שאכר לחלוח ואח' נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2522/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרים: 1. מחמוד כמאל שאכר לחלוח 2. מוסא אחמד עלי בולבול 3. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות הצבא באיו"ש 2. קצין משטרה צבאית ראשי 3. נציב שירות בתי הסוהר 4. המפקח הכללי - משטרת ישראל עתירה לצו הביאס קורפוס בשם העותרים: עו"ד נדיה דקה בשם המשיבים: עו"ד יעל קולודני פסק-דין השופט נ' סולברג: עתירה "לצו הביאס קורפוס", שנכרכו בה טענות ביחס לשני עותרים שונים. בין היתר נטען, כי גורמי הביטחון הישראליים עצרו את השניים בבוקרו של יום 10.4.2022, ומאז ניתק עמם הקשר, עקבותיהם נעלמו, ו"בני משפחותיהם נותרו בחוסר וודאות במשך למעלה מ-24 שעות, במהלכן לא הצליחו להבין מה עלה בגורל יקיריהם". כמו כן נטען, כי "אף אחד מהגורמים לא טרח להודיע למשפחות היכן יקיריהן מוחזקים". מעבר לכך נטען, כי העותר 3 – המוקד להגנת הפרט – פנה בשמם של בני משפחות העותרים 2-1 (להלן: העותרים), למרכז השליטה של המשטרה הצבאית (שהוא גוף בעל יכולת איתור ומסירת מידע לגבי מקום הימצאם של עצורים פלסטינים המוחזקים בידי כוחות הביטחון) (להלן: משל"ט הכליאה), אך נענה בלקוניות, בשעות הבוקר של יום 11.4.2022, כי העותרים – "לא נמצאו". העותרים טוענים, כי "הזכות למסירת הודעה בדבר מעצרו של אדם ומקום החזקתו" היא "זכות יסוד – הן של העותר והן של בני משפחתו", ועל כן, מוטלת חובה על המשיבים למסור הודעה בדבר המעצר ומקום החזקת העצור, מיד לאחר ביצועו. עוד טוענים העותרים, כי בכמה עתירות שהתבררו לפני בית משפט זה, נקבע כי התקופה המקסימלית למסירת הודעה כאמור, עומדת על 24 שעות. דא עקא, כאמור לעיל, במקרה זה חרגו המשיבים מחובתם האמורה, ומפרק הזמן המקסימלי שקבע בית המשפט לעמידה בחובה זו. בעתירה מתבקש אפוא, להורות למשיבים, בצו על-תנאי, להודיע באופן מיידי מה עלה בגורל העותרים, וככל שיתברר כי העותרים מוחזקים שלא כדין – להורות על שחרורם. העותרים מוסיפים, כי אך לאחרונה, לפני כשבועיים-ימים, הוגשה עתירה דומה לבית משפט זה (בג"ץ 2209/22 ג'עברי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (5.4.2022)), שבה הועלו טענות זהות לאלה שלפנינו, כי משל"ט כליאה לא הצליח לאתר כמה עצורים. לדברי העותרים, "מהר מאוד התגלה כי לגבי שניים מהעותרים לא נערך רישום למקום החזקתם, דבר שהוביל לאי איתורם. המשיבים מסרו בתגובתם כי העניין נבדק וכי יופקו לקחים. חלפו פחות משבועיים ונראה כי הדברים חזרו על עצמם". בין היתר מטעם זה, מוסיפים העותרים ומבקשים, כי נורה על "הפקת לקחים מהמקרה הנוכחי", משום שזה "אינו המקרה הראשון שבו נתקל המוקד בחוסר הקפדה על הנהלים הקבועים בחוק מצד המשיבים". בתגובה מקדמית מטעם המשיבים נמסר תחילה, כי "העותרים נמצאים כעת במתקן המעצר שומרון ('חווארה'), כפי שגם נמסר בשיחה טלפונית לב"כ העותרים אתמול, יום 11.4.22, בסביבות השעה 20:00". עוד צוין, כי "בירור ראשוני העלה שדבר מעצרם של העותרים עודכן הן במערכת המשטרתית, הן בטפסים של מתקן המעצר שומרון. משכך, נערכת עתה בדיקה מדוע המידע לא נמסר למשל"ט כליאה עת פנה לגורמים הרלוונטיים, עוד בטרם הוגשה העתירה". בנסיבות אלה, נטען כי העתירה התייתרה ודינה להימחק. מעבר לכך, נטען כי העתירה כורכת את עניינם של שני עותרים יחד, בניגוד להלכה הפסוקה, שלפיה אין לצרף שני עותרים שונים לאותה עתירה, מקום שבו עניינו של כל אחד מהם נובע מרקע עובדתי שונה, רק משום שמדובר בסוגיה זהה. מטעם זה, נטען כי דין העתירה להידחות על הסף. למעלה מכך נטען, לגוף הדברים, כי משנמסרו פרטים לגבי נסיבות מעצרם של העותרים, ומשהוּדע על מקום מעצרם, אין מקום להידרש לסעדים הכלליים שהתבקשו בעתירה, משום שלא מוצו לגביהם הליכים כנדרש, ומאחר שממילא הדבר אינו נתון במחלוקת. משנמסרו פרטים לגבי נסיבות מעצרם של העותרים, ומשמקום הימצאם גלוי וידוע, אין עוד טעם להותיר את העתירה תלויה ועומדת, ומקובלת עלַי טענת המשיבים כי דינה להימחק. אמנם, יש להצר על כך שמשל"ט כליאה לא עודכן בפרטים אלה 'בזמן אמת', אף שדבר המעצר עודכן במערכת המשטרתית, ונרשם בטפסי מתקן המעצר. ואולם, כעולה מן התגובה המקדמית, בעניין זה נערכת עתה בדיקה, לאיתור ה'קֶצֶר בתקשורת'. חזקה על המשיבים כי הבדיקה תמוצה כדבעי, ויופקו ממנה לקחים כנדרש, כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד. יצוין, כי העותרים אמנם הצביעו על כשל ספציפי שאירע לפני כשבועיים-ימים, אך שם דוּבּר בהעדר רישום, ולא באי-עדכון משל"ט הכליאה. משכך, לא ראיתי מקום להידרש לסעדים הכלליים שנתבקשו בעתירה. מה גם, שלא מוצו לגביהם הליכים כנדרש, וכריכתם לסעד דחוף של 'הביאס קורפוס' – אינה מתאימה (ראו: בג"ץ 8354/20 פלוני נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית (6.12.2020)). אשר על כן, העתירה נמחקת בזאת. במכלול הנסיבות, ובהינתן שהעותרים בחרו לכרוך את עניינם של שני עותרים שונים לעתירה אחת – לא יֵעשה צו להוצאות. לאחר כתיבת פסק הדין, בשעת חתימה, הגיעה לידינו בקשת העותרים למחיקת העתירה ופסיקת הוצאות. כעולה מן האמור לעיל, מסקנתנו ממילא היתה כי דין העתירה להימחק. הסכמת העותרים שהובאה לפנינו עתה, אך מוסיפה משנה תוקף לדבר. כמו כן, בכל הנוגע לבקשה לפסיקת הוצאות – במכלול הנסיבות, ומן הטעמים שעליהם עמדנו לעיל, לא ראינו מקום לפסוק הוצאות במקרה זה לטובת העותרים. ניתן היום, ‏י"ב בניסן התשפ"ב (‏13.4.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22025220_O02.docx פג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il