פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2487/20

ד"ר ארנה ברי ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

האם חבר כנסת הנאשם בעבירה שיש עמה קלון כשיר להטלת מלאכת הרכבת הממשלה עליו.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 12/04/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2487/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה כשירות להרכבת ממשלה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) ד"ר ארנה ברי ואח' נגד היועץ המשפטי לממשלה ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור האם חבר כנסת הנאשם בעבירה שיש עמה קלון כשיר להטלת מלאכת הרכבת הממשלה עליו.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2487/20

ד"ר ארנה ברי ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

האם חבר כנסת הנאשם בעבירה שיש עמה קלון כשיר להטלת מלאכת הרכבת הממשלה עליו.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרים ביקשו מבית המשפט העליון לקבוע כי חבר כנסת הנאשם בעבירה שיש עמה קלון אינו כשיר לקבל מנשיא המדינה את מלאכת הרכבת הממשלה. כמו כן, תקפו את החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לחוות דעתו בנושא. בית המשפט דחה את העתירה על הסף בקובעו כי מדובר בעתירה תאורטית ומוקדמת, שכן נשיא המדינה טרם הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת המדובר. בית המשפט הדגיש כי אין מקום להתערב בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בשלב זה, וכי השאלה אינה בשלה לדיון משפטי.

השלכות רוחב

הפסיקה מבהירה את גבולות הביקורת השיפוטית על הליכים פוליטיים רגישים ומדגישה את דרישת הבשלות (Justiciability) של עתירות לבג"ץ.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, י' וילנר, א' שטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ד"ר ארנה ברי ואח'

נתבעים

  • היועץ המשפטי לממשלה
  • ח"כ בנימין נתניהו
  • ח"כ בני גנץ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש להכריע בשאלה העקרונית האם חבר כנסת הנאשם בעבירה שיש עמה קלון כשיר להרכבת ממשלה.
  • הימנעות היועץ המשפטי לממשלה ממתן חוות דעת בשאלה זו לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
טיעוני ההגנה
  • העתירה תאורטית ומוקדמת שכן טרם התקבלה החלטה על הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ נתניהו.
  • החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לחוות דעה בשלב זה אינה לוקה בחוסר סבירות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התקיים התרחיש המצדיק דיון משפטי בשאלת הכשירות.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2487/20 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. ד"ר ארנה ברי 2. עמי אילון 3. פרופ' עוזי ארד 4. פרופ' רות ארנון 5. אילן בירן 6. אביהו בן נון 7. פרופ' בנימין גיגר 8. כרמי גילון 9. יובל דיסקין 10. פרופ' דוד הראל 11. אביגדור וילנץ 12. ברק חכמוב 13. יורם יעקבי 14. פרופ' רבקה כרמי 15. רון כתרי 16. אהרון מנקובסקי 17. ארני פטרושקה 18. אדן שוחט 19. פרופ' אהוד שפירא 20. פרופ' ישעיהו תדמור 21. עותרים 21-117 (נספח ד' לעתירה) נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. ח"כ בנימין נתניהו- ראש ממשלת מעבר 3. ח"כ בני גנץ- יו"ר כנסת ישראל בשם העותרים: עו"ד הולץ-לכנר דפנה בשם המשיבים: פרקליטות המדינה פסק-דין השופט א' שטיין: העתירה שלפנינו באה בהמשך לשתי עתירות שהוגשו על ידי העותרים (או רובם) בבג"ץ 8145/19 ברי נ' היועץ המשפטי לממשלה (‏2.1.2020) (להלן: העתירה הראשונה) ובבג"ץ 2033/20 ברי נ' היועץ המשפטי לממשלה (16.3.2020) (להלן: העתירה השנייה). בכל אחת מהעתירות הללו ובפנינו, מעלים העותרים לדיון שאלה עקרונית וחשובה: האם חבר כנסת שהואשם בבית משפט בעבירה בת-קלון כשר לכהונה כראש ממשלת ישראל, והאם רשאי נשיא המדינה להטיל על חבר כנסת כזה את מלאכת הרכבת הממשלה בעקבות הבחירות הכלליות לכנסת? (להלן: השאלה העיקרית). כמו כן מעלים העותרים לדיון שאלה נגזרת: האם הימנעות היועץ המשפטי לממשלה מלתת את חוות דעתו בשאלה העיקרית לוקה בחוסר סבירות קיצוני היורד לשורש העניין או בפגם אחר שקורא להתערבותנו? (להלן: השאלה הנגזרת). העתירה הראשונה שהגישו העותרים נדחתה על הסף בהיותה תאורטית ומוקדמת – זאת, מאחר שנשיא המדינה לא הטיל את מלאכת ההרכבה של הממשלה על חבר כנסת שהועמד לדין פלילי בגין עבירה בת-קלון, והיועץ המשפטי לממשלה ממילא לא נדרש לחוות את דעתו המשפטית על אשר לא קרה. העתירה השנייה שהגישו העותרים נדחתה לאחר שהתייתרה – זאת, מאחר שנשיא המדינה החליט להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ בני גנץ, שכנגדו לא תלוי ועומד כתב אישום. במצב דברים זה וברוח ימים אלה, עלינו לשאול את השאלה של פסח: במה השתנתה עתירה זו משתי קודמותיה? העותרים סבורים, כי עתירתם הנוכחית שונה מקודמותיה בשל התרחיש שבו הנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ בנימין נתניהו, שנגדו הוגש כתב אישום בגין עבירות שיש עמן קלון. לדברי העותרים, תרחיש זה עשוי להתממש תוך הזמן הקרוב, לאחר שח"כ גנץ ביקש מהנשיא ארכה בת שבועיים להקמת הממשלה והנשיא דחה את בקשתו. דא עקא, שהנשיא לא קיבל החלטה להפקיד את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ נתניהו. בנסיבות אלו, אין מנוס מן המסקנה כי עתירתם הנוכחית של העותרים השתנתה אמנם מעתירתם השנייה, אך איננה שונה במהותה מעתירתם הראשונה בהיותה גם כעת עתירה מוקדמת, אשר איננה נכנסת לאחד החריגים המצדיקים ומאפשרים את שמיעתן של עתירות כאלה (ראו העתירה הראשונה, פסקה 12 לפסק דינה של הנשיאה א' חיות; וכן בג"ץ 1181/03 אוניברסיטת בר-אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד סד(3) 204, פסקה 30 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (2011)). החריג הרלבנטי לענייננו פותח את שערי בג"ץ בפני עתירה תאורטית או מוקדמת שמעלה לדיון עניין משפטי בעל חשיבות ציבורית אשר עלול לחמוק מביקורת שיפוטית מפאת שינוי בנסיבות או יצירת מצב בלתי הפיך (ראו בג"ץ 73/85 סיעת "כך" נ' יושב ראש הכנסת, פ"ד לט(3) 141, פסקה 2 לפסק דינו של השופט א' ברק (כתוארו אז) (1985)). חריג זה כונה על ידי "חריג הצורך" (ראו פיסקה 7 לפסק דיני בבג"ץ 208/19 בן מאיר נ' שר החינוך (2.5.2019)), ונראה כי העותרים נסמכים עליו בעתירתם הנוכחית. דא עקא, חריג הצורך איננו מתקיים במקרה דנן. העותרים אינם זכאים להיבנות מחריג זה למרות שעתירתם מעלה לדיון שאלה עקרונית (כמצויין בפסקה 12 לפסק דינה של הנשיאה חיות בעתירה הראשונה). הסיבה לכך הינה פשוטה: אם וכאשר לשאלה שהעותרים העלו בעתירתם תהא משמעות מעשית, נוכל להתייחס אליה. העותרים טוענים, כי טוב נעשה אם נסיר מראש את אי-הוודאות שכעת אופפת את השאלה העיקרית. ברם, כפי שקבעה הנשיאה חיות בעתירה הראשונה, הדבר אינו בהכרח כך מקום שמדובר במהלכים בזירה הפוליטית בתקופה רגישה ומורכבת זו (ראו פסקה 12 לעתירה הראשונה). כך הוא לגבינו וכך הוא גם לגבי היועץ המשפטי לממשלה: החלטתו להימנע, בשלב הנוכחי, ממתן חוות דעת בשאלה העיקרית איננה לוקה באי-סבירות קיצונית או בפגם אחר אשר עשוי להצדיק את התערבותנו. סוף דבר: השאלה העיקרית איננה בשלה לדיון ועודנה מוקדמת; ותשובתנו לשאלה הנגזרת הינה, בעת הזאת, שלילית. העתירה נדחית אפוא על הסף. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏י"ח בניסן התש"ף (‏12.4.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 20024870_F01.docx אא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il