עו"ד שחר בן מאיר נ' פרקליט המדינה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2533/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת רות רונן העותר: עו"ד שחר בן מאיר נגד המשיבים: 1. פרקליט המדינה 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. חה"כ איתמר בן גביר עתירה למתן צו על תנאי; תגובת המשיבים 2-1 לעתירה; תגובת המשיב 3 לעתירה; תגובת העותר לתגובת המשיב 3 בשם העותר: בשם המשיבים 2-1: בעצמו עו"ד שוש שמואלי; עו"ד ערין ספדי-עטילה; עו"ד נעם נורקין בשם המשיב 3: עו"ד דוד פטר פסק-דין ממלא מקום הנשיא יצחק עמית: עניינה של העתירה בבקשת העותר כי פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה (להלן: המשיב 1 ו-המשיבה 2 בהתאמה; להלן יחד: המשיבים), יפתחו בחקירה פלילית או בהליך בדיקה כנגד חבר הכנסת איתמר בן גביר (להלן: המשיב 3) על דברים שעשה במהלך כהונתו כשר לביטחון לאומי. עוד מבוקש כי ככל שהאחרונים בדקו את פניות העותר בנושא הם ישיבו לפניותיו, וכן יפרסמו את השיקולים בבסיס החלטתם. 1. בתמצית שבתמצית, העתירה לפנינו מכוונת לשורת התבטאויות של המשיב 3 בנוגע לחקירות מח"ש ובנוגע להחלטות שופטים בהליכי מעצר, וכן פעולות שונות שביצע המשיב 3, המתפרסות על פני מועדים שונים החל מיום 27.7.2023 ועד ליום 13.3.2024, שלטענת העותר עולות כדי עבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: החוק) וכן כדי חשד לביצוע עבירה של שימוש לרעה בסמכות לפי סעיף 280 לחוק. 2. כעולה מהעתירה, עובר להגשתה, העותר פנה למשיבים במספר מועדים בבקשה שיורו על פתיחה בחקירה כנגד המשיב 3, זאת בהמשך לאירועים המתוארים בפירוט בעתירה. יוער כי האירועים המתוארים, אליהם העותר ביקש להתייחס, כורכים מספר מקרים נפרדים, אשר התווספו ונצברו בין פנייה לפנייה. בין החודשים אוגוסט 2023 למרץ 2024 שב העותר ופנה למשיבים מספר פעמים אך לא קיבל התייחסות לגופם של דברים. לשלמות התמונה יוער כי לאחר הגשת העתירה הוגשו שתי בקשות לצירוף ראיות, אשר נעתרתי להן בהחלטתי מיום 11.4.2024 ובהחלטתי מיום 5.12.2024. 3. במסגרת עתירתו, העותר טוען, בין היתר, כי בחלוף כחצי שנה ממועד פנייתו הראשונה למשיבים, בצירוף הנסיבות בהן שר הממונה על המשטרה הוא זה אשר מבצע לכאורה את העבירות, חלף משך הזמן הסביר לקבלת החלטה בידי הרשות. עוד נטען כי אי קבלת החלטה מובילה להמשך מעשי עבירה על ידי המשיב 3; כי פתיחה בחקירה נדרשת במיוחדת שעה שמעשיו של המשיב 3, המכהן כשר לביטחון לאומי בממשלה ואמון על המשטרה, מערערים את שלטון החוק ואת זכויות האדם בישראל ופוגעים באפשרות של ביקורת חקירתית או שיפוטית על מעשי שוטרים במדינת ישראל. 4. המשיבים 2-1 טוענים כי דין העתירה להידחות על הסף תוך פסיקת הוצאות לחובת העותר. נטען כי העותר לא הצביע על עילה להתערבות בשיקול הדעת הרחב הנתון לגורמי האכיפה בכל הנוגע להחלטה על פתיחה בחקירה; כי העתירה מוקדמת מקום שטרם התקבלה החלטה בנושא; כי בנסיבות העניין אין חריגה קיצונית מפרק הזמן הסביר לקבלת החלטה שתצדיק התערבות, זאת בשים לב לכך שהעתירה כורכת מגוון אירועים שקרו במועדים נפרדים, ולכך שהעותר קצב בפניותיו מועדים קצרים לקבלת תשובה. 5. המשיב 3 גורס, אף הוא, כי יש לדחות את העתירה על הסף. נטען כי לעתירה אין אדנים עובדתיים או משפטיים; כי מדובר בניסיון להצר את חופש הביטוי ואת המעשה הפוליטי; כי העתירה מבטאת את אי שביעות רצונו של העותר מבחינה פוליטית ממדיניות המשיב 3 ותו לא, וכי לפיכך מקומה בשדה הפובליציסטי ולא המשפטי; כי העותר התעלם לגמרי מחסינותו של המשיב 3 כחבר כנסת; כי אין מקום להתערבות בשיקול דעת היועצת המשפטית וזאת קל וחומר מקום שמדובר בנבחר ציבור. 6. לאחר שעיינתי בעתירה, בתגובות המשיבים, בתגובת העותר ובראיות שצורפו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. 7. מוקד העתירה הוא במשך הזמן שחלף ממועד פנייתו של העותר למשיבים בבקשה לקבלת החלטה. כפי שעמדתי במקום אחר "משך הזמן הראוי והסביר משתנה ממקרה למקרה וייקבע בהתחשב בנסיבות הפרטניות, ובהן מורכבות ההחלטה שעל הפרק, השלכותיה וכיוצא באלה" (בג"ץ 2624/24 התנועה לטוהר המידות נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 5 (9.6.2024). איני סבור כי במקרה דנן ישנה חריגה קיצונית ממשך הזמן הראוי, המצדיקה התערבות שיפוטית (בג"ץ 7323/08 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (28.8.2008)). זאת, בין היתר, בשים לב לכך שמדובר בהתייחסות למספר אירועים נפרדים אשר האחרון בהם מיוחס ליום 13.3.2024. למותר לציין, כי חזקה על המשיבים 2-1 כי יפעלו לקבלת החלטה בהקדם האפשרי, כפי שאף עלה מתשובתם לעותר במישרין מיום 5.11.2024. בנוסף, שעה שמתגובת המשיבים 2-1 עולה שטרם השלימו את בדיקת פניות העותר בנושא, הרי שמוקדם לדון בפרסום השיקולים בבסיס החלטתם שטרם באה לעולם כאמור, ומכל מקום, כשתתקבל ההחלטה תתייתר העתירה במתכונתה הנוכחית (ראו, מני רבים: בג"ץ 3699/20 המרכז הרפורמי לדת ומדינה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 14 (5.11.2020)). יוער כי דלתות בית המשפט פתוחות בפני העותר וכי טענותיו שמורות לו. 8. סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, כ' טבת תשפ"ה (20 ינואר 2025). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא דפנה ברק-ארז שופטת רות רונן שופטת