פלוני נ. יו"ר הוועדה לעניינים הומניטאריים מיוחדים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2556/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט י' אלרון העותרים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. יו"ר הוועדה לעניינים הומניטאריים מיוחדים 2. שר הפנים 3. מנהל רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד לורית עאזם בשם המשיבים: עו"ד שרון הואש איגר פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. בשנת 2014 נישא עותר 2, תושב האזור (להלן: העותר), לעותרת 1 – אזרחית ישראל (להלן: העותרת) – ולשניים שלושה ילדים, הם עותרים 3-5. ביום 25.4.2017 פנו העותרים לוועדה המקצועית הפועלת לפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן, בהתאמה: הוועדה ההומניטרית ו-חוק הכניסה), בבקשה "לשקול באופן חיובי מאד מתן אישור לישיבת קבע בישראל ו/או הנפקת תעודת זהות ישראלית" עבור העותר (להלן: הבקשה). זאת, על רקע מצבה הנפשי של העותרת, ותלותה הרבה בו. ביום 28.5.2017 נמסר לעותרים כי הבקשה תועלה לדיון לפני הוועדה ההומניטרית "לפי סדר כרונולוגי", וכי עם קבלת החלטת משיב 2 (להלן: שר הפנים), תימסר להם הודעה נוספת. דא עקא, ההודעה בוששה לבוא, ומשכך הגישו העותרים את העתירה דנן, בה ביקשו להורות למשיבים להסדיר את מעמד העותר בישראל – בדרך של מתן רישיון לישיבת ארעי, או באמצעות "הליך של איחוד משפחות" – ואף לאפשר לו "להתחיל בהליך ההתאזרחות מטעמים הומניטריים". כמו כן, ביקשו העותרים להורות לוועדה ההומניטרית לפעול בהתאם לנורמות המחייבות לגבי סד הזמנים לטיפול בבקשות המונחות על שולחנה. העותרים מעלים על נס את תרומתו החיונית של העותר לעותרת ולילדי בני הזוג, וטוענים כי הרחקתו מישראל תסכן את שלומם. הם מדגישים כי לעותר אין כיום כל זיקה לאזור, וכי הוא רחוק מכל פעילות עבריינית או ביטחונית. בנסיבות אלה, הם סבורים כי על המשיבים להכריע בעניינו בהקדם, ולפזר את עננת אי הוודאות המעיבה על חיי העותרים – תוך פגיעה בזכותם לחיי משפחה, ובעקרון טובת הילד. 2. ביום 16.4.2018, ניתן צו ארעי האוסר על הרחקת העותר מישראל עד מתן החלטה אחרת – ומאז הגישו המשיבים עדכונים עיתיים לגבי התקדמות הטיפול בבקשה. בהודעת העדכון האחרונה, מיום 17.4.2019, מסרו המשיבים כי שר הפנים החליט לקבל את המלצת הוועדה ההומניטרית, ולדחות את בקשת העותר להסדרת מעמדו בישראל. במכתב הדחייה נאמר כי שהות העותר "לצד משפחתו הישראלית, הינה משמעותית" – אלא שהשר סבר שאין בכך די נוכח הרקע הפלילי של העותר, והחשש מביגמיה על רקע נישואיו בעבר לתושבת האזור. בנסיבות אלה, טענו המשיבים כי העתירה במתכונתה הנוכחית התייתרה, ודינה להימחק. בתשובה, ציינו העותרים כי רק בעקבות הגשת העתירה הנוכחית החלו המשיבים לקדם את הטיפול בבקשתם. לגופם של דברים, הם טוענים כי החלטת השר מבוססת על תשתית עובדתית לא עדכנית ולא מדויקת – המייחסת לעותר תיק תלוי ועומד בעבירות של שימוש הליכי משפט וזיוף, הגם שהליך זה הסתיים זה מכבר בלא כלום. כמו כן, מבהירים העותרים כי נישאו רק לאחר שהעותר התגרש מאשתו הקודמת, וטוענים כי המשיבים התעלמו ממצבה הקשה של העותרת, ומטובת הילדים, ולא ייחסו להם את המשקל הראוי. אשר על כן, הם עומדים על המשך בירור העתירה – ולחלופין, מבקשים לאפשר להם לתקן אותה. 3. דין העתירה להימחק. במוקד העתירה הנוכחית ניצב – כפי שציינו גם העותרים בפתח תשובתם להודעת העדכון האחרונה מטעם המשיבים – השיהוי הרב בקבלת הכרעה בעניינם, ואין ספק כי עניין זה מיצה את עצמו עם קבלת החלטת שר הפנים. אכן, העותרים קוראים תיגר על החלטה זו, ועל המלצת הוועדה ההומניטרית שעמדה ביסודה, אלא שמטבע הדברים העתירה אינה מכילה את התשתית העובדתית והנורמטיבית לדיון בנימוקים שהוזכרו במכתב הדחייה מיום 16.4.2019. 4. העתירה נמחקת, אפוא, תוך שמירה על טענות העותרים לגופה של החלטת שר הפנים – אותן יוכלו להעלות בהליך מתאים לפני הערכאה המוסמכת. אין צו להוצאות. מטעמים מעשיים, הצו הארעי שניתן ביום 16.4.2018 יעמוד על כנו עד ליום 1.8.2019. ניתן היום, ‏י"ז בסיון התשע"ט (‏20.6.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 18025560_Z14.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il