פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
בג"ץ 2467/21
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט ג' קרא
כבוד השופט י' אלרון
העותרת:
עמותת אבות למען צדק
נ ג ד
המשיבים:
1. שר התרבות מר חיליק טרופר ויו"ר הועדה
לענייני סמלים וטקסים
2. מר אביב משה יו"ר הועדה הציבורית המייעצת
לעניין מדליקי משואות בטקס יום העצמאות
3. גב' שירה איסקוב
עתירה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים ודיון דחוף
בשם העותרת: עו"ד נעמה סלע
פסק דין
השופט י' אלרון:
לפנינו עתירה להורות למשיבים 1 ו-2 לבטל את החלטתם לבחור במשיבה 3 להדלקת משואה בטקס יום העצמאות התשפ"א (להלן: הטקס).
לטענת העותרת, בחירת המשיבה 3 להדלקת המשואה אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות החלטה 4760 של הממשלה ה-34 "התקנון לבחירת מדליקי המשואות בטקס הדלקת המשואות וביטול החלטת ממשלה" (28.11.2019) (להלן: התקנון).
כעולה מהעתירה ומנספחיה, העותרת פנתה בעניין למשיבים 1 ו-2, ובהודעה מטעם יועצת משפטית בוועדה הציבורית לבחירת מדליקי המשואות מיום 6.4.2021 (להלן: הודעת היועצת המשפטית) בתגובה לפנייה זו, נטען כי בחירת המשיבה 3 נעשתה בהתאם לתקנון ולנושא המרכזי השנתי שנבחר במרכז הטקס, העוסק ב"אחווה ישראלית".
בכלל זה, צוין בין היתר כי המשיבה 3 "הייתה קורבן למעשה אלימות קשה מצד בן זוגה לשעבר שניסה לרצוח אותה לעיני בנם הפעוט" ונפצעה באורח אנוש; וכי "במהלך השיקום, בעוד היא מחלימה מפצעיה החליטה ... לקום ולהיחשף לציבור הרחב על מנת לעזור לעוד נשים שחיות במעגל האלימות לקום ולעשות מעשה, ולהעלות את נושא האלימות נגד נשים לסדר היום הציבורי".
עוד צוין, כי לצד המשיבה 3, עתידה אף הגב' עדי גוזי (להלן: גב' גוזי) להדליק עימה את המשואה בטקס, וזאת מאחר שהיא "הצליחה להציל בתושייה רבה את שירה איסקוב מניסיון רצח", תוך שהיא "סיכנה את חייה והפגינה אומץ וערבות הדדית" – והפכה "לקול בולט במאבק נגד נשים ופעולותיה עוררו הערכה רבה בציבור".
משכך, הודגש כי המשיבה 3 וגב' גוזי "נושאות יחד בגאון את האחווה הישראלית והחירות ללחום ללא מורא אל מול האלימות של גברים נגד בנות זוגן".
דין העתירה להידחות על הסף, אף בלי שנתבקשה תגובה.
כפי שצוין בעתירה ובהודעת היועצת המשפטית שצורפה לעתירה, המשיבה 3 עתידה להדליק משואה במהלך הטקס יחד עם גב' גוזי. על כן, אם תבוטל ההחלטה לבחור במשיבה 3 להדלקת משואה בטקס, הדבר עשוי להשליך אף על עניינה של גב' גוזי. חרף זאת – גב' גוזי לא צורפה כמשיבה לעתירה, ודי בכך כדי להביא לדחייתה (ראו למשל בג"ץ 1516/18 ורקשטל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 15 (26.6.2018)).
זאת ועוד, דין העתירה להידחות אף בהיעדר עילה להתערבות.
כידוע:
"אין זה מדרכו של בית-המשפט להתערב בשיקוליהם של ועדות וגופים העוסקים במתן פרסים וציונים. כך במשפט הפרטי ... וכך גם במשפט הציבורי, כשההחלטה על מתן הפרס היא של גוף מקצועי אשר בידו הנתונים והידע לקבל את ההחלטה" (בג"ץ 2205/97 מאסלה נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד נא(1) 233, 238 (1997)).
כפי שהובהר בבג"ץ 3138/16 שקד נ' שרת התרבות והספורט (19.4.2016), דברים אלו נכוחים אף לגבי החלטות בעניין זהות מדליקי המשואות בטקס יום העצמאות.
לאחר שעיינו בעתירה ונספחיה, הגענו לכלל מסקנה כי העותרת לא עמדה בנטל להראות כי נפל פגם כלשהו בהחלטת המשיבים 1 ו-2, וממילא דין העתירה להידחות.
אשר על כן, העתירה נדחית.
העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה על סך 3,000 ש"ח.
ניתן היום, כ"ט בניסן התשפ"א (11.4.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
21024670_J01.docx עע
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il