לביא ויקטור נ. משרד התקשורת

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2556/95 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר העותר: לביא ויקטור נגד המשיבים: 1. משרד התקשורת 2. פלאפון תקשורת בע"מ 3. סלקום ישראל בע"מ 4. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד מי טל אלי פ ס ק - ד י ן 1. בעקבות התגובה מטעם פרקליטות המדינה מיום 2.1.97, ובהתאם להחלטה של בית משפט זה מיום 3.2.97, הגיש העותר הודעה ביום 4.3.97, ובה תשובה לשאלה אם הוא עומד על קיום הדיון בעתירה בפני בית משפט זה. בהודעתו מציין העותר כי אין הוא מיוצג על ידי עורך דין, ולכן אין בידו הכלים להחליט אם מקומה של העתירה בבית משפט זה או בבית משפט אחר. לפיכך מודיע העותר כי הוא משאיר בידי בית המשפט את ההחלטה בשאלה זאת. 2. במידה שהעתירה מכוונת נגד המשיבים 2, 3 ו4-, והיא מתבססת על ההסכמים שבין כל משיב לבין הלקוחות שלו, הרי מקומה של העתירה בבית המשפט האזרחי (בית משפט השלום או בית המשפט המחוזי לפי השווי). 3. במידה שהעתירה מכוונת נגד הפעלת סמכות המוקנית בחוק למשיב 1, או אי-הפעלת סמכות כזאת, העתירה נמצאת בתחום הסמכות של בית משפט זה. אולם העותר, המפרט בעתירה את התשתית העובדתית, אינו מציין כלל מהי התשתית המשפטית לעתירה: מה הן הסמכויות של המשיב 1 הנוגעות לעניין; מה העילה המשפטית לגבי ההפעלה, או אי-ההפעלה, של סמכויות אלה; מה הסעד המבוקש לגבי כל סמכות. כיוון שכך, לא הניח העותר תשתית משפטית, אפילו לכאורית, המאפשרת את התערבותו של בית המשפט. 4. המסקנה היא שיש לדחות את העתירה. אין בכך כדי למנוע בעד העותר להגיש עתירה חדשה בקשר להפעלת סמכויות שהחוק מקנה למשיב 1, אם היא תתבסס על תשתית משפטית המצדיקה לכאורה התערבות של בית משפט זה. כמו כן, טענות שבפי העותר, שאינן מבססות עילה משפטית, עשויות להתאים לבירור במסגרת אחרת. העתירה נדחית. ניתן היום, ל' בניסן תשנ"ז (7.5.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95025560.I02 /שב