מוחמד עלי נסראללה נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 248/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת י' וילנר העותרים: 1. מוחמד עלי נסראללה 2. נזיה פאיז אחמד נגנגייה 3. אחמד פאיז אחמד נגנגייה 4. האיל חוסין מחמוד תורכמאן 5. לוטפי עלי נסראללה 6. מועצה כפרית בזיק נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח, המינהל האזרחי 3. ועדת המשנה לפיקוח 4. ראש המנהל האזרחי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד תאופיק ג'בארין בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט; עו"ד יונתן סיטון פסק-דין השופט י' עמית: 1. בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים, בדואים פלסטינים מאזור בקעת הירדן, בין היתר, כי המשיבים יימנעו מפינויים משטח אש 900 בו הם שוהים ומהריסת המבנים שבנו ללא היתר. עוד נטען כי המשיבים הרסו את המבנים של העותר 1 (להלן: העותר) ובכך הפרו את החלטות בית משפט זה בבג"ץ 214/11 ג'ברין נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (11.1.2012) ובבג"ץ 7111/15 אלחרוב נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (18.11.2015), שם נקבע, בין היתר, כי ככל שהעותרים יפלשו שוב לשטח האש, והמנהל האזרחי יבקש לפנותם, הדבר יעשה רק לאחר שניתנו להם התראות פינוי חדשות; וכי המשיבים לא יפעלו להריסת המבנים הבלתי חוקיים בטרם יוצאו לעותרים צווים סופיים להפסקת העבודה ולהריסה. 2. בתגובה לעתירה טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף. נטען כי העתירה תיאורטית ומוקדמת, מאחר שטרם התקבלה החלטה מנהלית אשר מורה על פינוי העותרים משטח האש ותפיסת מבניהם. עוד נטען כי בפני העותרים קיים סעד חלופי, ועל הסעדים שעניינם צווים סופיים להפסקת עבודה והריסה ובקשות להיתרי בנייה, להתברר בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים המוסמך לדון בהם. לבסוף, המשיבים טענו כי על העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות, משלא הופרו ההחלטות בבג"ץ 214/11 ובבג"ץ 7111/15, ומכל מקום, כי בג"ץ 7111/15 לא עסק במבני העותר שכן לפי תצלומי האוויר שהוגשו המבנים כלל לא היו קיימים בשנת 2015, מועד הגשת העתירה. 3. לעותרים ניתנה רשות להגיב ובתגובתם טענו, בין היתר, כי עניינה של העתירה הוא עצם כוונת המשיבים לפנות את העותרים ומשפחותיהם מהאזור, ולכן אין זו עתירה תיאורטית; כי הסעד החלופי המוצע על ידי המשיבים יחייב את פיצול העתירה לשתיים, דבר אשר יביא לסרבול הליכים ובזבוז זמן שיפוטי; כי ככל שהריסת מבני העותר נעשתה מכוח צו סופי להפסקת עבודות והריסה (להלן: הצו או צו הריסה) שהוצא לפני כ-12 שנה, ומשלא ניתנה לעותר הזדמנות להשיג על הצו, המשיבים פעלו ללא סמכות ותוך הפרת פסיקת בית משפט זה. לעניין המחלוקת בדבר קיומם של מבני העותר בתצלומי האוויר, נטען כי העותרים שוהים באזור רק בתקופות החורף והאביב, ועל כן אמנם לא ניתן לראות מבנים בתצלומי האוויר שצולמו בקיץ, אך עקבות המבנים מופיעים בתצלומים בשנים הסמוכות למועד הגשת העתירה. 4. המשיבים הגיבו לתגובת העותרים וטענו, בין היתר, כי לעותר ניתנה זכות שימוע לפני הריסת המבנים שהקים, שכן נמסרה לו "הודעה על מתן זכות להגשת השגות לצו ההריסה מס' 307608" אשר צורפה כנספח לתגובה; וכי תצלומי האוויר שצירפו המשיבים אינם מהמועד הרלוונטי לעתירה בבג"ץ 7111/15, ומשאין בידם כל הוכחה אחרת לקיומם של מבני העותר, המשיבים לא הפרו את התחייבותם. 5. לאחר שעיינו בעתירה על נספחיה, ובתגובות שהוגשו מטעם הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. 6. הלכה ידועה היא, כי בית משפט זה לא יידרש לעתירה שהוגשה עוד בטרם נתקבלה החלטה סופית על ידי הרשות המוסמכת (ראו מני רבים בג"ץ 6367/20 אלהדלין נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה, פסקה 7 (28.4.2021); בג"ץ 211/21 סלימאן צראיעה נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה, פסקה 3 (4.4.2021); בג"ץ 5709/09 אבו זעיתר נ' שר הפנים, פסקה 4 (17.1.2010)). בענייננו, העתירה הוגשה עת שנודע לעותרים על כוונת המשיבים לנקוט בצעדי אכיפה כנגד המאהלים, אך בטרם נתקבלה כל החלטה מנהלית בעניין הניתנת לביקורת שיפוטית. לא הוצאו בעניינם של העותרים צווי פינוי או צווי תפיסה ממשיים, ומשכך, מדובר בעתירה מוקדמת ותיאורטית, אשר דינה להידחות. 7. דין העתירה להידחות אף מחמת קיומו של סעד חלופי. עניינה של העתירה באכיפת דיני התכנון והבניה באזור יהודה ושומרון, ומשנקבע בתיקון 117 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהלים, התש"ס-2000 (להלן: החוק) כי בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים יהא בעל הסמכות לדון בעתירות אלה, הרי שעומד לעותרים סעד חלופי (ראו סעיף 5א ופרט 2 לתוספת הרביעית לחוק). כאמור לעיל, בעתירה נתבקש להורות למשיבים להימנע מקיום צווים סופיים להפסקת עבודה ולהריסה, ולקיים דיון בבקשות להיתרי בנייה שהגישו העותרים. בהינתן שערכאה אחרת מוסמכת לדון בטענות הללו, הרי שעומד לעותרים סעד חלופי, המקים עילה לדחייה על הסף (ראו: בג"ץ 2987/21 עואודה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 3 (10.5.2021); בג"ץ 6717/19 רגבים נ' שר הביטחון, פסקה 3 והאסמכתאות שם (7.1.2020); בג"ץ 1341/21 גינת נ' עיריית פתח תקווה, פסקה 3 והאסמכתאות שם (26.4.2021)). אף על המחלוקת הקיימת בין הצדדים בנוגע להליכי ההריסה שהתקיימו זה מכבר בעניינו של העותר – וככל שניתן להבין מדבריו גם ביחס להריסה עתידית, שכן הוא שב ובונה בניגוד לדין – הרי שעל נושאים אלה להתברר בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, שכאמור, בסמכותו לדון בהליכים אלו. 8. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. הצו הארעי לפיו לא ייהרסו המאהלים מושאי העתירה, שניתן בהחלטתי מיום 11.1.2022, יעמוד בתוקפו עד ליום 19.6.2022, על מנת לאפשר לעותרים למצות את ההליכים לפני הערכאה המוסמכת. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג באייר התשפ"ב (‏24.5.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22002480_E09.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1