פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 2551/02
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 2551/02
ע"א 2995/02
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת ע' ארבל
המערערים בע"א 2551/02:
(המשיבים בע"א 2995/02)
1. סהר-ציון חברה לביטוח בע"מ
2. . אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
נ ג ד
המשיב בע"א 2551/02:
(המערער בע"א 2995/02)
שמואל בוני
ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 10.3.02 בתיק א 1025/99 שניתן על ידי כבוד השופטת י' הכט
תאריך הישיבה:
ה' בכסלו תשס"ה
18/11/04
בשם המערערים:
עו"ד ארנון דראל
בשם המשיב:
עו"ד משה מימרן
פסק-דין
השופט א' ריבלין:
המשיב (הוא המערער שכנגד בפנינו), יליד שנת 1954, נפגע בתאונת דרכים בחודש אפריל 1996. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, אולם הוועדה הרפואית של המוסד מצאה, כי לתובע לא נותרה נכות כתוצאה מאותה תאונה, וכי אין הוא סובל אלא מהחמרה של מצב רפואי קודם. עם זאת, באו הצדדים לכלל הסכמה, בבית המשפט המחוזי, כי ימונה מומחה בתחום האורטופדי למען יבדוק את מצב בריאותו של המשיב. כמו כן, מצא בית המשפט קמא, כי המשיב סבל ממגבלות קשות במשך תקופה מסויימת, וכי מני-אז ואילך ראוי להעריך את נכותו הצמיתה בשיעור של 20%. מקצת השיעור הזה, חמישה אחוזים, יש לזקוף למצבו של התובע קודם לתאונה. בית המשפט המחוזי אימץ את ממצאי המומחה, אולם העריך את שיעור הפגיעה בכושר תיפקודו של המשיב בעשרים אחוזים. את הכנסתו, אלמלא התאונה, העריך בית המשפט בסכום כולל של 12,500 ₪ נטו.
המערערים, מבטחי הרכב שחוייבו בפיצוי המשיב, מכוונים את עיקר טענותיהם כנגד קביעת גובה בסיס השכר לצרכי החישוב. הם מצביעים על כך, שהדו"ח שהוגש לשילטונות המס, בגין הכנסותיו של המשיב קודם לתאונה, הוגש רק כשנתיים לאחר מכן, וגם על פיו, לפי דעתם, מדובר בשכר נמוך יחסית, שאינו מגיע בשום פנים לשיעור שנקבע על ידי בית המשפט.
בטענות אלה יש ממש. בית המשפט המחוזי לא שיקלל כראוי את ההוצאות, שהוצאו על ידי המשיב לצורך הכנסתו, את העובדה שהדו"ח האחרון לשלטונות המס הוגש רק לאחר התאונה, ואת העובדה שממסמכים שבאו מטעם המשיב עצמו, ובכללם דו"חות מס שהגיש ומכתב ששיגר לפקיד השומה קודם התאונה, ניתן ללמוד כי הכנסותיו היו פחותות. גם כאשר מניחים לטובת המשיב, כי הפחתה בקביעת בסיס השכר אינה מגעת לסכומים הנטענים על ידי המערערים, נראה לנו, כי לא הייתה כל הצדקה לקבוע את השכר על הבסיס, כפי שנקבע.
כיוון שכך, ובשל ההנחות שהנחנו לטובתו של המשיב, החלטנו להתערב חלקית בסכומים שנפסקו לו, ולהעמיד את בסיס השכר ממנו נגזר הפסד ההשתכרות על סכום כולל של 10,000 ₪ לחודש, נכון ליום מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי. חישוב הפסד ההשתכרות בעבר ובעתיד ייקבע בהתאם, על פי שיעור הקביעה התפקודית, כפי שנקבע על ידי בית המשפט בתקופות שונות.
לא קמה עילה להתערב בהוראות אחרות של בית המשפט. לא היה במקרה זה גם מקום להתיר הבאת ראיות חדשות בערעור.
הערעור בע"א 2995/02 נידחה. בנסיבות העניין איננו עושים צו להוצאות.
ניתנה היום, ה' בכסלו התשס"ה (18.11.04).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02025510_P09.docעס
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il