פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2507/19

אלברט נחמני נ. המוסד לביטוח לאומי

עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שדחה תביעה להכרה בפגיעה בגב כפגיעה בעבודה לפי עילת המיקרוטראומה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 01/05/2019 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2507/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביטוח לאומי - מיקרוטראומה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שדחה תביעה להכרה בפגיעה בגב כפגיעה בעבודה לפי עילת המיקרוטראומה.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2507/19

אלברט נחמני נ. המוסד לביטוח לאומי

עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שדחה תביעה להכרה בפגיעה בגב כפגיעה בעבודה לפי עילת המיקרוטראומה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אלברט נחמני, הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה שדחה את תביעתו להכרה בפגיעה בגב כ'פגיעה בעבודה' במסגרת עילת המיקרוטראומה. העותר טען כי נגרם לו נזק עקב תנאי עבודתו וביקש מבג"ץ להתערב בקביעות העובדתיות של בתי הדין לעבודה. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי בג"ץ אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי הדין של בתי הדין לעבודה, וכי התערבותו שמורה למקרים חריגים בלבד שבהם נפלה טעות משפטית מהותית בעלת השלכות רוחב, דבר שלא התקיים במקרה זה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, ע' פוגלמן, ג' קרא
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אלברט נחמני

נתבעים

  • המוסד לביטוח לאומי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר טוען לקיומה של פגיעה בגב כתוצאה מתנאי עבודתו (מיקרוטראומה).
  • העותר משיג על הקביעות העובדתיות של בתי הדין לעבודה.
  • העותר מעלה טענות נגד הגורמים שטיפלו בתביעתו.
טיעוני ההגנה
  • המוסד לביטוח לאומי טען כי לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין כאבי הגב.
  • בתי הדין לעבודה קבעו כי לא הוכחה תשתית עובדתית לפעולות חוזרות ונשנות בתדירות גבוהה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם תנאי עבודתו של העותר עולים כדי עילת המיקרוטראומה.
  • האם קיים קשר סיבתי בין העבודה לבין הפגיעה בגב.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פסקי הדין של בית הדין האזורי והארצי לעבודה.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה הוגשה ללא ייצוג משפטי.
  • העתירה נדחתה על הסף ללא צורך בתגובת המשיב.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עב"ל 39559-05-18
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין הארצי לעבודה
הפניות לפסקי דין אחרים
  • ב"ל (חי') 20465-10-17

תגיות נושא

  • ביטוח לאומי
  • מיקרוטראומה
  • דיני עבודה
  • סמכות בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2507/19 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט ג' קרא העותר: אלברט נחמני נ ג ד המשיב: המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט ג' קרא: העתירה שלפנינו מכוונת כלפי פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 21.2.2019 ב-עב"ל 39559-05-18 (כב' סגן נשיאת בית הדין הארצי א' איטח, השופטים א' סופר ו-מ' שפיצר ונציגי הציבור גב' י' רון ומר ד' קמפלר). 1. וזו תמצית השתלשלות העניינים. העותר הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה על פי עילת המיקרוטראומה. בהחלטה מיום 18.7.2017 דחה המוסד לביטוח לאומי את התביעה משלא נמצא קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין כאבי הגב. תובענה שהגיש העותר בעניין זה לבית הדין האזורי לעבודה נדחתה בפסק דין לאחר שמיעת הוכחות, משנקבע כי העותר לא הרים את הנטל להוכיח כי ביצע בעבודתו פעולות זהות במהותן, באופן חוזר ונשנה ובתדירות גבוהה (ב"ל (חי') 20465-10-17 מיום 30.4.2017). ערעור על פסק הדין, שהגיש העותר לבית הדין הארצי לעבודה, נדחה גם הוא בהעדר עילה להתערב בקביעה בדבר העדר תשתית עובדתית להוכחת עילת התביעה. עוד נקבע כי הקושי בבירור התשתית העובדתית בשל 35 השנים שחלפו מאז עבד העותר במקום שבו נגרמה הפגיעה הנטענת, פועל לחובתו. 2. על כך הגיש העותר את העתירה שמונחת לפנינו. העותר, שאינו מיוצג, חוזר בפירוט על טענותיו העובדתיות, שנדחו על ידי בתי הדין לעבודה, מעלה טענות קשות נגד כל הגורמים שטיפלו בתביעתו, שוטח את סבלו הרב והממושך בשל הפגיעה בגבו, וקורא להתערבות בית משפט זה. 3. לאחר שעיינתי בעתירה, על נספחיה, ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, באתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להורות על הגשת תגובה. העתירה שלפנינו מרוכזת כל כולה בהשגות על קביעות עובדתיות של בית הדין האזורי לעבודה בעניינו של העותר. בעניינים מסוג זה אין בית משפט זה מתערב. כידוע, לבתי הדין לעבודה מומחיות מיוחדת בתחום משפט העבודה ובית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה. התערבות בהחלטות בית הדין הארצי לעבודה תתאפשר במקרים מצומצמים וחריגים בלבד, שבהם נפלה טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית וכללית שיש לה השלכות רוחב וכאשר שיקולי הצדק מחייבים זאת (ראו בין רבים: בג"ץ 1104/19 משלב נ' המוסד לביטוח לאומי (24.2.2019); בג"ץ 1605/19 פלוני נ' בית הדין הארצי לעבודה (16.4.2019)). עיון בפסקי הדין של בתי הדין לעבודה במקרה שלפנינו אינו מעלה כל טעות משפטית שנפלה בהם, לא כל שכן – טעות מהותית בסוגיה בעלת השלכות רוחב. 4. לפיכך, העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, ‏כ"ו בניסן התשע"ט (‏1.5.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19025070_Q03.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il