החלטה בתיק בשג"ץ 2493/12
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בשג"ץ 2493/12
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
עמנואל פלד
נ ג ד
המשיבות:
1. מדינת ישראל
2. ועדת הפנים של הכנסת
3. ועדה חוקה חוק ומשפט
ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת של בית המשפט העליון ד' כהן-לקח מיום 18.3.12 בבג"ץ 2135/12
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשמת ד' כהן-לקח מיום 18.03.2012, במסגרתה דחתה את בקשתו של המערער כי יוענק לו פטור מתשלום אגרת בית משפט במסגרת בג"ץ 2135/12. בהחלטתה, קבעה כבוד הרשמת כי עתירת המערער אינה מגלה עילה, ומשכך דחתה את בקשתו לקבלת פטור מאגרה. עם זאת, נוכח נסיבותיו של המערער הנתון במאסר, העמידה כבוד הרשמת את גובה האגרה על סכום של 200 ש"ח.
בערעור שלפניי, טוען המערער, בין היתר, כי עתירתו מגלה עילה להתערבות בית משפט זה. לטענתו, העילה אותה העלה בעתירתו היא אפלייתו לרעה עם שחרורו המנהלי של חה"כ שלמה בניזרי ואחרים.
לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובהחלטתה של כבוד הרשמת הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. החלטת הרשמת בדין יסודה, ואין בנמצא כל עילה להתערבות בה.
על מנת לקבל פטור מאגרה, יש לעמוד בשני תנאים מצטברים: על ההליך שבגינו הוגשה בקשת הפטור לגלות עילה, ועל המבקש להוכיח חוסר יכולת כלכלית (תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט אגרות, התשס"ז-2007). מבלי להיכנס לשאלה אם מתקיים בענייננו התנאי השני, די אם אומר כי בצדק קבעה הרשמת בהחלטתה כי המערער איננו עומד בתנאי הראשון לקבלת הפטור מהאגרה. על פניו, עתירתו של המערער אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה. ספק אם יש ממש בטענת המערער בעתירתו, שתמציתה היא כי יש לבטל את הסעיפים בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, המסמיכים את נציב בתי הסוהר להורות על שחרור מנהלי של אסירים בהתאם לתנאים הקבועים בחוק, אם תפוסת האסירים עולה על תקן הכליאה, כפי שזה נקבע מעת לעת בצו מטעם השר לביטחון פנים (ראו למשל: צו בתי הסוהר (שחרור מינהלי) (קביעת תקן כליאה), תשע"ב-2012).
נוכח המובא לעיל, האגרה שקבעה כבוד הרשמת ד' כהן-לקח בסכום של 200 ש"ח, תשולם תוך 14 ימים מיום המצאת החלטה זו למערער, שאם לא כן יימחק ההליך ללא הודעה נוספת.
ניתן היום, י"ב בניסן התשע"ב (4.4.2012).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12024930_H01.doc שצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il