פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2464/05

אלה-אונית יוחננוף מטיר נ. שר הפנים

העותרים ביקשו להעניק מעמד בישראל לעותר 2, תושב השטחים, מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית, תוך הסתמכות על חוק השבות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 19/04/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2464/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להעניק מעמד בישראל לעותר 2, תושב השטחים, מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית, תוך הסתמכות על חוק השבות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2464/05

אלה-אונית יוחננוף מטיר נ. שר הפנים

העותרים ביקשו להעניק מעמד בישראל לעותר 2, תושב השטחים, מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית, תוך הסתמכות על חוק השבות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, אזרחית ישראלית ובן זוגה תושב השטחים, עתרו לבג"ץ בבקשה לקבל מעמד בישראל עבור בן הזוג. הם טענו כי הם זכאים למעמד זה מכוח חוק השבות. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי בהתאם להלכה הפסוקה (בג"ץ סטמקה), אזרח ישראלי אינו יכול להקנות זכות שבות לבן זוגו הלא-יהודי. כמו כן, נקבע כי דחיית בקשת איחוד המשפחות על ידי משרד הפנים נעשתה בהתאם לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה). בית המשפט ציין כי שמורה לעותרים הזכות לשוב ולפנות לרשויות לאחר שיוכרעו עתירות אחרות התלויות ועומדות בנוגע לחוקתיות החוק.

השלכות רוחב

הפסיקה מאשרת את המדיניות לפיה חוק השבות אינו מקנה זכות אוטומטית לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים, ומחזקת את תוקף הוראת השעה בעניין איחוד משפחות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' א' לוי, מ' נאור, ע' ארבל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אלה אונית יוחננוף מטיר
  • מג'די מטיר
  • עומרי יוחננוף

נתבעים

  • שר הפנים
  • משרד הפנים - בירושלים
  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר 2 זכאי למעמד בישראל מכוח נישואיו לעותרת 1.
  • זכאותם של העותרים יסודה בהוראות סעיפים 4-4א לחוק השבות, התש"י-1950.
טיעוני ההגנה
  • בקשת העותרים לאיחוד משפחות נדחתה כדין על בסיס הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים
  • בג"ץ 3648/97 סטמקה ואח' נ' שר הפנים ואח'

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק בג"ץ 2464/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2464/05 - א' בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל העותרים: 1. אלה אונית יוחננוף מטיר 2. מג'די מטיר 3. עומרי יוחננוף נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. משרד הפנים - בירושלים 3. מדינת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד אשר חן אשר בשם המשיבים: עו"ד רננה קידר פ ס ק - ד י ן השופטת ע' ארבל: העותרת 1, אזרחית ישראל, והעותר 2, תושב השטחים, נישאו בשנת 2004 בקפריסין. מנישואין אלה נולד להם ילד אחד, הוא העותר 3. בעתירתם מבקשים העותרים כי יוענק לעותר 2 מעמד בישראל מכוח נישואיו לעותרת 1. בקשה שהגישו לאיחוד משפחות ביום 7.3.05 נדחתה על ידי המשיבים על בסיס הוראותיו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג - 2003 (להלן - החוק). העותרים טוענים כי לא היה מקום להחיל עליהם את הוראת השעה, באשר לטענתם, זכאותם יסודה בהוראות סעיפים 4-4א לחוק השבות, התש"י - 1950 (להלן - חוק השבות). דין העתירה להידחות על הסף. כפי שצוין גם בתשובת המשיבים, שאלת זכאותו של בן זוג זר שאינו יהודי לזכויות מכוח חוק השבות ומכוח חוק האזרחות, התשי"ב – 1952 הוכרעה בבג"צ 3648/97 סטמקה ואח' נ' שר הפנים ואח', פ"ד נג (2) 728, שם נקבע: "יהודי שעלה ארצה – משעלה – ויהודי שנולד בארץ, גם זה וגם זה אין השניים זכאים לגרור אחריהם זכות של שבות ולזכות לא יהודים בזכות זו שאין להם, בזכות של שבות. סעיף 4א לחוק ממצה עצמו בגבולותיו – בגבול המשפחה העולה ארצה – ולא אל מעבר לכך" (שם, בעמ' 759). אכן, בהתאם לפסק הדין בבג"ץ 3648/97 הנ"ל, אין בכוחם של יהודים אזרחי ישראל – יהיו אלה אזרחי ישראל מלידה או לאחר שעלו ארצה ומימשו את זכות השבות – להקנות זכות של שבות גם לבני זוגם הלא יהודים. משכך, אין לעותר 2, הנשוי לאזרחית ישראלית, זכאות לשבות. אף לעניין דחיית בקשתם של העותרים לאיחוד משפחות לא מצאנו כי יש מקום להתערבותנו, באשר תשובת המשיבים משקפת את המצב המשפטי החוקי הקיים בעקבות חקיקת החוק. לא למותר לציין עם זאת, כי כידוע, תלויות ועומדות בפני בית משפט זה מספר עתירות שעניינן שאלת חוקתיותו של החוק. כמובן, לכשיינתן פסק הדין בעתירות אלה, שמורה בידם של העותרים הזכות לשוב ולפנות לרשויות המוסמכות, ככל שיסברו כי בידם עילה לכך. העתירה נדחית איפוא. ניתן היום, י' בניסן תשס"ה (19.4.05). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05024640_B04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il /עכ.