הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח וועד האקדמאים ב נ. בית הד

פסק-דין בתיק בג"ץ 2527/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2527/15 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט א' שהם העותרת: הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח וועד האקדמאים ברשות שדות התעופה נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. רשות שדות התעופה 3. איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות החדשה 4. הוועד התעופתי ברשות שדות התעופה 5. הסתדרות העובדים הכללית החדשה עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד מיכל פרידמן, עו"ד אסף ברנזון ועו"ד חיים ברנזון בשם המשיבה 2: עו"ד חיה ארמן ועו"ד ליאור סופר בשם המשיבים 4-3: עו"ד שי תקן, עו"ד מורן פרידמן ועו"ד נעמה משה בשם המשיב 5: עו"ד אלין זילברשטיין פסק-דין השופט י' עמית: עתירה לביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 6.1.2015, בגדרו נדחה ערעור שהגישה העותרת על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מיום 12.11.2014, אשר סילק על הסף את בקשת העותרת שעניינה שיוך סקטוריאלי של עובדים אקדמאים ברשות שדות התעופה. רקע והליכים קודמים לעתירה 1. העותרת היא הסתדרות מקצועית ארצית המייצגת אקדמאים במדעי החברה והרוח, בתוכם כ-160 עובדי רשות שדות התעופה (להלן: רש"ת) אשר מדורגים בדירוג מהנדסים וטכנאים (להלן: דירוג מה"ט). המשיב 4 (להלן: הועד הכללי) הוא ועד עובדים המייצג כ-2,600 עובדים המדורגים בדירוג תעופתי ברש"ת. המשיבה 2 היא רש"ת, והיא המעסיקה של העובדים אשר מיוצגים על ידי העותרת והוועד הכללי בהליך דנא. בהתאם להסכם הקיבוצי שנחתם בין רש"ת לבין ההסתדרות הכללית בשנת 1987 (להלן: ההסכם הקיבוצי), על כל עובד רש"ת בעל תואר אקדמי העובד בתפקיד ראש מחלקה ומעלה, או במשרה אחרת המחייבת תואר אקדמי בתחום המקצועי של המשרה (להלן: תנאי הסף), חלים כל תנאי העבודה של עובדים המדורגים בדירוג מה"ט. לאורך השנים, נהגה רש"ת להעניק תנאי דירוג מה"ט אך ורק לעובדים המיוצגים על ידי העותרת. ביום 19.6.2013 פנה הועד הכללי לרש"ת וטען כי הנוהג לפיו תנאי דירוג מה"ט מוענקים רק לעובדים המיוצגים על ידי העותרת מפלה את הוועד הכללי לרעה, ומנוגד להסכם הקיבוצי. זאת, מאחר שנוהג זה מציב תנאי לזכאות לדירוג מה"ט אשר אינו מופיע בהסכם הקיבוצי, והוא הסרת החברות בוועד הכללי והצטרפות לעותרת. במכתבו, טען הועד הכללי כי מדיניות זו פוגעת בזכות לחופש ההתארגנות של עובדי רש"ת העומדים בתנאי הסף לדירוג מה"ט, ומנוגדת לסעיף 33י(א) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אשר אוסר על מעסיק להרע את תנאי העבודה של עובד בשל חברותו בוועד עובדים. הועד הכללי דרש מרש"ת לחדול ממדיניות זו אשר, לטענתו, מנוגדת להסכמים הקיבוציים, מפלה לרעה את חבריו האקדמאיים, ואסורה על פי דין. לאחר בחינת הסוגיה, הודיע היועץ המשפטי של רש"ת לועד הכללי במכתב מיום 8.7.2013 כי רש"ת נענית לדרישה זו, ובעקבות כך יצרה דירוג מקביל לדירוג מה"ט, המכונה "דירוג אקדמאי תעופתי" (להלן: דירוג אק"ת), המעניק תנאי דירוג מה"ט גם לעובדים העומדים בתנאי הסף שאינם חברים בעותרת. 2. ביום 27.8.2013 פנתה העותרת לבית הדין האזורי לעבודה בבקשת צד בסכסוך קיבוצי, וביקשה להורות לרש"ת לחזור למדיניותה הקודמת, ולהעסיק עובדים אקדמאים העומדים בתנאי הסף לכניסה לדירוג מה"ט, אך ורק בדירוג זה. בכך, ביקשה העותרת להחזיר את הגלגל לאחור, לבטל את דירוג אק"ת החדש, ולאלץ כל עובד הנהנה מתנאי דירוג מה"ט להיות חבר בה. לטענתה, ההסכם הקיבוצי מחייב את רש"ת להעניק תנאי דירוג מה"ט רק לעובדים החברים בה, ונוהג זה אינו מהווה תנאי נוסף על תנאי הסף. המשיב 3 (איגוד עובדי התחבורה ההסתדרות החדשה) והועד הכללי ביקשו להצטרף כצדדים להליך, וטענו כי יש לדחות את בקשת העותרת על הסף, מאחר שלדעתם, ובניגוד לעמדת העותרת, מקור הסכסוך אינו בסכסוך קיבוצי בין העותרת לבין רש"ת. לדידם, מדובר במחלוקת פרשנית בין העותרת לבין הועד הכללי, כך שהסכסוך הוא פנים-הסתדרותי בין שני איגודים מקצועיים השייכים להסתדרות, ובתור שכזה עליו להתברר במוסדות שיפוט פנים-הסתדרותיים. בעוד התיק עומד בפני בית הדין האזורי, התבקש יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית להכריע במחלוקת הפרשנית בין העותרת לבין הועד הכללי. ביום 26.2.2014, הגיש האגף לאיגוד מקצועי הודעה לבית הדין האזורי, בה צוין כי לדידו של האגף מדובר בסכסוך פנים-ארגוני וכי יו"ר האגף החליט, בין היתר, כי: "לא מצאתי לנכון כי רצונו של עובד להישאר באותו שיוך ועדי/סקטוריאלי יגרום לפגיעה בשכרו וכי רק בשל כך לא יתאפשר לו לקבל תנאי שכר משופר. כך גם איני רואה לנכון מקום בו המעסיק נאות ליתן לעובדים תנאי שכר אלו, כי ארגון העובדים דווקא יהא זה שיתנגד לכך" (נספח עת – 15יג). 3. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי עניינו של הסכסוך הוא בשאלת שיוכם הועדי של עובדי רש"ת, שאלה הקשורה במחלוקת בין שני ארגונים מקצועיים של ההסתדרות, ולא במחלוקת בין ארגון עובדים למעסיק. בית הדין אף ציין כי סלע המחלוקת הוא בהסכם הקיבוצי אשר נחתם בין רש"ת לבין ההסתדרות הכללית, הסכם שהעותרת כלל אינה צד לו, כך שקיים רובד נוסף של שאלות פנים-הסתדרותיות הנוגעות למעמדה ולסמכויותיה של העותרת במסגרת הסדרי האוטונומיה בהסתדרות. על-כן, קבע בית הדין כי מקומו של הסכסוך הינו במוסדות השיפוט הפנימיים של ההסתדרות, וסילק את הבקשה על הסף. העותרת ערערה על החלטה זו לבית הדין הארצי לעבודה, שאישר בקצרה את פסק דינו של בית הדין האזורי על טעמיו, על-פי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. מכאן העתירה שלפנינו. טענות העותרת 4. העותרת טוענת כי טעו בית הדין האזורי לעבודה ובית הדין הארצי לעבודה כאשר סיווגו את הסכסוך כסכסוך פנים-הסתדרותי, ולא כסכסוך קיבוצי. למצער, היה על בתי הדין לסווגו כ"סכסוך מעורב" אשר כולל היבטים של סכסוך קיבוצי בנוסף להיבטים של סכסוך פנים-הסתדרותי, ודי בכך להקנות לבית הדין האזורי לעבודה סמכות לדון בו. לטענת העותרת, המשמעות של החלטת בתי הדין היא כי העותרת לא תקבל את יומה בסכסוך העבודה הקיבוצי מול המעסיק. לדידה, ביצירת דירוג עוקף מה"ט, רש"ת פעלה בניגוד להתחייבויותיה לפי ההסכם הקיבוצי ותוך כניעה לדרישות הועד הכללי. בכך, גורעת רש"ת ממספר עובדי רש"ת שהעותרת מייצגת, מפרה את תנאיי ההסכם הקיבוצי, ומפרה נוהג רב-שנים. לדידה של העותרת, הנוהג לפיו תנאי דירוג מה"ט ניתנו לחבריה בלבד, לא פגע בזכות ההתארגנות של העובדים, מאחר שאלו רשאים היו להחליף ארגון יציג, כל עוד וויתרו על הזכאות לתוספות השכר הייחודיות לדירוג מה"ט. העותרת טוענת כי בית הדין האזורי סטה מהלכה פסוקה של בית הדין הארצי לעבודה, לפיה בתי הדין לעבודה מוסמכים לדון ב"סכסוכים מעורבים" בעלי היבטים במישור של מעסיק-ארגון יציג בנוסף להיבטים פנים-הסתדרותיים; כי בית הדין האזורי טעה ביישום מבחני סמכות השיפוט העניינית; וכי השאלות הדורשות הכרעה בעתירה הינן שאלות עקרוניות וכלליות הדורשות את התערבות בג"ץ. דיון והכרעה 5. דין העתירה להידחות על הסף. מן המפורסמות שבית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה; שהתערבותו מצומצמת אך למקרים בהם נפלה טעות משפטית מהותית בפסיקתו של בית הדין לעבודה; וכי ייענה לעתירה בנושא זה רק כאשר מדובר בשאלה בעלת חשיבות ציבורית כללית או עקרונית (ראו גם: בג"ץ 524/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986); בג"ץ 5393/12 הדסה ביטון נ' בית הדין האזורי לעבודה חיפה, בפסקה 4 (5.8.2012); בג"ץ 2522/15 סאלח אבו חוסיין נ' בית הדין הארצי לעבודה, בפסקה 5 (20.4.2015); בג"ץ 6895/14 ד"ר ערן ישעיהו אלמגור נ' בית הדין הארצי לעבודה (16.6.2015)). הדברים נכונים במיוחד בהתחשב בכך שהסוגיות העולות במסגרת העתירה, פרשנות הסכם קיבוצי וסמכויותיהם של מעסיק-ארגון יציג, הן סוגיות הנמצאות בליבת מומחיותם של בתי הדין לעבודה, ובית משפט זה אינו ממהר להתערב בקביעותיהם. כך נאמר במקרה בו התעוררה שאלת סמכות עניינית של בית הדין לעבודה, במחלוקת בין שני ארגוני עובדים בדבר כשרותו של האחד להיות צד להסכם קיבוצי: "הכרעה בסוגיות העולות בעתירה, מחייבת את הטריבונל השיפוטי לשאלות מתחום דיני העבודה הקיבוציים ... נושאים אלו נמצאים במובהק בתחום מומחיותו של בית הדין הארצי לעבודה, שנדרש אליהם דרך קבע" (בג"ץ 4737/14 הסתדרות העובדים הלאומית נ' שר הכלכלה, פסקה 15 (5.11.2014). הדברים יפים גם לענייננו. העתירה נוגעת לסכסוך פרשני לגבי הסכם קיבוצי בודד שאינו בעל נפקות כללית והעותרת לא הצליחה להצביע על טעות משפטית מהותית שנפלה בהחלטת בין הדין הארצי לעבודה המצדיקה התערבותו של בית משפט זה. 6. לגופו של עניין, אציין כי מעיון בכתבי הטענות של הצדדים עולה במפורש כי מדובר בסכסוך-פנים הסתדרותי בין שני ארגונים אוטונומיים של ההסתדרות, כפי שנקבע על-ידי בית הדין האזורי לעבודה. אין חולק כי רש"ת לא יצרה את דירוג אק"ת ביוזמתה, אלא נענתה לדרישת הועד הכללי. רש"ת חזרה והצהירה, בכל אחת מן הערכאות בהן הליך זה נדון, כי מבחינתה מדובר בסכסוך בין העותרת לבין הועד הכללי, וכי היא אדישה לתוצאה. סכסוך מעין זה אינו תואם את הגדרת "סכסוך קיבוצי" על פי הפסיקה: "הסכסוך הקיבוצי הוא סכסוך בו מעורבת קבוצה, ובו קיים אינטרס קבוצתי בנושא הסכסוך (דיון לא/4-5). זו פעולה מתואמת של קבוצת עובדים, כלחץ על המעביד, להשגת דרישות שהציגו לעניין תנאי עבודתם" (בג"ץ 289/79 רשות הנמלים בישראל נ' בית-הדין הארצי לעבודה בירושלים פ"ד לד(2) 141, 152 (1979)). השאלה שעליה נסובה המחלוקת הינה שאלה של פרשנות הסכם קיבוצי. ואולם, המחלוקת בעניין זה אינה בין המעסיקה לבין הארגון היציג – גופים היושבים משני צדי ההסכם. המחלוקת הינה בין שני ארגונים אוטונומיים, אשר יושבים זה ליד זה באותו צד וחוסים תחת כנפיה של ההסתדרות הכללית. הסכסוך דכאן אינו נוגע לתנאי עבודתם של העובדים אשר מיוצגים על ידי העותרת, אלא לתנאי עבודתם של עובדים אחרים – אלו המיוצגים על ידי הועד הכללי. ודוק, אף אם רש"ת הייתה נענית לדרישות העותרת בבית הדין האזורי ומבטלת את דירוג אק"ת, היא הייתה מוצאת את עצמה מעורבת ב"סכסוך" זהה מול הועד הכללי. בית הדין לא נדרש אפוא להכריע בין המעסיק לבין הארגון, אלא בין טענותיהם של שני תתי-ארגונים של ההסתדרות, והמקום להכרעה מעין זה הינו במוסדות השיפוטיים של ההסתדרות. 7. אף לפי עילות הסף הרגילות של בג"ץ נראה כי אין מקום לקבל את העתירה. זאת, מאחר שהמוסדות השיפוטיים של ההסתדרות הכללית מהווים פורום חלופי בו ניתן לקבל את הסעד האופרטיבי אותו מבקשת העותרת – הכרעה בשאלת פרשנות ההסכם הקיבוצי. בית המשפט הגבוה לצדק אינו נוהג לעשות שימוש בסמכותו מקום בו קיים סעד חלופי נאות (ראו, לדוגמה, בג"ץ 2746/14 מיכל הלוי נ' מדינת ישראל משרד מבקר המדינה בפסקה 10 (06.07.2014); בג"ץ 696/09 אברהם חזיז נ' מינהל מקרקעי ישראל בפסקה 8 (23.2.2011); בג"ץ 7190/05 אריה לובל נ' ממשלת ישראל בפסקה 11 (18.01.2006); בג"ץ 991/91 דוד פסטרנק בע"מ נ' שר הבינוי והשיכון פ"ד מה (5) 50, 61 (1991)). 8. משנקבע כי אין מדובר בסכסוך קיבוצי, איני נדרש לטענת העותרת לפיה שגה בית הדין הארצי לעבודה בהחילו את תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 על הליך קיבוצי לפי סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. 9. על יסוד האמור, העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות המשיבים 2, 4-3 (יחדיו) ו-5 בסך 6,000 ₪ לכל אחד. ניתן היום, י"ד בתמוז התשע"ה (1.7.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15025270_E04.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il