איתך- מעכי- משפטניות למען צדק חברתי (ע"ר) ואח' נ' ראש הממשלה ואח'

6 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2541/20 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת י' וילנר העותרות: 1. עמותת איתך משפטניות למען צדק חברתי 2. מרכז רקמן לקידום מעמד האישה 3. רוח נשית 4. האגודה לזכויות האזרח 5. אד'אר פורום אנשי ונשות מקצוע למאבק בפשעי רצח נשים 6. תמורה המרכז הקליני לקידום שוויון 7. תנועת אחותי - למען נשים בישראל 8. שדולת הנשים בישראל 9. מען - הפורום לארגוני נשים ערביות בדואיות בנגב 10. כ"ן כוח נשים 11. איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית 12. באשר תלכי 13. נעמת, תנועת נשים עובדות ומתנדבות נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. ראש המטה לביטחון לאומי 3. ממשלת ישראל עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרות: עו"ד נטע לוי, עו"ד קרן הורוביץ בשם המשיבים: עו"ד ליאורה וייס-בנסקי, עו"ד נד"ב יונתן פסק-דין השופט י' עמית: במסגרת העתירה דנן מתבקש בית המשפט להורות למשיב 2 (להלן: ראש המטה לביטחון לאומי) למנות נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה, ובפרט נשים חרדיות וערביות, לכל צוותי המומחים האמונים על קביעת מדיניות להתמודדות עם מגפת הקורונה, בהתאם לסעיף 6ג1 לחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 (להלן: חוק שיווי זכויות האישה או החוק). יחד עם זאת, בפתח העתירה הובהר כי "עתירה זו עניינה בהרכב צוות המומחים בראשותו של פרופ' אלי וקסמן במינוי המטה לביטחון לאומי [...] להתמודדות עם מגפת הקורונה". 1. בחודשים האחרונים מתמודדת מדינת ישראל עם התפשטות נגיף הקורונה בתחומה. כפי שעלה מתגובת המשיבים לעתירה, המשיב 1 (להלן: ראש הממשלה) הטיל על המטה לביטחון לאומי (להלן: המל"ל) "לתכלל" התמודדות זו. בתוך כך, המל"ל אמון בין היתר על תיאום בין משרדי הממשלה; ריכוז עבודת המטה לקראת דיונים בראשות ראש הממשלה; הצעת חלופות ביחס לסוגיות שונות ומתן המלצה מנומקת על חלופה נבחרת. לשם מילוי תפקידיו בהקשר הנדון, המל"ל מסתייע במומחים שונים. המשיבים ציינו כי ביום 15.3.2020 פנה למל"ל פרופ' אלי וקסמן מהפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן למדע, והציע להעמיד לרשות המל"ל – בהתנדבות – צוות מומחים רב-תחומי, אשר מבוסס על צוות שפרופ' וקסמן עצמו עומד בראשו מזה שנים ועוסק ב"ניתוח של סוגיות מורכבות הקשורות למדינה". פרופ' וקסמן הציע כי הצוות בראשותו (להלן: צוות וקסמן או הצוות) יגבש המלצות להתמודדות עם התפשטות הקורונה, על בסיס מודלים כמותיים. המשיבים הדגישו כי על רקע מצב החירום ששרר במדינה, המל"ל קיבל בברכה את הצעתו של פרופ' וקסמן. הצדדים סיכמו כי המל"ל יעביר לצוות סוגיות לניתוח, והלה יגבש חוות דעת באשר לסוגיות שביכולתו לעשות כן. בהמשך לכך, הצוות גיבש חמישה דוחות, כמו גם מספר "ניירות" קצרים, בסוגיות הנוגעות לבלימת המגפה ולהשבת המשק לשגרה. 2. העותרות הן עמותות וארגונים הפועלים למען נשים בישראל וקידום מעמדן בהקשרים שונים. העותרות ציינו כי בעקבות פרסום הדוח השלישי של הצוות ברשתות החברתיות ביום 10.4.2020, נודע להן כי מתוך עשרים ושניים המומחים שחיברו את הדוח לא הייתה ולו אישה אחת (נוסף למומחים, הצוות כלל שמונה עוזרי מחקר, ביניהם שתי נשים); וכי הצוות לא כלל נציג מהחברה הערבית. ביום 12.4.2020 פנו העותרות – לצד עשרות ארגונים נוספים ועשרות נשים נוספות – לראש הממשלה ולראש המל"ל בדרישה לשנות את הרכב הצוות כך שהוא יכלול נשים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות, לרבות קבוצות מיעוט ופריפריה. ביום 13.4.2020 עודכנה פנייה זו לאחר שהצטרפו אליה ארגוני חברה אזרחית נוספים (כך שמספרם עמד על 97), וכן חוקרים, חוקרות, פעילים ופעילות נוספים (כך שמספרם עמד על למעלה מ-400). העותרות עמדו על כך שנשלחו למשיבים ולפרופ' וקסמן פניות נוספות בסוגיית היעדרן של נשים מהצוות. למשל, פנייה מיום 11.4.2020 מטעם ח"כ גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי, והגב' אוה מדז'יבוז', מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה; פניות מיום 12.4.2020 מטעם ארבע עשרה ראשות רשויות מקומיות, וכן מטעם חברות במועצות רשויות מקומיות; ופנייה מיום 16.4.2020 מטעם המטה הפמיניסטי לשעת חירום (שהעותרות חברות בו), שכללה רשימה ארוכה של נשים בעלות-מומחיות בנושאים שונים. ביום 15.4.2020 נודע לעותרות בעקבות פרסום הדוח הרביעי של הצוות, כי על חיבורו עמלו שתי מומחיות, מתוך עשרים ושניים מומחים בסך-הכל. תגובת המשיבים לפניית העותרות לא התקבלה עד למועד הגשת העתירה ביום 19.4.2020. 3. בעתירה שלפנינו נטען כי הרכבו של צוות וקסמן פוגע בעקרון השוויון ומפר את החובה הקבועה בסעיף 6ג1(ב) לחוק שיווי זכויות האישה, לפיו "בוועדת בדיקה ממשלתית, בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי [...] יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסיה". העותרות הוסיפו כי גם אם פרופ' וקסמן עצמו מינה את הצוות, חובת הייצוג ההולם אינה מתייתרת; וכי סעיף 6ג1 לחוק מקים חובה לאתר באופן אקטיבי נשים כאמור. לגישת העותרות, גם אם סעיף חוק זה אינו חל על צוות וקסמן, הרי שההחלטה על הרכבו בלתי-סבירה באופן קיצוני. לשיטתן, עקרון הייצוג ההולם צריך היה לשמש שיקול מרכזי בהחלטה על הרכב הצוות, לנוכח חשיבותו של עקרון זה ומחויבויותיה של המדינה אליו במישור הבינלאומי. העותרות הסבירו כי משבר הקורונה טומן בחובו השלכות קשות במיוחד ביחס לנשים, למשל בהיבטים כלכליים ובריאותיים ובמישור האלימות במשפחה, וכי השלכות אלו מחריפות באשר לנשים מקבוצות מיעוט שונות, כמו המגזרים הערבי והחרדי. צוין כי מתוך הכרה בהשלכות אלו ובחשיבות הנובעת מהן למתן ייצוג הולם לנשים בהקשר הנדון, במשרד ראש הממשלה פועל "שולחן בינמגזרי" שכותרתו "נשים בתקופת הקורונה", בהשתתפות ארגוני חברה אזרחית. ואולם, ממצאיו של פורום זה נפקדים מהדוחות של צוות וקסמן. על רקע זה, לשיטת העותרות, מתחדד ההכרח שהצוות הממונה מטעם המדינה על התמודדות עם מגפת הקורונה ייצג באופן הולם נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה. 4. בתגובתם לעתירה, המשיבים ציינו כי צוות וקסמן סיים את עבודתו עם המל"ל ביום 10.5.2020, עת הוגש הדוח החמישי שלו; וכי לא קיימים צוותי מומחים נוספים שהמל"ל עובד עמם באופן מובנה ושיטתי. על כן, לשיטת המשיבים, לא ניתן להיעתר לסעד שהתבקש בעתירה, ודינה להימחק. בשל כך, נטען, אין צורך להידרש לשאלה אם חלות על צוות וקסמן הוראות הדין באשר לייצוג הולם, "שעל חשיבותן המדינה אינה חולקת כמובן". לגישת המשיבים, שאלה זו מתעוררת לנוכח נסיבות הקמתו ומתכונת פעילותו יוצאות הדופן של הצוות, ובכללן העובדה שהמל"ל לא בחר את חבריו ושהוא פעל בנסיבות הקיצוניות של משבר הקורונה. יחד עם זאת, המשיבים ציינו כי בעקבות הפניות שנתקבלו באשר להיעדר נשים בצוות, צורפו לעבודת הצוות על הדוח החמישי שש נשים נוספות, כך שמספר הנשים המעורבות בעבודת הצוות עמד על תשע, מתוך שלושים ואחד חברי צוות ומומחים. המשיבים עמדו על כך שהם אינם מקלים ראש בטענות לגבי השתתפות נשים בתהליכי ההתמודדות עם משבר הקורונה. צוין כי בימים אלה פועל המל"ל להקמת ועדה מייעצת, שנועדה לשפר את המוכנות לקראת תרחישים של התפשטות הנגיף; וכי "המל"ל פועל לכך שהוועדה תכלול ייצוג הולם לנשים ממגזרים שונים" (ההדגשות במקור – י"ע) ותעמוד בהוראות הדין הנוגעות לייצוג הולם, לרבות אלו שבחוק שיווי זכויות האישה. לצד זאת, המשיבים פירטו שורה של צעדים נוספים שנועדו לשתף מגוון רחב של קבוצות מהציבור בגיבוש מדיניות ההתמודדות עם הקורונה. בתוך כך, צוין כי ביום 26.4.2020 פורסם קול קורא מטעם המל"ל, אשר מזמין את ארגוני החברה האזרחית להעביר "הצעות לדרכי פעולה באשר לאתגרים המרכזיים שהציבור מתמודד איתם בימים אלו", בין היתר בנושאים של נפגעי ונפגעות אלימות, אנשים עם מוגבלות, המגזר הערבי, המגזר החרדי, סוגיות מגדריות שונות, היבטים של הגיל השלישי ועוד. ביום 3.5.2020 פנה המל"ל לבאת-כוחן של העותרות כדי לקיים עמן פגישה ולהגביר את מעורבות החברה האזרחית – בדגש על נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה – בהתמודדות עם משבר הקורונה. ביום 4.5.2020 נערכה פגישה כאמור, במסגרתה עודכנו העותרות ביחס למצב העניינים לגבי צוות וקסמן, נדונו נושאים נוספים ו"הוסכם כי יש בהחלט מקום להמשך השיח". 5. לבקשתן, ניתנה לעותרות רשות להשיב לתגובת המשיבים. לגישת העותרות, העובדה שצוות וקסמן סיים את עבודתו אינה מייתרת את עתירתן, שכן הצווים שהתבקשו במסגרתה נגעו לכל צוותי המומחים האמונים על גיבוש מדיניות להתמודדות עם משבר הקורונה. העותרות הסיקו שצוותים כאלה עוד קיימים, שכן מדיווחים בתקשורת עולה כי המל"ל ממשיך להתוות מדיניות ליציאה מהמשבר. נטען כי מאחר שמתגובת המשיבים מסתמן שאנשי המל"ל חסרים את הכלים והידע הנדרש "לייצר את ההמלצות המיוחסות להם בתקשורת", הרי שהם מתבססים על היוועצות עם מומחים; וכי אין משמעות לכך שהמל"ל נמנע מלכנותם "צוות מומחים", באשר הימנעות זו נובעת מניסיונו לחמוק מהחובה הקבועה בסעיף 6ג1 לחוק שיווי זכויות האישה. העותרות טענו כי תנאי משבר אינם יכולים לשמש תירוץ להפרת חוקים או עקרונות חוקתיים, וכי טענה זו מעוגנת במשפט הבינלאומי ונכונה במיוחד למדינת ישראל. העותרות הוסיפו כי דרך התגבשותו של צוות וקסמן לא מוציאה אותו מגדרי חוק שיווי זכויות האישה; כי לכתחילה לא הייתה מניעה להקים צוות שייתן ביטוי הולם לייצוג נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה; וכי ההשלכות המגדריות של משבר הקורונה, כפי שפורטו בעתירה, מדגישות את חשיבותו של ייצוג הולם כאמור. עוד נטען כי אין בהוספת נשים לפעילות הצוות, או במאמצי המשיבים לשיתוף הציבור, כדי לרפא את הפגם שעניינו היעדר ייצוג הולם לנשים בצוות. זאת, בין היתר, לנוכח היעדרן של נשים ערביות או חרדיות מכל הצוותים ותהליכי ההתייעצות שפורטו על-ידי המשיבים. לגישת העותרות, גם אין ערובה לכך שהוועדה המייעצת – או כל ועדה או צוות שימונו בעתיד – תעניק ביטוי הולם לייצוג נשים, מה גם שסמכויותיה של הוועדה לא פורטו בתגובת המשיבים. 6. דין העתירה להימחק. על אף שהסעד בעתירה נוסח בלשון כללית, הסעד הספציפי שהתבקש היה להורות לצוות שבראשו עומד פרופ' וקסמן "להימנע מלהציג מסקנות והמלצות לטווח ארוך, ולהימנע מפעולות אשר לא ניתן יהיה לשנות לאחר שהרכב הצוות ישתנה, ויבטא ייצוג שוויוני ומגוון". העותרות עמדו על כך ש"עתירה זו עניינה בהרכב צוות המומחים בראשותו של פרופ' אלי וקסמן במינוי המטה לביטחון לאומי [...] להתמודדות עם מגפת הקורונה". בעתירה צוין כי "מאחר שהצוות צפוי להמשיך בעבודתו – הסעד המבוקש בעתירה אינו תיאורטי כלל ועיקר אלא בעל השלכות מעשיות משמעותיות ומיידיות". אלא שמתגובת המשיבים עולה כי צוות וקסמן סיים את עבודתו, וכי אין צוותי מומחים דומים שהעתירה רלוונטית לגביהם. גם העותרות לא הצביעו – בעתירתן או בתשובתן לתגובת המשיבים – על צוותים כאמור, כך שהעתירה התייתרה. ממילא איננו נדרשים לשאלה של חובת ייצוג הולם בקרב "קבלני משנה" וצוותים חיצוניים, ובמקרה זה צוות שכולו על טהרת ההתנדבות. 7. על אף שהעתירה התייתרה, מצאנו להוסיף מילים מספר בעניינה. מתגובת המשיבים עולה כי צוות וקסמן פעל בהתנדבות ועשה לילות כימים כ"קבלן משנה" של המל"ל, אשר מצידו קידם בברכה את היוזמה והסתייע רבות בצוות במסגרת עבודת המטה. צוות וקסמן כלל בעיקר מומחים בתחומים כמו פיזיקה-מתמטיקה-מחשבים-כלכלה. כפי שעולה מחמשת הדו"חות שהוגשו על ידי הצוות, הרכבו ומספר חבריו השתנו מדו"ח לדו"ח, אך הרכבו "הגברי" נותר בולט. בהיבט זה, העתירה העלתה סוגיה חשובה. אמנם, אין להתעלם מהנסיבות החריגות שבהן נדרש המל"ל לפעול, עם פרוץ מצב חירום חריג שטרם ידענו כמותו, מצב שהצריך נקיטת צעדים דרסטיים ודינמיים. עם זאת, דווקא בצוק העיתים ודווקא מאחר שהמל"ל נטל על עצמו את ההובלה בימי הקורונה, קשה להלום מצב של היעדר ייצוג הולם לנשים. זאת, לא רק בשל כללי הייצוג ההולם ולא רק בשל שיקולים מגדריים, חשובים כשלעצמם. שיקולים של שכל ישר והגיון מכתיבים זאת אף הם. בהינתן שהמל"ל קיבל על עצמו לתכלל את הפעילות בימי קורונה בכל תחומי החיים, מטבע הדברים התמונה אינה יכולה להיות שלמה ללא ייצוג הולם לנשים. מכל מקום, כפי שעלה מתגובת המשיבים, המדינה מכירה בחשיבותם של כללי הייצוג ההולם והמל"ל נוקט צעדים לשם עמידה בהם. טוב עשו המל"ל ובאת כוח העותרות שראו לבוא בדברים בנושא מעורבותה של החברה האזרחית בהתמודדות עם משבר הקורונה, וחזקה על המדינה שתפעל בהתאם לכל דין. 7. סוף דבר, העתירה נמחקת. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ג' בסיון התש"ף (‏26.05.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 20025410_E06.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1