ג'בר אבו עסא- 44 אח' נ. שר הפנים

5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2528/24 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרים: ג'בר אבו עסא- 44 אח' נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב 3. רשות האכיפה במקרקעין 4. חברת חוצה ישראל 5. מועצה אזורית אל קסום 6. מועצה מקומית תל שבע עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: בשם המשיבים 3-1: בשם המשיבה 4: בשם המשיבה 5: עו"ד קייס נאסר; עו"ד נסרין אבו עסלה עו"ד רועי שויקה עו"ד עודד בקרמן עו"ד עבדאללה דכוור; עו"ד גמאל אבן חמאד פסק-דין השופט י' עמית: העתירה שלפנינו היא גלגול נוסף של בג"ץ 954/23 אבו עסא נ' הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב (31.12.2023) (להלן: העתירה הקודמת). העתירה הקודמת עסקה בהחלטה לפנות את העותרים, המשתייכים לשבט הבדואי אבו עסא, מהמקרקעין הלא מוסדרים עליהם הם יושבים ולהעבירם לשכונה 1 ביישוב אום בטין, לצורך פרויקט לאומי להרחבת כביש 6 בחלקו הדרומי. הסעד המבוקש בעתירה זו הוא כי המשיב 1 (להלן: שר הפנים) יקבל החלטה ללא דיחוי נוסף על פי המלצת הוועדה הגאוגרפית דרום (להלן: הוועדה) לשיוך שכונת "אל-מיטלה" לתחום השיפוט של הישוב תל שבע. 1. הרקע הדרוש לענייננו פורט בפסק הדין בעתירה הקודמת ויש לקרוא אותו כחלק בלתי נפרד מפסק דין זה. בתמצית שבתמצית, יוזכר כי בשנת 2017 אושרה תכנית שנועדה לאפשר פינוי מהיר של אוכלוסייה המתגוררת על התוואי שבו עתיד לעבור כביש 6 בין מחלף להבים למחלף שוקת. העותרים ביקשו כי יתאפשר להם להתפנות לשכונת "אל-מיטלה" שבישוב תל שבע חלף ההחלטה לפנות אותם לשכונה 1 באום בטין. ניסיונות אלה עלו בתוהו, בין היתר, מכיוון שטרם התקבלה החלטת שר הפנים על העברת שכונת אל-מיטלה לשטחו המוניציפאלי של הישוב תל שבע, ומאחר שגם לאחר מכן תידרש תקופה של כשנתיים לפיתוח השכונה. ברם, פינוי העותרים נדרש בטווח זמן מידי לצורך קידום סלילת כביש 6 ועל כן, הוחלט ליישבם בשכונה 1 בשל זמינות המגרשים שם. עוד יצוין כי הרשות לאכיפה במקרקעין פעלה להוצאת צווי הריסה כנגד מבני העותרים, אשר אושרו במלואם על ידי הערכאות השיפוטיות. 2. העותרים הגישו עתירה לבית משפט זה, היא העתירה הקודמת, נגד החלטת הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב (להלן: רשות הבדואים). ביום 31.12.2023 נדחתה העתירה, ונקבע, בין היתר, כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר המצדיק את דחייתה על הסף. אף לגוף העתירה נקבע כי דינה להידחות משהיא אינה מעוררת כל עילה להתערבות ומשלא נמצא כי נפל פגם בשיקול דעתה של רשות הבדואים – החלופה של שכונת אל-מיטלה נשקלה כראוי; האיזון שנעשה בין השיקולים השונים איננו חורג ממתחם הסבירות בנסיבות העניין; החלופה של שכונת אל-מיטלה לא מהווה אמצעי שפגיעתו פחותה המגשים את התכלית במידה דומה; ומכל מקום, החלופה של שכונה 1 איננה חורגת ממתחם המידתיות. למען שלמות התמונה אציין כי עוד טרם ניתן פסק הדין בעתירה הקודמת, הגישו העותרים בקשה כי בית המשפט יורה למשיבים לעדכן את בית המשפט במועד שבו אמור שר הפנים לקבל החלטה. 3. מספר ימים לאחר שהעתירה הקודמת נדחתה, ביום 10.1.2024, פנו העותרים לשר הפנים על מנת שיודיע על מועד צפוי למתן החלטה בהמלצת הוועדה בעניין השטח המוניציפאלי של תל שבע. ביום 12.3.2024 נשלח מכתב תזכורת מטעם העותרים. פניות העותרים לא נענו. 4. ביום 26.3.2024 הוגשה העתירה שלפנינו. העותרים טענו כי העתירה הנוכחית שונה מן העתירה הקודמת מכיוון שהיא נוגעת למחדלו של שר הפנים מלהכריע בעניין השטחים המוניציפאליים, בעוד העתירה הקודמת עסקה בהחלטת רשות הבדואים לפנות את העותרים לשכונה 1. בעיקרם של דברים נטען כי שר הפנים לא עמד בחובתו המינהלית לקבל החלטה תוך זמן סביר – המלצת הוועדה לשיוך המוניציפאלי של שכונת אל-מיטלה התקבלה כבר בתחילת שנת 2021, וחלוף למעלה משלוש שנים מצדיק לחייב את השר לקבל החלטה סופית. עוד נטען כי הקפאת התכנית להסדרת שכונת אל-מיטלה פוגעת קשות בעותרים וכופה עליהם לעבור לשכונה אחרת שאיננה מקובלת עליהם ואף מסכנת את ביטחונם. 5. בתמצית יתואר כי לצד העתירה הוגשה גם בקשה לצו ביניים אשר יאסור על המשיבים לפנות ולהרוס את בתי העותרים עד להחלטה אחרת. בהחלטותיי מיום 26.3.2024 קבעתי כי לאור פסק הדין בעתירה הקודמת, אין מקום ליתן צו ביניים, אך חזקה על המשיבים כי לא יפעלו לפינוי העותרים או להריסת מבני מגורים בזמן חודש הרמדאן. עוד יצוין כי בתום חודש הרמדאן, ביום 10.4.2024, הגישו העותרים בקשה כי בית המשפט יורה למשיבים 3-1 (להלן: משיבי המדינה) להודיע אם בכוונתם לפנות את העותרים ממקום מושבם עובר להגשת תגובתם המקדמית לעתירה. המשיבים התנגדו לבקשה, וביום 24.4.2024 ביקשו העותרים למחוק את הבקשה מאחר שהמשטרה עדכנה את בא כוחם כי פינוי העותרים מתוכנן לאחר חג הפסח ובכך למעשה, התייתרה הבקשה למתן הוראות. 6. משיבה 5, המועצה האזורית שבתחומה הישוב אום בטין, הגישה תגובה מקדמית לעתירה, שבה נטען כי היא לא צורפה כמשיבה לעתירה הקודמת על אף היותה גורם רלוונטי; כי ההחלטה להעביר את העותרים לשכונה 1 תוך העדפת חלופה זו על פני החלופה של שכונת אל-מיטלה אינה סבירה בנסיבות העניין; וכי הפתרון המידתי יהא זירוז מתן החלטת שר הפנים כך שיתאפשר להעביר את העותרים לשכונת אל-מיטלה. 7. משיבי המדינה טענו כי דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של מעשה בית דין – בית המשפט נדרש זה מכבר לטענות העותרים והכריע בהן לגופן תוך שנקבע כי לא נמצאה עילה להתערבות בהחלטת משיבי המדינה. עוד נטען כי נוכח הבחירות לרשויות המקומיות ודחייתן בשל המלחמה, שר הפנים טרם קיבל החלטה בעניין המלצת הוועדה, ועתה הנושא יקודם. המשיבה 4 הצטרפה לעמדתם של משיבי המדינה. 8. עוד יצוין כי העותרים ומשיבה 5 הגישו בקשות שונות למתן צו ארעי שימנע את פינוי העותרים ולקביעת דיון דחוף בעתירה. ביום 5.5.2024 הודיעו משיבי המדינה כי הם נערכים לאכיפת פסק הדין בעתירה הקודמת, וביצוע האכיפה נקבע לימים הקרובים שלאחר מכן. בהחלטתי מיום 6.5.2024 קבעתי כי אין ליתן צו ביניים בשלב זה. 9. ניתן להבין לליבם של העותרים, המאמינים בצדקת דרכם ונחושים למנוע את פינויים לשכונה 1 בכל מחיר. יחד עם זאת, דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של מעשה בית דין. יוזכר כי נקבע לא אחת שהדוקטרינה של מעשה בית דין חלה גם בתחום המשפט המינהלי, ובפרט בבית הדין הגבוה לצדק: "לא פעם עמד בית משפט זה על הכלל לפיו נושא או שאלה שהוכרעו בפסק דין סופי מקימים מחסום דיוני מלהמשיך וליזום התדיינויות נוספות באותו נושא או שאלה (בג"ץ 3267/97 רובינשטיין נ' שר הביטחון, פ"ד נה(2) 241, 244 (1999); בג"ץ 1217/15 מ.ד יהונתן בניה ופיתוח בע"מ נ' שר הביטחון, פסקה 12 (23.6.2015) (להלן: עניין מ.ד יהונתן)). כלל זה כוחו יפה גם להליכים המתנהלים בבג"ץ (בג"ץ 20/64 "המסייר" בע"מ נ' המפקח על התעבורה, פ"ד יח(3) 245, 250 (1964). כן ראו: עניין מ.ד יהונתן, בפסקה 12; בג"ץ 5193/18 ועד תושבי הכפר אלח'אן אלאחמר נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 12 (5.9.2018); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי דיוני כרך ד 474 (2017) (להלן: ברק-ארז)), אם כי באופן מרוכך ובכפוף לחריגים, דוגמת שינוי מהותי בנסיבות המקרה או חשיפת עובדות חדשות (ראו עניין מ.ד יהונתן, בפסקה 13 והאסמכתאות שם; ברק-ארז, בעמ' 475). בענייננו, העותרים לא הציגו כל טענה המצדיקה סטייה מעקרון זה. תחת זאת בחרו לשוב ולטעון את אותן טענות שנידונו והוכרעו בהליך הקודם, ומשזה המצב לא ראינו לנכון לשוב ולדון בהן פעם נוספת" (בג"ץ 4800/19 וועד שכונת צור באהר נ' מנהל קשת צבעים (הגדר), פסקה 7 (22.9.2019)). 10. דברים אלה יפים גם לענייננו. חרף ניסיונם של העותרים לשוות לעתירה נופך שונה מקודמתה, ברי כי מדובר ב"אותה גברת בשינוי אדרת". הגם שהסעדים המבוקשים בעתירה שונים מאלו שהתבקשו בעתירה הקודמת, אין חולק כי תכליתה של עתירה זו זהה לתכליתה של העתירה הקודמת – להשיג על החלטת הרשות המינהלית המוסמכת ליישב את העותרים בחלופה א' ולא בחלופה ב'. טענות העותרים מבקשות לפתוח מחדש את הדיון באפשרות ליישב אותם בשכונת אל-מיטלה חרף העובדה כי הן כבר נידונו לגופן ונדחו. למעשה, עיון מעמיק בדברים מלמד כי הנימוקים העובדתיים והמשפטיים שעמדו ביסוד פסק הדין שדחה את העתירה המוקדמת עומדים בעינם גם היום. ודוק: גם אם שר הפנים יאשר את שיוך השכונה לשטחו המוניציפאלי של הישוב תל שבע, הרי שעדיין ידרשו כשנתיים נוספות לשם פיתוח השכונה עד שבכלל ניתן יהיה ליישב בה את העותרים. משכך, גם אם הסעד המבוקש בעתירה היה מתקבל (ואיני קובע דבר באשר לסיכוייו להתקבל), הקביעה בפסק הדין בעתירה הקודמת לפיה אין לראות בשכונת אל-מיטלה "כאמצעי המגשים את התכלית באותה המידה או במידה דומה לה, ומשכך, אין הרשות מחויבת לבחור באמצעי זה" (פסקה 14 לפסק הדין בעתירה הקודמת), הייתה נותרת על כנה. 11. אף לא עלה בידם של העותרים להצביע על שינוי מהותי בנסיבות ולא השתכנעתי כי מדובר במקרה חריג המצדיק דיון מחדש בעניין שכבר נדון והוכרע. כך, העותרים לא הצביעו על נסיבות חדשות אשר היו יכולות להשפיע על סבירות שיקול דעתה של הרשות המינהלית המוסמכת, אשר כאמור בפסק הדין בעתירה הקודמת – שקלה ואיזנה כראוי את מכלול השיקולים הרלוונטיים למקרה דנן, ובהם גם ביטחון העותרים. אין מקום לאפשר לעותרים לשוב ולהעלות בפנינו את אותן הטענות, שכבר נידונו ונדחו, על דרך של 'מסגור' שונה של הסעדים המבוקשים בעתירה. 12. סוף דבר, שגם דין עתירה זו להידחות. משבוצעו צווי ההריסה, לא ראינו לפסוק הוצאות בעתירה זו. ניתן היום, ‏ד' בסיון התשפ"ד (‏10.6.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 24025280_E07.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1