פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 2544/19
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט ג' קרא
כבוד השופט י' אלרון
המערערים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלוני
נ ג ד
המשיבות:
1. קופת חולים לאומית
2. הסתדרות מדיצינית הדסה
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 054609-05-13 שניתן ביום 19.2.2019 על ידי כבוד השופטת ה' סילש
תאריך הישיבה:
י"א בסיון התש"ף
(03.06.2020)
בשם המערערים:
עו"ד סתיו גבעון
בשם המשיבה 1:
עו"ד פזית גלובינסקי
בשם המשיבה 2:
עו"ד רם נועם ועו"ד אדם ניידורף
פסק-דין
השופט י' עמית:
1. ענייננו בתביעת רשלנות רפואית.
המערערת 1 (להלן: המערערת) נולדה ביום 18.4.2002 במשקל 1,240 גרם בשבוע ה-29 להריון, בלידה רגילה, בציון אפגר 8/8. בשל סיבוכי פגות אובחנה המערערת בהמשך כסובלת משיתוק מוחין. המערערים 2-3 הם הוריה של המערערת (להלן: האם והאב).
ההריון הראשון והלידה הראשונה של האם היו תקינים; ההריון השני של האם הסתיים בהפלה בחודש החמישי להריון, קצת פחות מחודש לאחר שבוצעה לה בדיקת מי שפיר עקב ממצאים פתולוגיים בבדיקת תבחין משולש ומום שאובחן באולטרסאונד בלב העובר; ההריון השלישי הוא הלידה מושא דיוננו; ההריונות והלידות הרביעי והחמישי של האם היו תקינים.
2. בכתב התביעה צויין כי בין הורי המערערת, קיימת קרבת משפחה (קרבה רחוקה, אין מדובר בבני דודים); כי האם סובלת ממום לבבי, ודודה של התובעת חלה בפוליו.
בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי היה על המשיבים להגדיר את ההריון כהריון בסיכון גבוה; כי היה על המשיבים להפנות את האם לבצע בדיקות גנטיות; כי נוכח ההפלה בהריון השני היה על המשיבים לקשור את צוואר הרחם של האם; וכי צריך היה להפנות את האם לבצע לידה מבוקרת או מתוכננת בניתוח קיסרי על מנת למנוע סבל עוברי ותשניק בלידה.
3. עיון בכתב התביעה ובחוות הדעת שתמכו בתביעה, עולה כי המערערים לא זנחו כל טענה אפשרית שניתן להעלות בתביעות רשלנות רפואית, מצוות עורכי דין מלומדה, גם אם הטענה אינה רלוונטית בעליל למקרה מושא דיוננו. כך, אין חולק שהמערערת סובלת משיתוק מוחין בגין סיבוכי פגות, מה שמייתר לחלוטין את כל הדיון בשאלה אם היה מקום להפנות את ההורים לייעוץ גנטי. למעשה, גם ד"ר רמדאן, שנתן חוות דעת מטעם המערערים, אישר בחקירתו הנגדית כי אין כל קשר בין הבדיקות הגנטיות והאחרות עליהן המליץ לבין הבעיות מהן סובלת המערערת, וכי לא הייתה כל אינדקציה להפסקת ההריון. בהיעדר אינדיקציה לתשניק סב-לידתי, כפי שעולה, בין היתר, מציון האפגר בו נולדה המערערת, ובהינתן שהמערערת הגיעה במצב של לידה פעילה לבית החולים, גם לא היה מקום להעלות טענות בעלמא כביכול היה מקום ללידה מבוקרת ומתוכננת בניתוח קיסרי .
4. למרות זאת, בית משפט קמא סקר באריכות ובפירוט אחת לאחת את כל הטענות והעילות שהועלו על ידי המערערים, ומצא כי אין בהן ממש.
נציין כי ביום 16.2.2002 עברה האם בדיקת אולטרסאונד ובכרטיס ההריון בקופת חולים תועד סירובה לבצע תבחין משולש וסקירה מערכות מורחבת. זאת ועוד. האם אף לא טרחה להתייצב ולהיחקר על תצהירה והוא נמחק.
במהלך שמיעת הראיות, התברר שד"ר זילברמן, שנתן חוות דעת מטעם המערערים בתחום המיילדות, לא עיין בכל החומר הרפואי הנוגע למערערת כאשר נתן את חוות דעתו. לא ייפלא כי בית המשפט ביכר את חוות דעת המומחים מטעם המשיבים, ולו מן הטעם, שבסיס המידע ששימש את ד"ר זילברמן לצורך חוות הדעת היה דל, ואף התברר כי הוא לא עיין בכל הרשומות הרפואיות המתייחסות להפלה בהריון השני.
5. לגופם של דברים, העילה היחידה שהייתה ראויה לדיון היא הטענה כי היה על המשיבים לקשור את צוואר הרחם של האם בשל ההפלה בהריון השני. אלא שבית המשפט בחן ומצא כי אין ממש בטענה בהיעדר כל התוויה לקשירת צוואר הרחם.
ראשית, הלידה המוקדמת של הקטינה לא נגרמה בשל אי-ספיקת צוואר הרחם. האם הגיעה לבית החולים במצב של לידה פעילה בעקבות צירים שהחלו כשלוש שעות קודם לכן, כך שהפתיחה הייתה עקב צירים ולא עקב אי ספיקת צוואר הרחם.
שנית, מהרישומים הנוגעים להפלה בהריון השני, שלא עמדו בפני ד"ר זילברמן בעת שנתן את חוות דעתו, התברר כי באותה הפלה צוואר הרחם לא היה פתוח, והאם אף נזקקה לטיפול בפיטוצין. בית המשפט הגיע למסקנה כי ההפלה בהריון השני נבעה, ככל הנראה, מדיקור מי שפיר שביצעה האם, ולא מבעיה של אי ספיקת צוואר הרחם.
שלישית, לאחר הלידה מושא התביעה, האם הרתה פעמיים נוספות בהריונות תקינים שהסתיימו בלידות תקינות, שבמסגרתם לא בוצעה קשירה של צוואר הרחם
6. סופו של דבר, שלא מצאנו כל עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ואנו מאמצים אותו מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
7. אשר על כן, הערעור נדחה.
בית המשפט קמא פטר את המערערים מתשלום הוצאות. בהינתן שלא היה מקום להגיש את הערעור נוכח חולשתה של התביעה מלכתחילה, על אחת כמה וכמה נוכח הקביעות הנחרצות של בית המשפט קמא, אנו מחייבים המערערים בהוצאות המשיבות, על הצד הצנוע, בסך 5,000 ₪ כל אחת.
ניתן היום, י"א בסיון התש"ף (3.6.2020).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
19025440_E09.docx עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il