובתה המקדמית לעתירה, ובה טענה כי "תשדיר הפרסומת שבמוקד העתירה [...] אינו משודר עוד בכלי התקשורת הנתונים לפיקוחה של המשיבה 2", וכי ההחלטה להפסיק את שידורו התקבלה עוד "טרם הגשת העתירה, וללא קשר אליה". בנסיבות אלה, נטען כי "העתירה, שכל עניינה במניעת שידורו של תשדיר הפרסומת, מיצתה עצמה והפכה תיאורטית", ולכן "יש למחוק את העתירה וממילא לדחות את הבקשה לצו ביניים".
ביום 2.5.2022 הודיעו העותרת ומשיבי הרשות, כי "לנוכח האמור בתגובת המשיבה 4, נמצא כי העתירה דנן הפכה לעתירה תיאורטית שאין צורך לדון בה עוד, ועל כן הצדדים הח"מ הגיעו להסכמה דיונית בדבר מחיקת העתירה ללא צו להוצאות. עוד הוסכם כי הצדדים שומרים על מלוא טענותיהם בעניין זה". התבקש אפוא, "להיעתר לבקשה, ולהורות על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות".
אכן, נוכח הפסקת שידורו של תשדיר הפרסומת, נראה כי העתירה מיצתה את עצמה; הסעד שנתבקש בה אינו אקטואלי עוד; ועל כן – דינה להימחק כמוסכם, כפי בקשת העותרת והמשיבים.
העתירה נמחקת אפוא בזאת; טענות הצדדים בעניין הנדון – שמורות להם.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט' באייר התשפ"ב (10.5.2022).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
22025630_O03.docx עג
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1