אברהם חמו נ. מדינת ישראל

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 96 / בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופט י' זמיר המערער: אברהם חמו נגד המשיב: מדינת ישראל ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 6.3.96 בת"פ 107/95 שניתן על ידי כבוד השופטים: סטרשנוב, המר, טימן תאריך הישיבה: כט באייר תשנ"ז (5.6.9&) בשם המערער: עו"ד מרוז משה בשם המשיב: עו"ד אורי כרמל פסק-דין 1. לאחר שהמערער ניסה להיכנס למועדון לילה מבלי לשלם נמנעה ממנו הכניסה, הוא הוכה על ידי המאבטחים והושלך החוצה מהמועדון. לפי ממצאי עובדות כתב האישום, בהם הודה המערער, הוא שב למקום ולאחר דין ודברים קולני הוא דקר את המנוח - שאותו דימה בטעות לאחד המאבטחים - בלבו דקירה אחת שגרמה למותו. המערער נמלט מן המקום ונלכד למחרת היום בנמל התעופה בין גוריון בדרכו לחו"ל. בעטיין של העובדות האמורות הואשם המערער בעבירה של רצח, אך המדינה הסכימה להמרת האישום בהריגה. בית המשפט השית על המערער מאסר לתקופה של חמש עשרה שנים. הערעור שלפנינו סב על חומרת העונש. 2. חרף טענותיו של פרקליט המערער לא נראה לנו שבית המשפט המחוזי החמיר בעונשו יתר על המידה. כמו שציין בית המשפט המחוזי, נסיבות המקרה הן חמורות ביותר כשעקב המעשה קופחו חייו של אדם צעיר, ונגרמו כאב ויסורים אין קץ למשפחה שלמה, והמעשה אירע בגדר התנהגות בריונית של המערער, ללא כל התגרות או קינטור מצד גורם כלשהו ובוודאי לא מצדו של המנוח. לחובת המערער נרשמו הרשעות לא מועטות בעבירות פריצה אלימות, מעשה מגונה בכוח, שוטטות והחזקת סכין, והוא כבר ריצה בעבר עונשי מאסר. בגזר דינו ציין בית המשפט המחוזי שהוא שקל להחמיר עוד יותר בעונשו של המערער, אך החליט שלא לעשות כן עקב העובדה שהמערער פעל מתוך דחף רגעי ודקר את המנוח דקירה אחת בלבד. נחה דעתנו שאין קיימת עילה מספקת להתערב בעונש, ולפיכך דוחים אנו את הערעור. ניתן היום כט באייר תשנ"ז (5.6.97). המשנה לנשיא ש ו פט שו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96025400.B03