עבד ג'ית עבד אלמהדי נ' מועצת התכנון העליונה באזור יהודה ושומרון ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2481/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ר' רונן העותר: עבד ג'ית עבד אלמהדי נ ג ד המשיבים: 1. מועצת התכנון העליונה באזור יהודה ושומרון 2. המנהל האזרחי בגדה המערבית 3. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד רמי עותמאן בשם המשיבים: עו"ד אופיר גבעתי פסק-דין השופט א' שטיין: במסגרת העתירה שלפנינו מבקש העותר כי נורה על ביטולה של הוראה בדבר כוונה להריסת מבנה בלתי חוקי, אשר נחתמה ביום 22.8.2022 ונמסרה לעותר באותו יום באמצעות הדבקה על המבנה נושא ההוראה (להלן: צו ההריסה). העובדות הדרושות לענייננו פשוטות וברורות. העותר הקים, מבלי שניתן לכך היתר כדין, מבנה בטון במרחב ענאתא, אשר מורכב מקומה תחתונה ומקומה נוספת מעליה, שנמצאת בשלבי בנייה, ואשר שטחו מוערך בכ-1,500 מ"ר (להלן: המבנה). המבנה ממוקם בסמיכות רבה ביותר לגדר הביטחון (כשמונה מטרים), ונמצא בתחומי צו איסור בנייה והפסקתה 7/11/אב (הארכת תוקף 4) (מכשול התפר), התשפ"ג-2022 (להלן: צו איסור הבנייה). ביום 22.8.2022 הצמיד רכז פיקוח של המנהל האזרחי את צו ההריסה למבנה. ביום 27.8.2022 הגיש העותר למנהל האזרחי השגה על צו ההריסה, ובסופה ביקש, מטעמי זהירות, כי יראו בהשגה גם בקשה להחרגת שטח הקרקע מתחומי צו איסור הבנייה. ביום 26.12.2022 נענה העותר שלאחר בחינת השגתו הוחלט לדחותה, וזאת נוכח שיקולי ביטחון אשר נובעים מקרבתו הרבה של המבנה אל גדר הביטחון. ביום 8.1.2023 פנה העותר למשיבים וביקש ארכה בת 30 ימים לביצוע צו ההריסה, על-מנת לבחון את האפשרויות אשר עומדות בפניו. ביום 12.1.2023 הודיעו המשיבים לעותר כי הם נענים לבקשה, אולם הובהר לו כי לא תינתן ארכה נוספת. בקשה נוספת לדחיית ביצוע צו ההריסה נדחתה על-ידי המשיבים. ביום 26.3.2023 הוגשה העתירה שלפנינו, במסגרתה ביקש העותר כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא ייקבע כי צו ההריסה בטל, וזאת מהטעמים הבאים: לרשויות המדינה אין סמכות לאכוף את דיני התכנון והבנייה ביהודה בשומרון בכלל, ובשטחי B בפרט; טענות המשיבים לא נתמכו בראיות בנוגע לבנייה הבלתי חוקית; החלטת המשיבים נובעת משיקולים זרים; המשיבים לא הציגו ראיות בנוגע למיקום המבנה; ההריסה מנוגדת להסכמים עם הרשות הפלסטינית ולדין הבינלאומי, ופוגעת בזכות הקניין של העותר; ההחלטה אינה סבירה; אכיפת צו ההריסה מהווה אכיפה בררנית. ביום 26.3.2023 הוריתי למשיבים להגיב לעתירה. כמו כן נתתי צו ארעי אשר משהה את אכיפתה של הוראת הסילוק עד למתן החלטה אחרת. באותה החלטה הובהר כי הצו הארעי לא יחול על הריסה שאינה תכנונית, קרי: הריסה אשר נדרשת עקב צרכי לחימה דחופים או מטעמי ביטחון מובהקים. בתגובת המשיבים נטען כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים ועשיית דין עצמית, שכן המבנה הוקם מבלי שניתן לכך היתר ובניגוד להוראותיו של צו איסור הבנייה. כן טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות לגופה, וזאת מחמת היעדר עילה להתערבותנו בשיקול הדעת הביטחוני של המפקד הצבאי ובהחלטתו שלא להחריג את המבנה מצו איסור הבנייה. בעניין זה דווח לנו כי המפקד הצבאי שקל את מכלול הנתונים הרלבנטיים לענייננו, ובהם: מאפייניו של המבנה, מיקומו של המבנה, הערכת המצב המבצעית, המצב הביטחוני בשטח והעובדה כי המבנה הוקם חרף העובדה שישנו צו איסור בנייה בשטח המבנה מזה למעלה מעשור. אל מול שיקולים אלה נשקלו האינטרסים של המבקש בהותרת המבנה על כנו והשלמתו. בהתחשב בנתונים אלה נקבע כי לא ניתן להחריג את המבנה מתחולתו של צו איסור הבנייה, וזאת בפרט נוכח קרבתו הרבה של המבנה לגדר הביטחון, וההערכה המבצעית לפיה המבנה עשוי להוות נקודת תורפה ביטחונית ובכך לפגוע באפקטיביות של גדר הביטחון. בנוגע לטענה לאכיפה בררנית נטען כי ננקטות פעולות אכיפה גם ביחס למבנים במצב תכנוני דומה למבנה נושא העתירה. לאחר עיון בכתובים שהונחו לפנינו הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים ומחמת היעדר עילה להתערבותנו. אקדים ואומר כי טענותיו של העותר בנוגע למיקומו של המבנה ולאכיפה בררנית נטענו בעלמא, ומבלי שהוצגה כל אסמכתא בדבר מיקומו של המבנה, ככל שהדבר רלבנטי לענייננו, או לכך שהמשיבים (כביכול) אינם נוקטים פעולות אכיפה ביחס למבנים במצב תכנוני דומה. בנסיבות אלה איני רואה צורך להידרש לטענות האמורות. טענות אלה נדחות בזאת על הסף. נסיבות העניין שלפנינו דומות מאוד לנסיבות פסק הדין שניתן בבג"ץ 239/23 חמדאן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (19.3.2023) (להלן: עניין חמדאן). גם עניין חמדאן עסק בצו הריסה שניתן למבנה אשר הוקם ללא היתר בתחום צו איסור הבנייה ובסמוך לגדר הביטחון במרחב ענאתא, אם כי בעניין חמדאן המבנה הוקם במרחק של כ-25 מטרים מגדר הביטחון, בעוד שבענייננו-שלנו המרחק מגדר הביטחון עומד על כשליש מכך: כשמונה מטרים בלבד. גם טענותיו של העותר בעניין חמדאן היו דומות בעיקרן לטענות העותר דכאן (ראו: עניין חמדאן, פסקה 3). כפי שנקבע בעניין חמדאן, דינה של עתירה – אשר הוגשה אחרי שהוקם מבנה ללא היתר בשטחו של צו איסור בנייה – להידחות על הסף בשל חוסר ניקיון כפיו של העותר "אשר עשה דין לעצמו והקים את המבנה ללא קבלת היתר מיוחד מאת המשיב בהתאם להוראות צו איסור הבנייה, ותוך התעלמות ממנו" (שם, פסקה 5). דין העתירה להידחות על הסף גם מחמת היעדר עילה להתערבותנו, כפי שנקבע בעניין חמדאן: "דין העתירה להידחות גם לגופה בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת המשיב. בית משפט זה עמד לא אחת על סמכותו של המשיב לנקוט צעדים להבטחת ביטחון האזור ותושביו, סמכות המעוגנת הן במשפט הישראלי והן במשפט הבינלאומי [...]. אכן, על המשיב לאזן באופן ראוי בין צורכי הביטחון לבין צורכי תושבי האזור בהפעילו את סמכויותיו. אולם כלל הוא כי משהחליט המשיב לנקוט בצעדים ביטחוניים, מפאת מומחיותו עמדתו זוכה למשקל מיוחד. אין בית המשפט ממיר את שיקול דעתו של המשיב בשיקול דעתו שלו, ואין הוא שם עצמו מומחה לענייני ביטחון וצבא במקומו [...]. כפי שציין המשיב, צו איסור הבנייה – האוסר על בנייה במקרקעין המסומנים במפה המצורפת לו – הוּצא מכוח סמכותו של המשיב לפי סעיף 332 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009, להורות על הפסקת בנייה, לאסור בנייה עתידית או להתנות תנאים לבנייה ככל שהדבר דרוש "לבטחון האזור או להבטחת הסדר הציבורי". איסור הבנייה בסמוך לגדר הביטחון נועד להגשים צורך ביטחוני מובהק, ולסייע לממש את תכלית הקמת הגדר. כפי שנקבע זה מכבר, סמכויותיו של המשיב לעניין הגבלות בנייה הנגזרות מצרכים צבאיים-ביטחוניים אינה מוגבלת לשטחי C בלבד, והיא חלה אף בשטחי A ו-B שבהם הועברו סמכויות אזרחיות, ובהן סמכויות בתחום התכנון והבנייה, לרשות הפלסטינית [...]. זאת ועוד. העותרים לא העלו בעתירתם כל טענה מפורטת ביחס למבנה הספציפי, למעט הטענה כי מדובר בעבודות בנייה שאינן "צמודות" לגדר ההפרדה וטענות כלליות שנטענו בעלמא בדבר היעדר בחינת חלופות אחרות על ידי המשיב. אולם כפי שעולה מתגובת המשיב, האפשרות להחריג את המבנה הנמצא במרחק של כ-25 מטרים מגדר הביטחון, מתחולתו של צו איסור הבנייה, נבחנה לעומק כאשר נמצא כי אין הדבר אפשרי נוכח קרבת המבנה לגדר באופן שיוצר נקודת תורפה ביטחונית ופוגע באפקטיביות של הגדר. בהינתן שיקול דעתו המקצועי של המשיב בנושאים ביטחוניים כאמור, אין מדובר בהחלטה המגלה כל עילה להתערבות" (שם, פסקאות 9-6). דברים אלו יפים גם לענייננו-שלנו. נוכח האמור, העתירה נדחית בזאת על הסף. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך של 2,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ט"ו באב התשפ"ג (‏2.8.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 23024810_F05.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il