מדינת ישראל נ. עבדאללה ג'אברין

פסק-דין בתיק ע"פ 2546/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2546/05 ע"פ 2561/05 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות המערערת בע"פ 2546/05 (המשיבה בע"פ 2561/05): מדינת ישראל נ ג ד המשיב בע"פ 2546/05 (המערער בע"פ 2561/05): עבדאללה ג'אברין ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת.פ. 194/03 מיום 30.1.05 שניתן על ידי כבוד השופטים: י' גריל, ב' גילאור, י' עמית תאריך הישיבה: י"ב בטבת התשס"ו (12.01.06) בשם המערערת בע"פ 2546/05 (המשיבה בע"פ 2561/05): עו"ד אליענה בלומנפלד בשם המשיב בע"פ 2546/05 (המערער בע"פ 2561/05): עו"ד מורסי אבו מוך פסק-דין השופטת א' חיות: 1. המשיב (המערער בע"פ 2561/05), נשוי ואב לשישה ילדים, ביקש לקחת לו כאישה שנייה את אחותו של עימאד אגברייה (להלן: המתלונן העיקרי). בשיחת טלפון שקיים עם המתלונן העיקרי שאל אותו המשיב מדוע הוא מתנגד לכך ומשלא נענה הזמין את המתלונן העיקרי להיפגש עמו בצומת אל-עיון שבאום-אל-פאחם "אם הוא חושב שהוא גבר". המשיב הגיע לאותו מפגש ברכבו כשהוא מצויד ברובה ציד אותו החזיק ברישיון והמתלונן העיקרי שאף הוא הגיע למקום המפגש ברכב, היה מלווה בשלושה מאחיו (להלן יחד: המתלוננים). בעת שהרכב בו שהה המתלונן העיקרי התקרב כדי מרחק של חמישה מטרים מן הרכב בו ישב המשיב, הוציא המשיב את רובה הציד מן החלון, כיוון אותו לעבר המתלוננים וירה ירייה אחת שפגעה בשמשה הקדמית של הרכב. כתוצאה מן הירי נופצה השמשה והקליע חדר אל הרכב ופצע את המתלונן העיקרי. רסיסי עופרת פגעו בפניו וגופים מתכתיים קטנים חדרו לעיניו. אלה העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן, בהן הודה המשיב ועל פיהן הורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע חבלה בכוונה מחמירה. משכך הורשע, גזר לו בית המשפט המחוזי בחיפה חמש שנות מאסר מתוכן שלושים חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. 2. על גזר הדין הוגשו שני הערעורים שבפנינו. המשיב (המערער בע"פ 2561/05) מלין על חומרת העונש וטוען כי בית המשפט לא הביא בחשבון את הנסיבות המיוחדות שבהן התרחש הירי ואשר יש בהן, לטעמו, כדי להצדיק הקלה בעונשו. כמו כן, מלין הוא על כך שבית המשפט לא התחשב במידה ראויה בנסיבותיו האישיות הקשות. בהקשר זה מציין המשיב את העובדה שהוא אב לשישה ילדים שפרנסתם עליו וכן את העובדה שאחת מבנותיו חולה במחלה קשה ואף הוא עצמו סובל מבעיות רפואיות כפי שפורט במסמכים שהוגשו לבית משפט קמא. עוד הוא מוסיף ומדגיש, כי מקרה זה הוא חריג במסכת חייו וכי אין לו כל עבר פלילי. המערערת (המשיבה בע"פ 2561/05) טוענת מנגד, כי העונש שנגזר על המשיב מקל עמו בצורה בלתי סבירה ובלתי הולמת נוכח חומרת המעשה שביצע ולטעמה סוטה העונש שהוטל באופן ניכר מרמת הענישה הראויה בנסיבות העניין. 3. אנו סבורים כי הצדק עם המערערת בעניין זה. בפתח הדברים עלינו להדגיש כי בהודעת הערעור מטעמו וכן בתשובתו לטענות המערערת ביקש המשיב להביא בפנינו מסכת עובדתית שלמה אשר זכרה לא בא בכתב האישום המתוקן, בו הודה במסגרת הסדר הטיעון. לא מצאנו כי יש לכך מקום וממילא לא מצאנו כי ניתן להתחשב בעובדות אלה לצורך השאלה האם העונש שהוטל הולם בנסיבות העניין. מתוך העובדות המפורטות בכתב האישום עולה בבירור, כי המשיב הוא שיזם את המפגש עם המתלונן העיקרי ואליו הגיע כשהוא מצויד ברובה צייד אותו החזיק ברישיון. עובדות אלה אכן מלמדות על כך שהמשיב תיכנן אירוע אלים באותו מפגש, והירי שאותו ביצע בפועל יוכיח. העובדה שהמשיב החזיק ברובה הציד ברישיון אין בה משום נסיבה מקלה. נהפוך הוא, משניתן למשיב רישיון להחזיק ברובה לצרכי ציד והוא מעל באמון שניתן לו ועשה ברובה שימוש אסור ופצע אדם, יש בכך כדי להוסיף פן של חומרה למעשיו. בית משפט זה חזר והדגיש לא אחת כי יש למצות את הדין ולהטיל עונשים ממשיים ומרתיעים על מי שבוחר ליישב ויכוחים בדרך של שימוש בנשק חם (ראו: ע"פ 8746/02 מדינת ישראל נ' שי חזות (טרם פורסם) וע"פ 4375/02 לזר דיין נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). במקרה שלפנינו אך נס הוא שהירי לא הסתיים בתוצאות קטלניות ונראה כי העונש שנגזר למשיב אכן מקל עמו יתר על המידה. אי לכך אנו דוחים את ערעורו של המשיב (המערער בע"פ 2516/05) ומקבלים את ערעור המדינה בע"פ 2546/05 ומעמידים את עונשו של המשיב על 4 שנים לריצוי בפועל ועל שמונה עשר חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים עבירת אלימות שהיא פשע. ניתן היום, ‏י"ב טבת, תשס"ו (12.01.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05025460_V01.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il