פלוני נ. בית הדין הכנסייתי היוונית ארתודוכסית בירושלים

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2537/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט ש' שוחט העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הכנסייתי היווני אורתודוכסי בירושלים 2. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד עבדאללה חמדאן פסק-דין השופט נ' סולברג: בעתירה שלפנינו מבקש העותר, כי נורה למשיב 1, בית הדין הכנסייתי של העדה היוונית האורתודוכסית בירושלים, להעביר לידיו מסמכים מסוימים ופרטי מידע שונים, המתייחסים לתיק ירושה שהתנהל לפניו, במהלך שנת 2016. עוד התבקשנו, להורות למשיב 1, לנמק החלטות מסוימות שקיבל במסגרת תיק הירושה הנ"ל. העותר טוען, כי צו הירושה שניתן על-ידי המשיב 1 בתיק הירושה האמור, המתייחס לדודתו המנוחה (להלן: המנוחה), ניתן לבקשת המשיב 2, אך זאת בניגוד לדין; לדבריו, הוא יורשהּ החוקי של המנוחה, בהתאם לצוואה שעליה חתמה בשנת 1997. ככל שניתן להבין מהעתירה – הדלה בעובדות ונימוקים, אך משופעת בנספחים – העותר סבור כי המשיב 1 פעל שלא בסמכות, בעת שהורה על מתן צו הירושה, משום שלא ניתנה הסכמת כל יורשיה החוקיים של המנוחה, להקנות לו סמכות לעשות כן. זאת, בניגוד לקבוע בסעיף 155(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. עוד עולה מן העתירה, כי העותר הגיש לרשמת לענייני ירושה בירושלים, בשנת 2018, בקשה למתן צו קיום צוואה, וזו העבירה את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, לאחר שנתקלה בקושי בבירור זהות חלק ממוטבי הצוואה. מעיון ב'נט המשפט' עולה, כי ביום 30.9.2021, החליט בית המשפט לענייני משפחה, בת"ע 37462-05-20 (השופט ע' שילה), למחוק את הבקשה שהועברה אליו מאת הרשמת לענייני ירושה, לאחר שהתברר כי ניתן, זה מכבר, בעניינה של המנוחה, צו ירושה על-ידי ערכאה מוסמכת – דהיינו על ידי המשיב 1. נקבע אפוא, כי אם העותר מבקש לכפור בצו ירושה זה, עליו להגיש למשיב 1 בקשה לביטול צו הירושה, ולא להגיש בקשה סותרת, בערכאה מקבילה, למתן צו קיום צוואה. כמו כן נקבע, כי אם יעשה כן העותר, והמשיב 1 יורה על ביטול צו הירושה, תהא פתוחה לפניו הדרך להגיש בקשה חדשה לקבלת צו קיום צוואה. מכל מקום, לפי הנטען בעתירה, ביום 28.10.2021 וכן ביום 16.11.2021, פנה העותר למשיב 1, וביקש לקבל מסמכים מתיק הירושה של המנוחה. משלא נענה, הגיש את העתירה דנן. דין העתירה להידחות על הסף, אף ללא צורך בתגובת המשיבים. העתירה חסרה פירוט עובדתי סדור ובהיר, והיא נעדרת פרטים מהותיים. מחדלים אלה מקשים על בירורהּ. כך למשל, העותר לא תיאר באופן ברור וממצה את ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, ולשם כך נדרש היה לבצע 'מחקר עצמאי', באמצעות עיון במערכת 'נט המשפט', בניסיון לתהות על קנקנה של העתירה. יתרה מכך, מסיבותיו שלו, בחר העותר שלא לצרף, בתוך 'ספר' הנספחים שהגיש, את החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שבגדרה נמחקה בקשתו למתן צו קיום צוואה, תוך קביעה כי באפשרותו ליזום הליך לביטול צו הירושה. כל זאת, חרף חשיבותה של החלטה זו, והשלכותיה על העתירה דנן. קשה להלום תוצאה שלפיה בית המשפט נדרש לערוך 'מחקר' בכוחות עצמו, כדי להביא לכך שהתשתית העובדתית המינימאלית תתגלה לפניו. מטעם זה בלבד דין העתירה להידחות על הסף. מעבר לכך, דין העתירה להידחות על הסף גם מחמת קיומו של סעד חלופי מובהק. כעולה מן האמור עד כה, הסעד העיקרי שאליו חותר העותר, הוא ביטול צו הירושה משנת 2016. דרך המלך לעשות כן, כפי שהובהר לעותר, עוד בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 30.9.2021, לפני כמה וכמה חודשים, היא הגשת בקשה מתאימה לערכאה שבה ניתן צו הירושה – הלוא הוא המשיב 1. דא עקא, כעולה מן העתירה גופה, העותר בחר שלא עשה כן, והסתפק בפניות למשיב 1, בבקשה לקבלת מסמכים ומידע. משלא נענה, אצה לו הדרך להגיש עתירה זו. העותר לא הבהיר בעתירתו מדוע נמנע מלהגיש בקשה לביטול צו הירושה משנת 2016, כפי שהונחה, וכפי שמצופה היה ממנו לעשות. בנסיבות אלה, אין מקום לכך שבית משפט זה יורה למשיב 1, בדרך עקיפה ועקלקלה, למסור לעותר מסמכים ומידע. לכך אוסיף, למעלה מן הצורך, כי הסעדים המבוקשים בעתירה, שעניינם בהחלטות שניתנו על ידי המשיב 1 בתיק הירושה משנת 2016, אינם מתאימים להתברר בעתירה לבית משפט זה, אשר אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הכנסייתי (בג"ץ 7051/20 מוסא נ' בית הדין הכנסייתי היווני האורתודוכסי (15.10.2020)). אשר על כן, דין העתירה להידחות – והיא נדחית בזאת. העותר יִשא בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בסך של 3,000 ₪. ניתן היום, ‏כ"ג בניסן התשפ"ב (‏24.4.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22025370_O01.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1