פלוני נ. מפקד אזור יהודה ושומרון

פסק-דין בתיק בג"ץ 2475/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2475/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מפקד אזור יהודה ושומרון 2. ראש ממשלת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי תגובת המשיבים מיום 31.5.06 בשם העותר: עו"ד אגבריה אסמהאן בשם המשיבים: עו"ד אבינעם סגל-אלעד פסק-דין השופט א' א' לוי: עניינה של העתירה בבקשת העותר, תושב האזור הנשוי לאזרחית ישראלית, כי המשיבים יסירו את המניעה הביטחונית הקיימת בעניינו, יתירו את כניסתו לישראל וינפיקו לו כרטיס מגנטי לשם כך. 1. בשנת 1991, הורשע העותר בבית-משפט צבאי בשכם בגין החזקת נשק ותחמושת שלא כדין. דינו נגזר ל-20 חודשי מאסר בפועל ו-40 חודשי מאסר על תנאי. בשנת 1993 הגישה אשת העותר בקשה לקבלת רישיון לישיבת קבע בישראל עבורו, וזו נדחתה ממניעים ביטחוניים. בשנת 1996 הגישה העותרת בקשה נוספת שנדחתה אף היא, ובגינה הוגשה עתירתו הראשונה של העותר (בג"ץ 1673/99). נוכח עמדת המשיבים כי אין להיענות לבקשת העותר ממניעים ביטחוניים, וכי עמדתם זו תבחן מחדש לאחר כשנה, נמחקה עתירה זו בהסכמת הצדדים. 2. ביום 25.11.02 עתר העותר בשנית לבית-משפט זה (בג"ץ 9949/02) לקבלת מעמד בישראל. במסגרתו של הליך זה, נתבקש העותר למסור את תשובתו לתגובת המשיבים שטענו לשיהוי בהגשת העתירה, אך הוא נמנע מלעשות כן, ולפיכך, נמחקה עתירתו זו מחוסר מעש. ביום 29.2.04 פנה העותר בשלישית לבית-משפט זה (בג"ץ 2118/04). בקשתו לפטור מאגרה נדחתה על ידי כב' הרשמת, תוך שהיא מציינת כי ספק אם עתירתם, נוכח גלגוליה הקודמים, מגלה עילה כלשהי. מאחר והעותר לא שילם את האגרה כנדרש, נמחקה העתירה ביום 6.6.04. 3. ביום 19.3.06 פנה העותר, זו הפעם הרביעית, לבית משפט זה בבקשה לחייב את משיב 1 להנפיק לו אישור כניסה לישראל. בהודעתו המשלימה מיום 6.4.06, טען העותר כי השתהה בהגשת העתירה עד עת, הואיל וניסה, ללא הצלחה, להיפגש עם אנשי שירות ביטחון כללי כדי לברר מדוע סורבה בקשתו. 4. עמדת המשיב היא כי דין העתירה להידחות על הסף, הן בשל חוסר ניקיון כפיו של העותר, שלא פירט את התשתית העובדתית הרלוונטית לעתירתו, והן בשל העדר עילה להתערבותו של בית-משפט זה, שכן אין לעותר כל זכות שבדין להיכנס לתחומה של מדינת ישראל ולעבוד בה. 5. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה לה, נחה דעתנו כי דינה להדחות, ומן הטעמים בהם נקב המשיב. לא עלה בידי העותר להצביע על זכות אישית או אחרת, המחייבת את המשיב להתיר לו להיכנס ולעבוד בתחומי מדינת ישראל. יתר על כן, העותר נמנע מלפרט בעתירתו את הרקע שקדם להגשתה, וכל אלה מובילים למסקנה כי אין עילה לבחון, לגופו של עניין, את צדקת החלטת המשיבים לסווגו כמנוע כניסה לישראל (השוו 6662/00 חדאד נ' שר הביטחון, לא פורסם; בג"ץ 7277/94 פלוני נ' המושל הצבאי לחבל עזה, לא פורסם). נוכח האמור, נדחית העתירה על הסף. ניתן היום, י"ז בסיוון תשס"ו (13.6.2006). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06024750_O04.doc שב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il