עוזר ואח' נ' משטרת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2521/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון העותרים: 1. חץ-דוד עוזר 2. גיל קיטאי נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד חץ דוד עוזר (עותר מס' 1) פסק-דין השופט י' אלרון: לפנינו עתירה להורות למשטרת ישראל (המשיבה) "שלא לבצע מעצרים או לקנוס בני אדם בגין החזקה, שימוש או החזקת כלים" לעישון וצריכת קנאביס "באופן מחאתי" במהלך הפגנה שמתוכננת להתקיים בכיכר רבין בתל אביב ביום 20.4.2021. כעולה מהעתירה ומהנספחים לה, ביום 31.3.2021 פנה העותר 1 (להלן: העותר) למשטרת ישראל בבקשה לקבלת "אישור והתחייבות ... לא לבצע מעצרים או לחלק קנסות בגין שימוש עצמי או כל עבירה אחרת הקשורה לקנאביס במהלך האירוע"; ובפרט, בגין "העברת קנאביס ללא תמורה". בעיקרו של דבר, טען העותר בפנייתו כי חל שינוי במדיניות ההפללה והענישה בגין צריכת קנאביס, ומשכך יש לבכר את זכות המפגינים לחופש הביטוי, ולהימנע מצעדי אכיפה נגדם. משפנייתו לא קיבלה מענה, פנה העותר למשטרת ישראל פעם נוספת ביום 4.4.2021 בבקשה דומה. במענה מטעם משטרת ישראל לפניות אלו, מיום 11.4.2021, נדחתה בקשת העותר. זאת, תוך שהודגש כי "קנאביס היה ועודנו סם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973" (להלן: הפקודה); כי "חוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת – הוראת שעה), התשע"ח–2018, אימץ מודל של 'אי הפללה', ולא מודל של לגלזציה ההופכת את השימוש העצמי בקנאביס למותרת"; וכי אף לפי הוראות חוק זה יוגשו בנסיבות מסוימות כתבי אישום בגין עבירה של שימוש עצמי בקאנביס. כמו כן, צוין כי מפניית העותר עולה שבמהלך האירוע "ייעשה שימוש בסם מסוכן, באופן אישי ובצוותא, בשטח הציבורי, תוך שימוש בבאנגים גדולים ושיתופיים, גילגול ג'ויינטים יציאתי והעברת הסם ללא תמורה זה לזה"; וכי כל אותן פעולות "מהוות עבירות פליליות של שימוש בסם, החזקת כלים ואף הספקת סם מסוכן", שכן עבירת הספקת סם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודה אינה דורשת מתן תמורה כנגד הסם. על כן, הובהר כי אם תבוצענה עבירות פליליות במהלך האירוע, "תבצע המשטרה אכיפה בהתאם לשיקול דעתה ולסמכויותיה הנתונות לה". על רקע זה, הגיש העותר את העתירה שלפנינו, בגדרה שב על עיקר טענותיו כפי שהוצגו בפניותיו למשטרת ישראל. עם זאת, דומה כי הסעד המבוקש בעתירה זו מצומצם מזה שהתבקש בפניות העותר למשטרת ישראל. כך, בעוד שבמסגרת פניותיו למשטרה ביקש העותר כאמור כי לא תבוצע אכיפה כלפי "כל עבירה ... הקשורה לקנאביס" במהלך האירוע – לרבות עבירת הספקת סם מסוכן; הרי שבמסגרת העתירה ביקש כי לא תבוצע אכיפה כלפי עבירות של החזקה ושימוש בסם ובכלים למטרות אלו בלבד. דין העתירה להידחות על הסף. כפי שציין העותר בעתירתו, העתירה שלפנינו דומה במהותה לעתירה שהוגשה לפני שנים מספר, אשר הופנתה כלפי סירוב המשטרה להעניק "רישיון לקיים אסיפה במסגרת יום המריחואנה הבינלאומי שאמור להתקיים ביום 20.4.12 ... בכיכר רבין בתל אביב". העתירה נדחתה בהיעדר עילה להתערבות תוך שנקבע: "משטרת ישראל לא הייתה מוכנה לתת רישיון המאפשר לעבור על החוק באופן שבו יתאפשר למשתתפים באסיפה לעשן סם באישור משטרת ישראל. וכי יתכן שמשטרת ישראל אשר אמונה על אכיפת החוק ונלחמת לבער את נגע הסמים תיתן רישיון להפרת החוק? נדמה כי החלטה אחרת שהייתה מתקבלת על ידי המשיבה לא הייתה עומדת במבחן הביקורת השיפוטית. מכאן שההחלטה שנתקבלה אינה מגלה כל עילה משפטית המאפשרת את התערבותו של בית המשפט" (בבג"ץ 2848/12 עוזר נ' משטרת ישראל, פסקה 3, (17.4.2012) (להלן: עניין עוזר)). דברים אלו יפים, בשינויים המחוייבים, אף לעניין העתירה דנן. אשר על כן, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ב' באייר התשפ"א (‏14.4.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21025210_J01.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il