סלימאן אלנבארי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2499/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2499/14 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: סלימאן אלנבארי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 20.02.2014 בת"פ 27236-09-10 שניתן על ידי כבוד השופט א' אינפלד תאריך הישיבה: י' בחשון תשע"ה (3.11.14) בשם המערער: עו"ד אשרף אבורזק בשם המשיבה: עו"ד עדי שגב בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט י' דנציגר: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' אינפלד) בת"פ 27236-09-10 מיום 20.2.2014, שהשית על המערער – בעקבות הרשעתו על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון – עונש של 20 חודשי מאסר (בניכוי ימי מעצרו), שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ופסילת רישיון הנהיגה על תנאי למשך 11 חודשים, למשך שנתיים מיום שחרורו. רקע 1. המערער הורשע על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) והפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק. 2. מכתב האישום המתוקן עולה כי ביום 15.9.2010 נהג המערער בשעת בוקר בכביש 40 מכיוון צומת "בית קמה" לכיוון צפון במהירות של 138 קמ"ש. המערער עקף ניידת משטרתית וזו החלה בנסיעה אחריו. בהמשך, שוטר שעסק בפעילות אכיפה בצד הכביש קלט את מהירות רכבו של המערער והורה לו לעצור. המערער הגביר את מהירותו והמשיך בנסיעה לכיוון צפון. בתגובה לכך החלו השוטרים בשתי הניידות לדלוק אחריו, כאשר הם מפעילים את צופר החירום ומורים לו לעצור באמצעות מערכת הכריזה. חרף זאת המשיך המערער בנסיעתו ונהג במהירות ובפראות. בתוך כך עקף בצורה מסוכנת כלי רכב שנסעו בשני נתיבי הנסיעה; ניסה לעקוף שני רכבים שנסעו בנתיבי הכביש על-ידי מעבר ביניהם; ובהמשך סטה לעבר הנתיב השמאלי וגרם לרכב נוסף ואף לאחת הניידות לבלות תוך כדי סטייה מנתיביהם. האירוע הסתיים לאחר כארבעה קילומטרים על כביש 6, כשמשאיות שנסעו בכביש האטו את מהירות הנסיעה של המערער ואפשרו לניידות לדחוק את רכבו ולגרום בסופו של דבר לעצירתו. 3. במסגרת הסדר הטיעון סוכם בין הצדדים כי המשיבה תעתור לעונש של 24 חודשי מאסר בפועל ואילו ההגנה תטען לעונש באופן חופשי. 4. בטרם נגזר דינו של המערער, ערך שירות המבחן תסקיר בעניינו. מהתסקיר עולה כי מדובר בבחור בן 25, נשוי ואב לשלוש בנות. כנער התחבר לחברה שולית אך לאחר שחרורו ממאסר בשנת 2005 ערך שינוי בחייו, התקרב לדת, החל לעבוד והתחתן. לקח אחריות על מעשיו וניכר כי הבין את הפסול שבהתנהגותו. הסביר כי היה נתון בלחץ בשל תנאי עבודתו ובשל העובדה שלאשתו, שנסעה עמו ברכב, היתה קבועה בדיקה רפואית. השירות התרשם כי מאז שחרורו מהכלא אכן עשה המערער מאמצים לנהל אורח חיים תקין אך עדיין קיימים דפוסים אימפולסיביים בהתנהגותו. נוכח האמור ובהתחשב בחלוף הזמן מביצוע העבירה (כשלוש שנים) ללא הסתבכות נוספת בפלילים, המליץ השירות לנקוט בגישה שיקומית ולהטיל צו מבחן לתקופה של שנה; וככל שיוטל עונש מאסר בפועל, לאפשר את המרתו בעבודות שירות. 5. השופט אינפלד הבהיר בגזר דינו כי לאחר שעיין בתיק, שקל אם יש מקום להטיל על המערער עבודות שירות תוך חריגה מתונה ממתחם הענישה. לפיכך הורה בזמנו על הכנת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות. אולם לאחר אותה החלטה ניתנה פסיקה חדשה בבית המשפט העליון, אשר קבעה מתחם ענישה חמור ממה שסבר בתחילה לעבירות שבנדון והדבר חייב בדיקה מחודשת של הדברים. כוונתו, בין היתר, לפסיקה שציינה במפורש כי רף הענישה שנקבע לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפני תיקון 113 – ארבע שנות מאסר – עומד על מכונו גם לאחר התיקון. נוכח האמור, ובהתחשב בפגיעה בערכים המוגנים ובנסיבות הקשורות בביצוע המעשה וחומרתן, קבע בית המשפט מתחם עונש הולם הנע בין 20 חודשי מאסר בפועל לבין 42 חודשי מאסר, בצירוף פסילת רישיון וקנס. בתוך מתחם הענישה, התייחס בית המשפט לעברו הפלילי של המערער הכולל הרשעות קודמות בעבירות של סחר בסמים ושיבוש מהלכי משפט, ולעובדה שמדובר במעשים ישנים למדי; להודאתו ונטילת האחריות למעשיו; לגילו הצעיר; למאמציו לחזור למוטב והעובדה שלמעט הסתבכותו זו, לא ביצע עבירות בשמונה השנים האחרונות; לעמדתו החיובית של שירות המבחן; ולחלוף הזמן, שלו ניתן משקל מלא, והתמשכות ההליכים. בצד זאת, שב והבהיר בית המשפט כי סבר בשגגה כי עונש של עבודות שירות אינו בגדר חריגה משמעותית ממתחם העונש ההולם במקרה מסוג זה, אף בנסיבות ברף התחתון של החומרה. אולם משהתברר כי המתחמים שנקבעו בבית המשפט העליון הם צרים וגבוהים יותר, אין די בשיקום בתיק זה כדי להצדיק חריגה משמעותית מאד מהמתחם ומטעם זה יש לדחות את דרך השיקום ולהעדיף ענישה בתוך המתחם שנקבע. על רקע זה הטיל על המערער את העונש המזערי שבתוך המתחם – 20 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית כמצוין מעלה. יצוין כי עונשו של המערער עוכב על-ידי בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור דנא. 6. מתסקיר עדכני שהונח לפנינו עולה כי המערער מוסיף ליטול אחריות מלאה למעשיו, מבטא חרטה עמוקה וניכרת בו התפכחות כמו-גם תפיסות שקולות יותר ביחס להתנהגותו. המערער הביע חשש משליחתו למאסר. צוין כי אין לו תיקים פליליים פתוחים. המלצתו של שירות המבחן נותרה אפוא כשהייתה. טענות הצדדים בערעור 7. המערער – באמצעות בא-כוחו, עו"ד אשרף אבורזק – טוען בערעורו כי בשליחתו לממונה על עבודות השירות, יצר אצלו בית המשפט המחוזי ציפייה והסתמכות לעניין טיב העונש והיקפו, ולכן היה מקום לגזור עליו עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות. ראוי היה כי במקרה דנן בית המשפט יחרוג לקולא ממתחם הענישה בהתאם לסעיף 40ד לחוק. כמו-כן, לא ניתן משקל מספיק לשיקול השיקום, לנסיבותיו האישיות של המערער, לזמן הרב שחלף מאז האירוע, להתמשכות ההליכים ולהמלצתו החיובית של שירות המבחן בעניינו. המערער מדגיש כי הודה ונטל אחריות למעשיו; כי היה בן 22 במועד ביצוע העבירה; כי עברו הפלילי אינו מכביד; כי מאז האירוע, בשנת 2010, חי חיים נורמטיביים; וכי נסיבות ביצוע העבירה אינן מצויות ברף העליון של החומרה. 8. המשיבה – באמצעות באת-כוחה, עו"ד עדי שגב – טוענת מנגד כי העונש שהוטל על המערער הוא מקל באופן יחסי ומדגישה כי הוא מצוי בצדו הנמוך של המתחם שנקבע. לשיטתה, מדובר בעונש ראוי ואין מקום להתערב בו. כתמיכה בדבריה הציגה פסיקה של בית משפט זה, בה הושתו עונשים חמורים משמעותית מזה שנגזר על המערער. עוד היא הציגה את הרישום הפלילי והתעבורתי של המערער – מהם עולה כי למערער עבירות קודמות שעיקרן שיבוש מהלכי משפט, סחר בסמים, הפרת הוראה חוקית ונהיגה ברכב בלי רישיון ונהיגה בזמן פסילה – הגם שאישרה, בתגובה לטענת בא-כוח המערער, כי מדובר בעבירות שאינן מהזמן האחרון. הכרעה 9. עיינו בכתב הערעור, שמענו את טענות הצדדים בדיון והגענו לידי מסקנה כי יש לדחות את הערעור. אין זה מסוג המקרים המחייב את התערבותה של ערכאת הערעור, השמורה, ככלל, למקרים חריגים בלבד. המערער הורשע בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה חמורה במיוחד ועל כך מעיד עונש המאסר בן 20 השנים הקבוע בצידה; כמו-גם מגמת הפסיקה להטיל בגינה עונש מוצא של ארבע שנות מאסר. כפי שציין בית המשפט המחוזי, רף מוצא זה עומד על מכונו גם לאחר תיקון 113 [ראו: ע"פ 285/13 מוסטפא נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (24.10.2013)]. העונש שנגזר על המערער, שנופל משמעותית מעונש המוצא הנ"ל ומצוי בתחתית מתחם הענישה שנקבע, משקף כראוי את נסיבותיו הייחודיות של המערער, לרבות הודאתו ונטילת האחריות למעשיו, עברו הפלילי והליך שיקומו. בית המשפט המחוזי הסביר את מהלך הדברים שבעטיו שלח את המערער לשם קבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות. חרף מאמציו הניכרים והברוכים של המערער לחזור למוטב, אשר דומה כי נושאים פרי של ממש, איננו סבורים כי הציפייה וההסתמכות שהתעוררו אצלו מחייבים במקרה דנא חריגה כה משמעותית ממתחם העונש מטעמי שיקום. סוף דבר, הערעור נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו ביס"ר דקל ביום 30.11.2014 עד לשעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות. על המערער לתאם את הכניסה למאסר כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים 08-9787377, 08-9787336. ניתן היום, ‏י"ב בחשון התשע"ה (‏5.11.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14024990_W01.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il