פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2461/18

פלוני נ. משרד הפנים

עתירה נגד החלטת משרד הפנים שלא להעניק לעותרת מעמד של תושבת ארעי בישראל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 26/03/2018 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2461/18 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעמד בישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת משרד הפנים שלא להעניק לעותרת מעמד של תושבת ארעי בישראל.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2461/18

פלוני נ. משרד הפנים

עתירה נגד החלטת משרד הפנים שלא להעניק לעותרת מעמד של תושבת ארעי בישראל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, אזרחית מולדובה שנכנסה לישראל שלא כדין, ביקשה לקבל מעמד של תושבת ארעי יחד עם בנה. בקשותיה נדחו על ידי משרד הפנים, בית הדין לעררים, בית המשפט לעניינים מנהליים ואף בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. לאחר שכל ההליכים מוצו, הגישה העותרת עתירה לבג"ץ בטענה כי מצבו הנפשי של בנה יפגע וכי אין מדובר במעשה בית דין. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי בג"ץ אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות חלוטות, וכי הגשת העתירה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט בניסיון לעקוף החלטות קודמות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, א' שהם, ד' מינץ
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלונית
  • פלוני

נתבעים

  • משרד הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הליך מנהלי אינו מקים מעשה בית דין
  • מצבו הנפשי של הקטין מתדרדר עקב הגירוש הצפוי
  • המשיב אינו פועל בשקיפות
  • ההחלטה פוגעת בכבוד העותרת ובזכותה לגדל את בנה בארץ
טיעוני ההגנה
  • העותרת נכנסה לארץ שלא כדין
  • אין קשר משמעותי בין האב לקטין
  • אין לעותרת זיקה משמעותית לישראל
  • העתירה מהווה ניסיון לעקוף החלטות שיפוטיות חלוטות
מחלוקות עובדתיות
  • קיומו של מעשה בית דין
  • האם חלו שינויי נסיבות המצדיקים התערבות

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטות קודמות של בתי הדין והערכאות המנהליות
  • החלטת השופטת ד' ברק-ארז בבר"מ 4631/17

הדגשים פרוצדורליים

  • הגשת עתירה לאחר דחיית בקשת רשות ערעור
  • ניסיון קודם לעקוף החלטות מנהליות באמצעות תביעה בבית משפט לענייני משפחה
  • הגשת העתירה סמוך למועד הגירוש המתוכנן

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
בר"מ 4631/17
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט העליון

תגיות נושא

  • מעמד בישראל
  • גירוש
  • מעשה בית דין
  • שימוש לרעה בהליכי משפט

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2461/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2461/18 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שהם כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. פלונית 2. פלוני נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד שמואל ינקוביץ פסק-דין השופט י' עמית: עניינה של העתירה בבקשת העותרת ליתן לה מעמד של תושב ארעי. 1. העותרת, אזרחית מולדבית, נכנסה לארץ שלא כדין, ובנה, העותר 2, נולד בארץ מאב שהוא אזרח ישראלי. בקשתה של העותרת לקבל מעמד בישראל נדחתה על ידי הוועדה ההומניטרית על הסף, וערר פנימי שהוגש על-ידה נדחה אף הוא. העותרת הגישה ערר לבית הדין לעררים על החלטות המשיב, אך הערר נדחה. העותרת הגישה ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים, שנדחה אף הוא, בין היתר, לאחר שנמצא כי אין קשר משמעותי בין האב לעותר 2, ואין לעותרת זיקה משמעותית לישראל - קרובי משפחתה חיים מחוץ לישראל, אין לה נכסים בישראל, לא נוצר מעגל חברתי בישראל וקשיי הפרנסה עמם התמודדה במולדובה אינם יכולים לשמש בסיס לבקשתה. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים נדחתה בהחלטתה של השופטת ד' ברק-ארז מיום 17.7.2017 (בר"מ 4631/17) וניתנה לעותרת ארכה של 60 יום על מנת להתארגן לעזוב את הארץ. 2. לאחר הדברים האלה, העותרת פנתה במהלך שנת 2017 לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן פסק דין הצהרתי הקובע, בין היתר, כי היא זכאית לגדל את בנה בארץ. התביעה נדחתה מן הטעם שאין לבית משפט לענייני משפחה סמכות עניינית לדון בסעד זה, ומאחר שהתובענה נועדה לעקוף את החלטות בתי המשפט המינהליים. כן נדחתה התביעה מחמת מעשה בית-דין והשתק פלוגתא, ובית המשפט ציין כי "אין לראות בתביעה זו כי אם להטוטנות משפטית וניסיון יצירתי לעקוף פסק דין חלוט של ביהמ"ש העליון". 3. העותרת פנתה בבקשה נוספת לעיכוב ביצוע, במסגרת בר"מ 4631/17 ובהחלטתה של השופטת ברק-ארז מיום 21.3.2018, ניתן צו עיכוב ביצוע עד ליום 27.3.2018, תוך הדגשה כי "לא יינתנו צווים נוספים במסגרת ההליך דנן". 4. כעת, סמוך ל"דקה ה-90" הגישה העותרת את העתירה דכאן בצירוף בקשה דחופה למתן צו ביניים האוסר על גירושה מהארץ. לשיטת העותרת, לא מתקיים מעשה בית דין מאחר שהליך מנהלי אינו מקים מעשה בית-דין. עוד נטען כי עקב העזיבה הצפויה מצבו הנפשי של העותר, קטין כבן שבע, מתדרדר. כן הפנתה העותרת לפרוטוקול מוועדת הכנסת על מנת להראות כי המשיב אינו פועל בשקיפות, ועוד נטען כי ההחלטה פוגעת בכבודה ובזכותה לגדל את בנה בארץ. 5. דין העתירה להידחות על הסף אף ללא צורך בתגובה. כל ההליכים בהן נקטה העותרת במסלול המינהלי נדחו. הלכה ידועה עמנו, כי בית משפט זה, בשבתו כבג"ץ, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בערכאות המוסמכות (בג"ץ 4831/17 באיסה נ' משרד השיכון (29.11.2017); בג"ץ 7247/17 ועד הורי בית הספר "דאר אל מערפה" נ' נפתלי בנט שר החינוך (17.9.2017); בג"ץ 7640/15‏ חשב גרניט ייזום ויישום פרוייקטים בע"מ נ' ואגו (15.11.2015)). 6. על רקע העובדות שפורטו לעיל, אף דומה כי יש בהגשת העתירה, זמן קצר לאחר שנדחתה בקשת רשות הערעור שהגישה העותרת על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, משום שימוש לרעה בהליכי משפט, באשר אין בעתירה כל עובדה חדשה או שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק את ניסיונה של העותרת "לעקוף" את ההחלטות שניתנו בעניינה. 7. אשר על כן, העתירה נדחית, וממילא נדחית הבקשה למתן צו ביניים. ניתן היום, ‏י' בניסן התשע"ח (‏26.3.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18024610_E01.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il