ערפאת אסמאעיל נ. משרד התחבורה

4 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 25608-11-25 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופטת רות רונן העותרים: 1. ערפאת אסמאעיל 2. סובחי שעבאן נגד המשיבים: 1. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים 2. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 3. חברת נתיבי איילון בע"מ עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד ד"ר קייס נאסר; עו"ד באסל פרח בשם המשיבים 2-1: עו"ד אבי מילקובסקי; עו"ד גיא יעקב בשם המשיבה 3: עו"ד שגיב חנין; עו"ד חן דרוקמן-אסלן; עו"ד דניאל כהן פסק-דין המשנה לנשיא נעם סולברג: עתירה למתן צווים על-תנאי כדלקמן: "מדוע לא יבחנו המשיבים מחדש את תכנון קטע תוואי כביש 200 המתחבר לכביש 44, בקטע הכביש העובר בתחום כפר דהמש", כך שתיבחר "חלופה מידתית יותר שתהיה בעלת הפגיעה הפחותה ביותר בקרקעות ובמבנים של העותרים ובתכנון הכולל של כפר דהמש"; "מדוע לא ייקבע כי סירוב המשיבים לעשות בחינה מחודשת בקטע כביש 200 הנוגע לכפר דהמש בעוד שהמשיבים עורכים בחינה מחודשת לתוואי כביש 200 בקטע הנוגע ליישוב זיתן [...] מפלה את העותרים לרעה והוא התנהגות בלתי הוגנת בנסיבות העניין"; וכן "מדוע לא תקיים המשיבה 1 דיון בבקשת העותרים שהופנתה אליה לבחון תוואי חלופי למקטע כביש 200 בכפר דהמש, ומדוע לא תנהג המשיבה 1 בבקשת העותרים בלב פתוח ונפש חפצה כפי שהיא נהגה בהליך הבחינה המחודשת לתוואי הכביש ביישוב זיתן". נסיבות העניין תמ"א/ 47/ ד/ 1 (להלן: התמ"א) – שעל הוראותיה מלינים העותרים בעתירתם – היא תכנית מתאר ארצית מפורטת, המשתייכת לתמ"א/47, כאשר עניינה של האחרונה הוא קידום פינויים של מחנות צבאיים במרכז הארץ, והחלפתם במתחמי דיור. על-פי האמור בתמ"א ובדברי ההסבר שניתנו לה, נועדה זו לטפל ב"תשתיות העל" אשר נדרשות למהלך, ובכלל זאת: "יצירת מסגרת תכנונית להקמת המקטע המערבי של דרך עורקית עירונית – כביש 200 – וקביעת הוראות מפורטות לסלילתה. פיתוח מערכת הולכת מים לאורך כביש 200 ושדרוגה של תחנת שאיבה רמלה. קביעת ייעוד שטח לתחנת משנה של חברת החשמל". עוד מתואר בדברי ההסבר לתמ"א, כי "כביש 200 הינו ציר רוחב המחבר את דרכים 431, 44 ו-כביש 40", כאשר התמ"א "כוללת את הקטע הצפוני של הכביש מהחיבור לדרך מס' 44 ועד אזור התעשייה הצפוני של לוד. קטע זה מהווה עורק עירוני המחבר בין צפון העיר לוד לדרומה בחלקה המערבי של העיר". אחד ממקטעיו של כביש 200 הנ"ל, שמשתייך לחלק שבו עוסקת התמ"א, מתוכנן לעבור בכפר דהמש, אשר העותרים נמנים על יושביו. בתמצית, מדובר במתחם שבו מתגוררים כמה מאות תושבים, אך שמשך שנים רבות לא הוסדר על-ידי הרשויות. בשנת 2021, התקבלה בחלקה עתירת תושבי המקום, שעניינה קידום שיוך מוניציפלי למתחם (בג"ץ 5435/14 עמותת כפר דהמש נ' ממשלת ישראל (28.4.2021)). כך אכן נעשה, וביום 19.6.2022, קיבלה שרת הפנים החלטה בנדון. נגד החלטה זו הוגשו שתי עתירות (אחת מהן על-ידי העותר 1 בדנן), אשר עודן מתבררות בבית משפט זה (בג"ץ 4139/22 ובג"ץ 6553/22). במסגרתן, התחייבה המדינה כי לא תבצע פעולות בלתי-הפיכות, שימנעו קיומה של ביקורת שיפוטית (ראו שם, החלטה מיום 6.8.2025). על רקע המתואר, עוד במהלך הליך אישור התמ"א הגישו תושבי דהמש, באמצעות בא-כוחם הנוכחי, השגה המתייחסת למקטע הכביש שצפוי לעבור בשטחם. הטענות שהועלו נבחנו, בחלקן גם התקבלו, תוך שצוין כי התכנית כללה התחשבות בקיומו של אזור המגורים, חרף עובדת אי-הסדרתו. ביום 9.6.2016, אישרה ממשלת ישראל את התמ"א, בהתאם להמלצתה של המועצה הארצית לתכנון ולבניה. כחודש-ימים לאחר מכן, ביום 7.7.2016, פורסמה התמ"א ברשומות. חלפו כמה וכמה שנים, שבמהלכן קודם הפרויקט, וביום 4.8.2022, בהתאם לבקשתה של המשיבה 3, חברת נתיבי איילון בע"מ (חברה ממשלתית אשר מבצעת פרוייקטים תחבורתיים עבור משרד התחבורה), פורסמה בילקוט הפרסומים הודעה מטעם המשיבה 1, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, בדבר כוונה לרכישה ותפיסת החזקה בשטחים שבהם מחזיקים העותרים, אשר נדרשים לסלילת הכביש. זאת, בהתאם לסעיפים 5, 7 ו-22 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: הפקודה). בתוך כך, ניתנה למשיבה 3 הרשאה, לפי סעיף 22 לפקודה, לביצוע הדרוש עבור מימוש ויישום ההפקעה. אחר זאת, ביום 15.11.2022, נשלחו אל העותרים הודעות הפקעה שלפיהן התבקשו לפנות את המקרקעין שהופקעו תוך 60 יום. משאלה נמנעו מלעשות כן, הגישה נגדם המשיבה 3 תביעה לפינוי מקרקעין, שהסתיימה ביום 23.11.2025, בפסק דין מוסכם, שלפיו העותרים יפנו את השטח (ת"א 11746-12-24). טענות הצדדים העותרים טוענים, בעיקרו של דבר, כי על המשיבים לבכּר חלופה מידתית, שתוביל לפגיעה פּחוּתה בהם; כי העובדה שכיום נכונים המשיבים לערוך בחינה לגבי תוואי הכביש, בקטע שעליו מלינים תושבי המושב זיתן, מלמדת על הפליה אסורה כלפיהם, כמו גם על כך שהתוואי עדיין איננו סופי, שלא כפי שנטען על-ידי המשיבים; כי תכנון תוואי הכביש התבצע שעה שטרם ניתנה הפסיקה בעניין הסדרתו של כפר דהמש, מה שגרם לכך שלא נשקלה כדבעי הפגיעה בכפר, וגם מוביל לצורך בבחינה מחודשת של הסוגיה, בהתאם לתמונת המצב העדכנית; וכן כי הטעם התכנוני לסלילת כביש 200 היה בסיס צבאי שנועד לקום, אלא שמערכת הביטחון חזרה בה מכך – ומכאן שיש 'לחשב מסלול מחדש' גם בכל הנוגע לסלילת הכביש. לעתירה הוגשו תגובות מקדמיות נפרדות, האחת מטעם המשיבים 2-1; האחרת, מטעם המשיבה 3. אך מאחר שהתגובות קרובות זו אל זו, אציג את טענות המשיבים במאוחד. לדברי המשיבים כולם, העתירה הוגשה בשיהוי ניכר – משיגים בה על תכנית שאושרה ופורסמה כבר בשנת 2016; ואף אם מתחילים למנות את תקופת השיהוי החל ממועד ההפקעה – הרי שזו התבצעה בשנת 2022, קרי: לפני למעלה מ-3 שנים. כל זאת, כאשר העותרים היו מוּדעים לקידומה של התמ"א, ואף פעלו נגדה. עוד נטען על-ידי המשיבים, כי אין מקום להתערבותו של בית המשפט בסוגיית תוואי הכביש, שאת ההכרעה בה יש להותיר לגורמי המקצוע; וכן כי למעמדו המוניציפלי של כפר דהמש אין ולא היתה כל השפעה על התמ"א, כך שהשינוי שחל במישור זה – אינו רלבנטי. גם את הטענות שעניינן בהפליית העותרים, בהשוואה לתושבי המושב זיתן – דוחים המשיבים בשתי ידיים. לדבריהם, הטענות בעניין זה "מתייחסות, ככל הנראה, ולפי מיטב ההבנה, לתכנון החיבור של כביש 200 לכביש 1, חיבור שאושר סטטוטורית במסגרת תמל / 1095 ב", כך שכלל לא התקיים עם תושבי המושב זיתן שיח באשר לתמ"א שבה עסקינן; מה גם, שבשל ההבדלים במיקומי הקטעים השונים – קיים שוני רלבנטי, שבתורו מצדיק מתן יחס שונה לשונים. זאת ועוד, לשיטת המשיבים, כביש 200 נועד "לשרת את מרבית התנועה שמוצאה או יעדה היום הוא אזור התעשייה הקיים והמתוכנן בחלקה הצפוני של העיר לוד, ובתוך כך לאפשר גישה לשכונות המגורים הקיימות והמתוכננות. כמו כן, הכביש עתיד לאפשר תנועה עוקפת לעיר לוד, ללא חדירה והפרעה לשכונות המגורים בחלקה המערבי של העיר, וכן לספק גישה נוחה לתחנת הרכבת בגני אביב". מטעם זה, אין בגניזתה של תכנית הקמתו של בסיס צבאי בסמוך לעיר לוד, כדי להעלות או להוריד בכל הנוגע לקידום התמ"א. לבסוף נטען, במבט רחב, כי העתירה היא פרק נוסף בסאגה ארוכה ומייגעת שבמסגרתה מנסים העותרים לתקוע מקלות בגלגלי קידום התמ"א, הגם שאין בפיהם טענות של ממש, וכאשר עלותו של כל עיכוב בקידום פרויקט הענק – רבה. דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובתגובות המקדמיות שהוגשו במענה לה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה – להידחות על הסף, מחמת השיהוי שדבק בה. עיון בסעדים המבוקשים על-ידי העותרים מלמד, כי העתירה שלפנינו מכוונת כלפי התמ"א, תוך שמבוקש כי נורה על עריכת שינויים בה. זאת, כאשר כנזכר לעיל, התמ"א האמורה אושרה ופורסמה לפני כמעט עשור שנים, והעותרים היו מודעים לה – כפי שניתן להסיק מן המהלכים שנקטו בנדון. בהינתן האמור, כמו גם העלויות הניכרות ביותר שתהיינה לשינויים בתמ"א, לאחר שכבר בוצעו פעולות רבות לקידומה – ברי, כי לפנינו הן שיהוי סובייקטיבי, הן שיהוי אובייקטיבי. משאיני מוצא הצדקה לכך שנשמע את העתירה חרף זאת, מטעמים הנוגעים לשלטון החוק – הרי שדינה של העתירה להידחות על הסף, עקב השיהוי שבו הוגשה (ראו: בג"ץ 3034/24 בני דרור מושב שיתופי להתיישבות בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פסקה 15 ‏(19.8.2024‏)‏; בג"ץ 64/17 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' ממשלת ישראל, פסקאות 32-30 והאסמכתאות שם ‏(‏8.8.2017‏)‏). מסקנתי זו לא היתה משתנה, גם אילו בחנתי את 'מרוץ השיהוי' רק משעת ההחלטה על הפקעת הקרקעות או מתן ההודעות בנושא – מהלכים שגם הם אינם חדשים עמנו, משבוצעו לפני למעלה מ-3 שנים. גם בשינוי מעמדו של היישוב שארע במעלה הדרך – אין כדי להוביל להכרעה אחרת. בראש ובראשונה, עסקינן בשינוי תכנוני שאף הוא אינו טרי כלל ועיקר – פסק הדין שהורה על קידומו ניתן בשנת 2021, והחלטת שרת הפנים התקבלה בשנה העוקבת, שנת 2022. הגם שמתנהלים כיום הליכים משפטיים בנדון, איני מוצא בהם הצדקה לשיהוי בכל הנוגע לניסיון להוביל לשינוי תכניותיו של כביש 200. יתר על כן, כפי שציינו המשיבים בתגובתם, במסגרת הליכי התמ"א נלקח בחשבון עניינם של תושבי דהמש, חרף מצבו התכנוני של המקום בעת ההיא, תוך שלא יוּחס משקל למעמד התכנוני. משמעות הדברים היא, שעסקינן בשינוי שאינו רלבנטי לסוגיה שעליה מלינים עתה העותרים, כך שאין בו כדי לייצר מסגרת זמנים חדשה או כל דבר דומה. עוד אציין, כי לא מצאתי ממש גם בטענה שלפיה המשיבים נכונים לבוא בדברים על תוואי הכביש עם תושבי המושב זיתן, ולפיכך מפלים בין אלה האחרונים לבין העותרים. על-פי הנמסר מאת גורמי המשיבים, שיח כאמור, המתייחס לקטעי הכביש שכלולים בתמ"א – כלל אינו מתקיים; השיח שעליו הצביעו העותרים, נעשה במסגרת הליכי אישורה של תמ"ל 1095/ב, שהיא שעוסקת בחיבורו של כביש 200 לכביש 1, ושפורסמה למתן תוקף ביום 28.2.2025. משמדובר, אם כן, בשיח שמתקיים במסגרת הליכי אישורה של תכנית אחרת, בדומה להליך שעברה התמ"א שאליה מתנגדים העותרים – ברי, כי לא מתקיימת הפליה בין העותרים לבין תושבי המושב זיתן. לבסוף, גם אם אקבל את טענת העותרים כי ישנם מקטעים של הכביש שעודם מצויים על 'שולחן השרטוט' – אין בכך כדי ללמד כי הקטע שבו עסקינן, שהתכנית אשר מטפלת בו פורסמה לא מכבר, אף הוא איננו סופי. העתירה נדחית אפוא בזאת. בנסיבות העניין, ולא מעט לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. ניתן היום, י"א ניסן תשפ"ו (29 מרץ 2026). נעם סולברג משנה לנשיא גילה כנפי-שטייניץ שופטת רות רונן שופטת