מינץ התקנות ושירותים בע"מ נ. ילנה אסינובסקי

3 1 בבית המשפט העליון ע"א 2469/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: מינץ התקנות ושירותים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ילנה אסינובסקי 2. גלינה שפירו 3. הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה שניתנה ביום 7.4.2021 בחדל"ת 40771-12-21 על-ידי השופט מ' רניאל; תגובה מטעם המשיבה 2 מיום 19.5.2022; תגובה מטעם המשיב 3 מיום 1.6.2022 בשם המערערת: עו"ד ראמי חזאן בשם המשיבה 2: עו"ד יוסי חכם בשם המשיב 3: עו"ד מיכל דלומי פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט הבכיר מ' רניאל) מיום 7.4.2022 בחדל"ת 40771-12-21 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. ביום 19.12.2021 פתחה המשיבה 1 בהליך נושא הערעור דנן נגד המערערת (להלן גם: החברה), בטענה כי הועסקה בחברה וזו נסגרה בשנת 2021 מבלי לשלם למשיבה 1 את מלוא זכויותיה. לפיכך, התבקש צו לפתיחת הליכים נגד החברה מכוח סעיף 10 לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: צו לפתיחת הליכים). ההליך נותב לטיפולו של המותב, ולמחרת, ביום 20.12.2021, נתן המותב החלטה בה קבע, בין היתר, דיון ליום 7.4.2022. ביום 22.3.2022 הגיש ב"כ המערערת את ייפוי הכוח שניתן לו לייצג את החברה, ולצד זאת הגיש בקשה להעברת ההליך לטיפולו של מותב אחר. בבקשה נטען כי "משיחה עם בעל החברה עולה כי כבוד המותב הנכבד ייצג בעבר את בעלי החברה, כך שמתבקש העברת התיק [למותב] אחר". בו ביום ניתנה החלטת המותב בה נקבע כי "אכן, ייצגתי את החברה לפני יותר מ-25 שנים. אין זו עילת פסילה. אני דוחה את הבקשה". ביום 24.3.2022 הגישה המערערת הודעה בהמשך להחלטת המותב, ובה ביקשה להבהיר כי "לא זו בלבד כי המותב הנכבד ייצג את החברה בעבר, אלא שהמותב תבע את בעל המניות בחברה [...], עקב מחלוקת בין הצדדים לגבי שכר טרחה. דהיינו אין המדובר בייצוג בלבד אלא במצב ברור שבו התנהלו הליכים משפטיים בין המותב ובין [בעל המניות]". המערערת טענה כי בנסיבות אלה המותב מנוע מלדון בהליך בהתאם להוראת סעיף 15(א) לכללי האתיקה לשופטים, התשס"ז-2015 (להלן: כללי האתיקה), והוסיפה כי לא הצליחה לאתר את ההליך שהתנהל בין המותב ובין בעל המניות בחברה (להלן: בעל המניות), אך אותרה החלטה בבש"א 3788/98 מינץ נ' רניאל (17.6.1998) המעידה כי אכן התנהלה תביעה בין המותב ובין בעל המניות. בנסיבות אלה התבקש המותב לפסול את עצמו מלהמשיך לדון בהליך. המשיבים טענו כולם כי לא קמה הצדקה לפסילת המותב. המשיבה 1 טענה כי העובדה שנתגלעה מחלוקת בין המותב ובין בעל המניות בעניין שכר טרחתו של המותב לפני 24 שנים אינה מצדיקה את פסילתו, דבר "הפוגע בתקינות ההליך השיפוטי ועלול להאריך את הטיפול בו שלא לצורך". המשיבה 2 טענה כי "אין כל עילה" המצדיקה את פסילת המותב, אך הותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת המותב. המשיב 3 טען כי נוכח חלוף הזמן מאז ההליך שהתקיים בין המותב ובין בעל המניות ובשים לב לכך שהחברה לא התנגדה לבקשה למתן צו לפתיחה בהליכים – אין מקום להעברת ההליך למותב אחר. ביום 7.4.2022 דחה המותב את בקשת הפסלות, וקבע, בין היתר: "אכן ייצגתי את החברה לפני יותר מ-25 שנה ואין זו עילה לפסילה. לאחר ייצוג החברה ומנהלה [בעל המניות], שכרי לא שולם. על כן הגשתי תביעה לבית המשפט שהתקבלה על-ידי בית משפט השלום. ערעור שהוגש על-ידי הנתבעים נדחה ושכר הטירחה שולם לאחר נקיטת הליכי הוצאה לפועל. כל אלה היו לפני יותר מ-24 שנים, ומאז לא היה לי שום קשר עם החברה ועם [בעל המניות]. אין לי שום קשר אליהם ושום רגש כלפיהם, לחיוב או לשלילה, והחברה לא טענה ולא הוכיחה אחרת. על כן, אין חשש ממשי למשוא פנים מצדי [...] ודין הבקשה להידחות". עוד הוסיף המותב כי סעיף 15(ב)(4) לכללי האתיקה מורה כי שופט לא יישב בדין בהליך שבו "בעל דין או עד מרכזי היה לקוחו של השופט קודם מינויו לכהונתו, ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז הטיפול בענינו של אותו בעל דין או אותו עד", ואילו בענייננו חלפו "הרבה יותר מ-5 שנים" מאז שהמותב ייצג את החברה או ניהל הליכים נגד בעל המניות. נוכח האמור, דחה המותב את הבקשה וחייב את המערערת בהוצאות בסך של 1,170 ש"ח למשיבה 1; 585 ש"ח למשיבה 2; ו-1,000 ש"ח למשיב 3. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזרת המערערת על טענותיה ומוסיפה, בין היתר, כי מהחלטת המותב בבקשת הפסלות עולה כי ההליכים שהתנהלו זכורים לו "באופן ברור", שכן המותב הוסיף פרטים על אלה שהמערערת עצמה ציינה בבקשתה, ובכלל זאת כי התנהל ערעור על פסק הדין שניתן לטובת המותב, וכי המותב פתח בהליכי הוצאה לפועל לצורך גביית החוב. עוד טוענת המערערת כי לא ברור מדוע ביקש המותב את תגובת יתר הצדדים – בהינתן העובדה שהפרטים בעניין ידועים למותב ולא למשיבים – ולאחר מכן אף חייב את המערערת בהוצאות. המערערת טוענת כי היחסים בין המותב ובין בעל המניות עלו על שרטון עד כדי יריבות משפטית וכן "חוסר אמון ויחסים עכורים בין [בעל המניות והמותב]", ובנסיבות אלה קם חשש ממשי למשוא פנים. המערערת מטעימה כי בנסיבות שתוארו ושאינן שנויות במחלוקת, לא ייתכן שלמותב אין דעה קדומה כלפי בעל המניות. המשיבה 2 הודיעה כי הגם שלטעמה אין כל עילה לפסילת המותב, היא מותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. המשיב 3 סבור כי קשה לומר שהוכח קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, מאחר שעסקינן באירועים שאירעו לפני 25 שנים ומאז לא היה המותב בקשר עם בעל המניות או החברה. עם זאת, המשיב 3 מוסיף כי הגם שאין לו ספק לגבי "יושרו ומקצועיותו" של המותב, לעמדתו בנסיבות שבהן "התנהל סכסוך משפטי בין [המותב] לבין החברה [...], יש הצדקה לקבל את הערעור, ולו מטעמים של מראית פני הצדק וזאת אף בשים לב לעיתוי שבו הוגשה הבקשה, בראשיתו של ההליך וטרם ניתנו החלטות מהותיות". המשיבה 1 לא הגישה תגובתה לערעור, חרף העובדה שהמועד להגשת התגובה מטעמה חלף, ואף שמטעם בא-כוחה נמסר למזכירות בית המשפט כי בכוונתה להגיב לערעור. עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להתקבל. הוראת סעיף 15(ב)(4) לכללי האתיקה אינה נוגעת לענייננו. הוראה זו קובעת ששופט לא יישב בדין בהליך שבו "בעל דין או עד מרכזי היה לקוחו של השופט קודם מינויו לכהונתו, ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז הטיפול בענינו של אותו בעל דין או אותו עד" – כלומר, סעיף זה מורה כי במהלך חמש השנים מאז ששופט טיפל בעניינו של בעל דין או עד מרכזי, לא יישב המותב בדין מטעם זה בלבד. עם זאת, אין בכללי האתיקה כדי לגרוע מעילות הפסלות הכלליות הקבועות בדין (וראו בהקשר זה: סעיף 15(ב) לכללי האתיקה), וכאשר נוצר מצב שבו מערכת היחסים בין המותב ובין בעל הדין שאותו ייצג מקימה חשש ממשי למשוא פנים, או שיש בה כדי לגרום לפגיעה במראית פני הצדק בשל מאפיינים ייחודיים הנוגעים אליה, כי אז העובדה שעברו למעלה מחמש שנים מאז הייצוג, אינה גורעת מן האפשרות שיהא על המותב להימנע מלשבת בדין. הנסיבות בענייננו אינן שנויות במחלוקת: לפני כ-25 שנים המותב ייצג את החברה ואת בעל המניות; היחסים עלו על שרטון ובין הצדדים התנהלו מספר הליכים משפטיים בשל מחלוקת הנוגעת לתשלום שכר הטרחה; המותב שזכה בדין אף נקט בהליכי הוצאה לפועל נגד החברה ונגד בעל המניות לגביית החוב הפסוק. למרות חלוף הזמן, המותב זכר את ההליכים לפרטיהם ודומה כי גם מבחינתו מדובר באירוע יוצא דופן שנחרט היטב בזיכרונו לאחר שנאלץ לתבוע לקוח לתשלום שכר-טרחה ואף לנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגדו. בנסיבות המתוארות דומני כי מן הראוי ולו מטעמים של מראית פני הצדק שהמותב יימנע מלהמשיך לדון בעניינה של המערערת. העובדה כי איש מן המשיבים לא הביע התנגדות לקבלת הערעור, נושאת אף היא משקל בהקשר זה (השוו: ע"פ 3712/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (20.6.2022)). אשר על כן, הערעור מתקבל וההליך יועבר לטיפולו של מותב אחר. נוכח התוצאה שאליה הגעתי, בטל החיוב בהוצאות שנפסקו לחובת המערערת במסגרת החלטת המותב בבקשת הפסלות. ניתן היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22024690_V04.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1