מרדכי משה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 2491/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2491/17 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט מ' מזוז העותר: מרדכי משה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט מ' מזוז: 1. עניינה של העתירה בבקשת העותר כי בית המשפט יורה למדינה להעביר לעיון מומחה מטעמו חומרים שהוצגו בהליך הפלילי שהתנהל נגדו. 2. העותר הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים מ' בן דוד, נ' ממן וב' ארבל) בתפ"ח 1074/04 בעבירות רצח, עבירות בנשק, התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים או תפילה, חטיפה לשם רצח או סחיטה, שוד בנסיבות מחמירות, גניבת רכב, הצתה, השמדת ראיה, ושיבוש מהלכי משפט. בגין הרשעה זו השית עליו בית המשפט עונש של שני מאסרי עולם לריצוי במצטבר וחמש שנות מאסר בפועל לריצוי בחופף עם מאסרי העולם. 3. העותר ערער לבית משפט זה כנגד הרשעתו וכנגד העונש אשר הושת עליו, וערעורו נדחה ביום 14.2.2016 (ע"פ 5622/08). במסגרת ערעור זה הגיש העותר בקשה להעברת חומרים לבדיקתו, במסגרתה ביקש כי בית המשפט יורה למדינה להעביר לעיון מומחה מטעמו את כלי הנשק, משתיקי הקול, חלקי הקליעים ופיסות מתכת ששימשו להרשעתו, וזאת על מנת להוכיח את טענתו כי כלל לא היה מעורב במעשי הרצח בהם הורשע וכלי נשקו לא שימשו לביצועם, טענה העומדת בסתירה לטענותיו לפני בית המשפט המחוזי. ביום 17.2.2015 דחה בית המשפט (השופטים י' דנציגר, צ' זילברטל וד' ברק-ארז) את בקשת העותר וקבע בין היתר כי מדובר בבקשה אשר יכולה הייתה להיות מוגשת בנקל לפני הערכאה הדיונית; כי העותר לא הצביע על התפתחות טכנולוגית ספציפית כלשהי אשר לא הייתה זמינה בעת המשפט ואשר השפיעה על האפשרות לערוך את הבדיקות במועד המתאים; כי בשלבים שונים של ההליך טען העותר כי לא הוא ביצע את הירי אשר גרם למותו של אחד מהנרצחים אלא אדם אחר, ולתמיכה בטענה זו הוא יכול היה, לוּ חפץ בכך, לבקש לערוך את הבדיקות המבוקשות על ידו בבקשה; כי ההליכים בעניינו של העותר התמשכו זמן רב, כפועל יוצא של התנהלותו, ובמצב דברים זה נראה כי מתחייבת הקפדה יתרה על האינטרס בדבר סופיות הדיון; וכי העותר לא העלה טעמים ממשיים שבגינם ראוי לאפשר לו לחזור בו מהגרסה העובדתית שהציג לפני הערכאה הדיונית. לפיכך, נקבע כי על פניו לא קיים סיכוי ניכר כי הבדיקות המבוקשות יניבו את התוצאה המיוחלת על ידי העותר או כי הן יובילו לשינוי תוצאת המשפט. 4. כעת הגיש העותר את העתירה שלפנינו, בה הוא עותר להעביר לעיון מומחה מטעמו את כלי הנשק וחומרים נוספים אשר שימשו להרשעתו. לטענתו באמצעות בדיקת חומרים אלו, אשר ניתן לבצעה גם היום למרות חלוף הזמן, ניתן יהיה לערער את יסודות הרשעתו. 5. דין העתירה להידחות על הסף. עתירה זו חוזרת על הבקשה להעברת חומרים שהוגשה במסגרת הערעור הפלילי. הלכה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעתו של בית משפט זה בערעור פלילי (בג"ץ 852/86 ח"כ שולמית אלוני‎ ‎נ' שר המשפטים, פ"ד מא(2) 1, 20 (1987); בג"ץ 3275/14 תיירי שמלה נ' שר המשפטים (10.12.2014)). טענותיו של העותר בנוגע לבדיקת החומרים ולנחיצותה נטענו בפני בית משפט זה במסגרת בקשה זו ונדחו לגופן, ואיננו מוצאים כל עילה להידרש להן שוב. 6. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ' באייר התשע"ז (‏16.5.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17024910_B01.doc אב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il