פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 2548/22

אמיל חדד נ. אזקטלן יעקב

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בתביעה לבעלות בנכס.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 24/05/2022 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 2548/22 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עיכוב ביצוע — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בתביעה לבעלות בנכס.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 2548/22

אמיל חדד נ. אזקטלן יעקב

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בתביעה לבעלות בנכס.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המבקשים הגישו תביעה לבעלות בנכס על בסיס הסכם משנת 1992. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתם וקבע כי ההסכם היה למראית עין ובוטל, וכי המשיב 2 רכש את הנכס בתום לב. לאחר דחיית התביעה, ביקשו המבקשים לעכב את ביצוע פסק הדין (פינוי ורישום זכויות). בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. בערעור לבית המשפט העליון, השופט שוחט דחה את הבקשה לעיכוב הפינוי, אך הורה על מתן צו איסור דיספוזיציה מסויג, המאפשר את השלמת העסקה בין המשיבים אך מונע העברת זכויות לצדדים שלישיים נוספים, וזאת עד להכרעה בערעור העיקרי על פסק הדין.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים ש' שוחט
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אמיל חדד
  • חיים ממן

נתבעים

  • אזקטלן יעקב
  • זבידי איסמעיל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • חשש מהברחת הנכס על ידי המשיבים
  • נזק בלתי הפיך שייגרם למבקשים כתוצאה מפינוי מהנכס
טיעוני ההגנה
  • המשיב 2 רכש את הנכס בתמורה מלאה ובתום לב
  • הסכם המכר המקורי של המבקשים היה למראית עין ובוטל
מחלוקות עובדתיות
  • תוקף הסכם המכר משנת 1992
  • האם המבקשים שילמו את מלוא התמורה עבור הנכס
  • תום ליבו של המשיב 2 ברכישת הנכס

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הסכם משנת 1998 המבטל את עסקת המכר משנת 1992

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 35905-02-19
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

תגיות נושא

  • עיכוב ביצוע
  • מקרקעין
  • חוזה למראית עין
  • תום לב

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • צו איסור דיספוזיציה מסויג עד להכרעה בערעור

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון רע"א 2548/22 לפני: כבוד השופט ש' שוחט המבקשים: 1. אמיל חדד 2. חיים ממן נ ג ד המשיבים: 1. אזקטלן יעקב 2. זבידי איסמעיל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 16.3.2022 בת"א 35905-02-19 שניתנה על ידי כבוד השופט מיכאל תמיר בשם המבקשים: עו"ד אבי אמבר; עו"ד מוריה פרידמן בשם המשיב 1: עו"ד יגאל רוזנקרנץ בשם המשיב 2: עו"ד רוני א. כהן פסק-דין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בת"א 35905-02-19, (השופט מ' תמיר), מיום 16.3.2022, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק-דין, שניתן ביום 23.12.2021, באותו הליך. המבקשים הגישו נגד המשיבים, בשנת 2019, תביעה למתן פסק-דין הצהרתי לפיו הם זכאים להירשם כבעלים של מלוא הזכויות בחנות בת חדר אחד שנמצאת בקומת קרקע ברחוב בן גוריון 6 בלוד, הידועה כחלק מחלקה 23 בגוש 4012 (להלן: הנכס ). התביעה הוגשה מכוח הסכם מכר שנחתם בשנת 1992 ביניהם לבין המשיב 1, שרשום כבעלים של הנכס. בשנת 2018 מכר המשיב 1 את הנכס למשיב 2 ותביעת המבקשים הוגשה אף נגדו. עם פתיחת ההליך בבית המשפט המחוזי, בתחילת שנת 2019, נעתר בית המשפט לבקשת המבקשים למתן סעד זמני ואסר על ביצוע כל דיספוזיציה בנכס (החלטה מיום 28.2.2019). 2. ביום 23.12.2021 נתן בית המשפט המחוזי את פסק-דינו ודחה את תביעת המבקשים. במסגרת פסק-הדין, המונה 27 עמודים, קבע בית המשפט המחוזי כי הסכם המכר שנכרת בין המבקשים לבין המשיב 1 בשנת 1992 נחתם למראית עין בלבד וכי העסקה האמתית ביניהם הייתה נסתרת ושונה מהותית מהמפורט בהסכם, לא הועלתה על הכתב ומהווה חוזה פסול. נקבע, כי בשנת 1998 נחתם הסכם בין המבקשים למשיב 1 במסגרתו בוטלה עסקת המכר משנת 1992 וכי לא נחתם ביניהם מאז הסכם חדש או הסכם המבטל את הסכם הביטול. עוד נקבע, כי המבקשים לא הוכיחו כי שילמו את מלוא התמורה בגין הנכס, וגם אם העסקה לא בוטלה יש לזקוף לחובתם שלא פעלו במשך עשרות שנים להגן על זכויותיהם באמצעות רישום הערות במנהל, בחברה המשכנת ובאמצעות רישום משכון ובכך גרמו ל"תאונה משפטית". עוד קבע בית המשפט המחוזי כי הוכח בפניו שהמשיב 2 רכש את הנכס בתמורה מלאה ובתום לב, לאחר שבדק את הרישומים שנוגעים לזכויות בנכס באמצעות עורך דין, ולכן זכותו עדיפה. 3. בהמשך לפסק הדין המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין. עיכוב הביצוע התבקש בשני היבטים – החשש להעברת זכויות בנכס לצד שלישי ועיכוב ביצוע הפינוי של הנכס. ביום 16.3.2022 הכריע בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע ודחה אותה. המבקשים לא השלימו עם החלטת בית המשפט המחוזי והגישו את בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה אף עתרו לצווים זמניים עד להכרעה בה. המבקשים חזרו וטענו לשני היבטיה של הבקשה - החשש מהברחה והנזק שייגרם להם מפינוים מהנכס. 4. בהחלטתי מיום 17.4.2022 דחיתי את בקשת רשות הערעור בכל הנוגע לסעד של עיכוב הפינוי ובקשתי תשובת המשיבים בכל הנוגע לסעד הזמני שהתבקש לאיסור דיספוזיציה עד להחלטה בערעור. בהחלטתי מיום 8.5.2022, שניתנה לאחר שהוגשו תגובות המשיבים לסעד הזמני של איסור דיספוזיציה, החלטתי להיעתר לבקשה באופן חלקי כך שעד להכרעה בבקשת רשות הערעור יעמוד על כנו צו איסור הדיספוזיציה, אך הוא יסויג בכך שלא ימנע השלמת עסקת המכר בין המשיב 1 למשיב 2 והעברת הזכויות בנכס ביניהם. נימקתי החלטתי זאת בכך שהיעתרות לבקשה באופן חלקי שכזה מאזנת נכונה בין חשש המבקשים לפיו המשיב 2 יפעל להעברת זכויותיו בנכס לאחרים (כפי שנטען בבקשת רשות הערעור) ועם האינטרס של האחרון ליהנות מקניינו ומפרי זכייתו בהליך קמא בשים לב להצהרותיו כי אין בכוונתו למכור את הנכס לצד ג' כלשהו. לאור התוצאה אליה הגעתי ביקשתי מהמשיבים להודיע אם הם מסכימים, מבלי להודות בטענות ומבלי שיעשה צו להוצאות, כי הסעד הזמני המסויג יעמוד בתוקפו עד להכרעה בערעור אותו הגישו המבקשים על פסק-הדין. כמו כן הוריתי כי משיב שלא מסכים ישיב לבקשת רשות הערעור (בכל הנוגע לסעד הזמני של איסור דיספוזיציה) עד ליום 22.5.2022. 5. המשיב 1 לא הגיש כל התייחסות מטעמו, אף לא תשובה לבקשת רשות הערעור. המשיב 2 הודיע כי הוא מסכים להצעתי לפיה הסעד הזמני המסויג יעמוד בתוקפו עד להכרעה בערעור אותו הגישו המבקשים על פסק-הדין. 6. בשים לב להסכמת המשיב 2 ולהיעדר התנגדות מצד המשיב 1 - בקשת רשות הערעור מתקבלת במובן זה שהסעד הזמני המסויג שניתן ביום 8.5.2022 יעמוד בתוקפו עד להכרעה בערעור אותו הגישו המבקשים על פסק-הדין. בנסיבות העניין ולאור החלטותיי הקודמות, במסגרת הליך זה אין מקום להעניק למבקשים סעד רחב יותר. משבקשת רשות הערעור התקבלה באופן חלקי, ואף זאת לאור נכונות המשיב 2 להסכים להצעתי (הסכמה שניתנה מבלי להודות בטענות) אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג באייר התשפ"ב (‏24.5.2022). ש ו פ ט _________________________ 22025480_W07.docx חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il