מרדכי בן ארי נ. השופט דן ארבל מנהל בתי המשפט

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2491/02 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס העותר: מרדכי בן ארי נ ג ד המשיב: השופט דן ארבל, מנהל בתי המשפט עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ט באב תשס"ב (28.7.02) בשם העותר: בעצמו בשם המשיב: עו"ד שרון רוטשנקר פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי המכוון כנגד מנהל בתי המשפט, המורה לו ליתן טעם מדוע יסרב לבקשת העותר להתיר לו לשלוח שאלונים לשופטי ישראל לערכאותיהם השונות לצרכי מחקר אקדמי שהוא עורך. 2. העותר הוא תלמיד מחקר במכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת עבודת דוקטורט, הוא מבקש לבצע מחקר אקדמי שתכליתו, לדבריו, "לאפיין את מערכת השפיטה הפלילית בישראל, מדיניותה ותפיסתה את השופט ותפקידו". לצורך עבודה זו, ביקש העותר להתיר לו לראיין שופטים בנושאים שונים, או לחלופין, להפיץ ביניהם שאלונים בכתב להם יתבקשו להשיב בעילום שם. הסברו לצורך במחקר מעין זה הוא בכך כי מערכת המשפט הינה מרכזית ביותר בחיי הציבור בישראל, אולם למרות הטיעון המקובל כי שופט מביע את דעתו באמצעות פסקי הדין, רק מעט מבני הציבור שאינם משפטנים קוראים את פסקי הדין ויורדים לחיקרם. הדבר מביא לחוסר הבנה מצד הציבור את מערכת המשפט והחלטותיה; המחקר מבקש, איפוא, לבחון את המערכת מנקודת מבט סוציולוגית, כדי להבינה באופן מעמיק יותר. עוד נטען כי מחקרים מהסוג המבוקש מבוצעים בכל המדינות המערביות, הן בארצות המשפט הקונטיננטלי והן בארצות המשפט המקובל. בישראל אין כל דין האוסר על שופט להתראיין ולהשיב לשאלות כאמור. לפיכך, אין מקום לאסור על שופטים להשתתף בראיונות או בסקר שאלונים כאמור - איסור הגובל בפגיעה מהותית בעצמאות השופט במסגרת מערכת השיפוט. בתכנית המחקר לדוקטורט שהגיש העותר ביום 15.2.00 הוא מונה, בין יתר הנושאים שאודותם יבקש לראיין או להציג שאלונים לשופטים, את אלה: עמדות דתיות ומוסריות של השופט, תפיסותיו לגבי מטרות ענישה, התייחסותו לעונשים קיימים ויעילותם, עמדות ביחס לתפקיד שיפוטי(חוק מול צדק, מזג שיפוטי, זכויות נאשם) יחסי מערכת המשפט עם המערכת המחוקקת, תפיסות ביחס לרפורמות נדרשות במערכת המשפט וביחס לממלאי תפקידים אחרים במערכת אכיפת החוק, וכן דעות בנושאים השנויים במחלוקת כגון הפרדת דת מהמדינה, עונשי מינימום, חופש ביטוי, תהליך השלום, ועוד (שם, עמ' 8 ו9-). 3. פנייתו הראשונה של העותר להתיר לו עריכת ראיון עם שופטים לצרכי מחקר נענתה בשלילה במכתב מנומק של מנהל בתי המשפט מיום 3.9.00, כדלקמן: "ועדת האתיקה בחנה בקשתך והחליטה כי לא ניתן להיעתר לה. עליך להבין כי ראיון שופטים, ולו לצרכי מחקר, הוא ענין רגיש ביותר, שהרי שופטים מביעים דעתם רק בפסקי הדין שלהם. אין המדובר בשקיפות או פתיחות, אלא בחשש מפגיעה במראית פני הצדק, היינו במסקנות על נטיות כלליות כאלה או אחרות של השופטים, כאשר השופטים אמורים לדון לגופו של ענין בכל תיק ותיק בפני עצמו." מאוחר יותר, פנה העותר פעם נוספת למשיב, והפעם בבקשה להתיר לו הצגת שאלונים לשופטים, כאמור. הוא נענה על ידיו ביום 7.1.02 כי, על דעת נשיא בית המשפט העליון, לא ניתן להיענות לבקשתו. על סירוב זה קובל העותר בפנינו. 4. בתגובתו לעתירה עומד המשיב על סירובו ליתן היתר להצגת שאלונים לשופטים ומסביר כי מתן היתר כמבוקש בעניינים הנוגעים להשקפת עולמם האישית של שופטים בנושאים שונים אינו עולה בקנה אחד עם מעמד נושאי משרה שיפוטית בישראל. מעמד זה מושתת בעיקרו על בסיס מקצועי ואינו נשען על השקפת עולם אישית או פוליטית של השופט. תפקיד השפיטה מחייב אובייקטיביות, עצמאות ונייטרליות, וכל אלה אינם מתיישבים עם חשיפת דעות אישיות של שופטים בעניינים שונים בפני הציבור. 5. נתנו דעתנו לעיקרי העתירה ולעמדת המשיב ובאנו לכלל מסקנה כי עמדת המשיב בדין יסודה, ואין להתערב בה. יסודה של מערכת השפיטה בישראל בעצמאותה, באימון שהציבור רוחש לה ו"בתחושת הציבור כי השופט עושה צדק על פי משפט" (ברק, שיקול דעת שיפוטי, 1987, עמ' 292). ביצורו של אימון הציבור במעשה השפיטה מותנה בקיום אובייקטיביות שיפוטית בלא סייג. ערך זה מחייב כי בהחלתו את הדין, יתנתק השופט מתפיסותיו הפרטיות - הסובייקטיביות, ויחתור להחלת הערכים המשותפים לחברה, המאחדים אותה, והמגבשים את תפיסות היסוד שלה. תפיסה זו של התפקיד השיפוטי מבטיחה קיומם של הגינות, נייטרליות, והעדר נטייה ודעה קדומה בהליך השיפוטי. היא עומדת ביסוד עשיית המשפט, ובלעדיה לא תיכון מערכת שיפוט עצמאית. היא תנאי לקיומו של שלטון החוק, ולהגנה על אימון הציבור במשפט ובבתי המשפט. כבר נאמר: "הצורך להבטיח את אימון הציבור פירושו הצורך לקיים את תחושות הציבור כי ההכרעה השיפוטית נעשית באופן הוגן, אובייקטיבי, ניטרלי וללא נטייה.... משמעותה - ההכרה כי השופט אינו צד למאבק משפטי וכי לא על כוחו שלו הוא נאבק אלא על שלטונו של החוק." דברי השופט ברק בג"צ 732/84 צבן נ' שר הדתות פד"י מ(4) 141). כשם שאין מקום להחלת תפיסות אישיות של השופט בהליך השפיטה, כך אין מקום להצגת השקפות ונטיות-לב של שופטים בפני הציבור לצרכים כאלה ואחרים, בין תוך זיהוי השופט, ובין בעילום שמו. הצגת תפיסות אישיות כאמור אינה עולה בקנה אחד עם אופי התפקיד השיפוטי, המושתת על החלת אמות מידה אובייקטיביות כלליות, והיא עלולה לפגוע פגיעה מהותית במערכת המשפט. בכך עלול להיפגע אינטרס ציבורי מן המעלה הראשונה. 6. מהטעמים האמורים, סבורים אנו כי צדק המשיב בסרבו להתיר ראיונות או הפצת שאלונים בקרב שופטים לצרכי מחקר. אין צריך לומר, כי פסקי הדין הניתנים על ידי שופטי כל הערכאות בתחומי משפט שונים פתוחים לעיונו של הציבור ועומדים לבחינה לצרכי מחקר ככל הנדרש. באמצעות פסק הדין אומר השופט את דברו, ודרכו משתקף המעשה השיפוטי הנעשה על ידו. מעשה זה הוא העומד לביקורת הציבור ולבחינת המחקר. נוכח האמור, העתירה נדחית. ש ו פ ט ת השופט א' א' לוי: אני מסכים. ש ו פ ט השופט א' גרוניס: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה. ניתן היום, כ"ג באב תשס"ב (1.8.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 02024910.R05 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il