בג"ץ 2461-18
טרם נותח

פלוני נ. משרד הפנים

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 2461/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2461/18 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שהם כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. פלונית 2. פלוני נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד שמואל ינקוביץ פסק-דין השופט י' עמית: עניינה של העתירה בבקשת העותרת ליתן לה מעמד של תושב ארעי. 1. העותרת, אזרחית מולדבית, נכנסה לארץ שלא כדין, ובנה, העותר 2, נולד בארץ מאב שהוא אזרח ישראלי. בקשתה של העותרת לקבל מעמד בישראל נדחתה על ידי הוועדה ההומניטרית על הסף, וערר פנימי שהוגש על-ידה נדחה אף הוא. העותרת הגישה ערר לבית הדין לעררים על החלטות המשיב, אך הערר נדחה. העותרת הגישה ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים, שנדחה אף הוא, בין היתר, לאחר שנמצא כי אין קשר משמעותי בין האב לעותר 2, ואין לעותרת זיקה משמעותית לישראל - קרובי משפחתה חיים מחוץ לישראל, אין לה נכסים בישראל, לא נוצר מעגל חברתי בישראל וקשיי הפרנסה עמם התמודדה במולדובה אינם יכולים לשמש בסיס לבקשתה. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים נדחתה בהחלטתה של השופטת ד' ברק-ארז מיום 17.7.2017 (בר"מ 4631/17) וניתנה לעותרת ארכה של 60 יום על מנת להתארגן לעזוב את הארץ. 2. לאחר הדברים האלה, העותרת פנתה במהלך שנת 2017 לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן פסק דין הצהרתי הקובע, בין היתר, כי היא זכאית לגדל את בנה בארץ. התביעה נדחתה מן הטעם שאין לבית משפט לענייני משפחה סמכות עניינית לדון בסעד זה, ומאחר שהתובענה נועדה לעקוף את החלטות בתי המשפט המינהליים. כן נדחתה התביעה מחמת מעשה בית-דין והשתק פלוגתא, ובית המשפט ציין כי "אין לראות בתביעה זו כי אם להטוטנות משפטית וניסיון יצירתי לעקוף פסק דין חלוט של ביהמ"ש העליון". 3. העותרת פנתה בבקשה נוספת לעיכוב ביצוע, במסגרת בר"מ 4631/17 ובהחלטתה של השופטת ברק-ארז מיום 21.3.2018, ניתן צו עיכוב ביצוע עד ליום 27.3.2018, תוך הדגשה כי "לא יינתנו צווים נוספים במסגרת ההליך דנן". 4. כעת, סמוך ל"דקה ה-90" הגישה העותרת את העתירה דכאן בצירוף בקשה דחופה למתן צו ביניים האוסר על גירושה מהארץ. לשיטת העותרת, לא מתקיים מעשה בית דין מאחר שהליך מנהלי אינו מקים מעשה בית-דין. עוד נטען כי עקב העזיבה הצפויה מצבו הנפשי של העותר, קטין כבן שבע, מתדרדר. כן הפנתה העותרת לפרוטוקול מוועדת הכנסת על מנת להראות כי המשיב אינו פועל בשקיפות, ועוד נטען כי ההחלטה פוגעת בכבודה ובזכותה לגדל את בנה בארץ. 5. דין העתירה להידחות על הסף אף ללא צורך בתגובה. כל ההליכים בהן נקטה העותרת במסלול המינהלי נדחו. הלכה ידועה עמנו, כי בית משפט זה, בשבתו כבג"ץ, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בערכאות המוסמכות (בג"ץ 4831/17 באיסה נ' משרד השיכון (29.11.2017); בג"ץ 7247/17 ועד הורי בית הספר "דאר אל מערפה" נ' נפתלי בנט שר החינוך (17.9.2017); בג"ץ 7640/15‏ חשב גרניט ייזום ויישום פרוייקטים בע"מ נ' ואגו (15.11.2015)). 6. על רקע העובדות שפורטו לעיל, אף דומה כי יש בהגשת העתירה, זמן קצר לאחר שנדחתה בקשת רשות הערעור שהגישה העותרת על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, משום שימוש לרעה בהליכי משפט, באשר אין בעתירה כל עובדה חדשה או שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק את ניסיונה של העותרת "לעקוף" את ההחלטות שניתנו בעניינה. 7. אשר על כן, העתירה נדחית, וממילא נדחית הבקשה למתן צו ביניים. ניתן היום, ‏י' בניסן התשע"ח (‏26.3.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18024610_E01.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il