פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 2447/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2447/15 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערערים: 1. פלוני 2. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני ערעור על החלטת בית המשפט לעניני משפחה בראשון-לציון מיום 31.3.2015 בת"ע 16044-01-13 שניתנה על ידי כבוד השופטת ו' בן שחר בקשת המערער 1 למתן החלטה מיום 22.4.2015 בקשת המערערים לצירוף נספח מיום 31.5.2015 בשם המערערים: בעצמם פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון (השופטת ו' בן שחר), מיום 31.3.2015 בת"ע 16044-01-13, לפיה נדחתה בקשת המערערים כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינו. 1. אמם המנוחה של בעלי הדין (להלן: המנוחה) הותירה אחריה שתי צוואות, אחת משנת 1995, והשנייה, משנת 2010. לבית המשפט הוגשו בקשות לאישור כל אחת מהצוואות וכן התנגדויות לקיומן. הסוגיה העיקרית שעלתה בהליכים הייתה שאלת כשירות המנוחה לחתום על הצוואה בשנת 2010. בית המשפט מינה מומחה מטעמו שקבע בחוות דעתו כי המנוחה לא הייתה כשירה לחתום על הצוואה השנייה משנת 2010. על סמך חוות דעת המומחה נתן בית המשפט (השופטת ו' בן שחר), בפסק דין מיום 2.4.2015, צו לקיום צוואתה המוקדמת של המנוחה. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז. בית המשפט המחוזי (השופטת ו' פלאוט), קבע, בהסכמת הצדדים, כי פסק הדין יבוטל והתיק יוחזר לבית המשפט קמא לשמיעת הוכחות ולמתן פסק דין מנומק לאחר שמיעת ההוכחות. כן נקבע כי טענות הצדדים, כולל לגבי חוות דעת המומחה, יישמעו על ידי הערכאה הדיונית. בקשת המערערים לפסול את חוות הדעת נדחתה על ידי בית המשפט לענייני משפחה וכך גם בקשות רשות ערעור שהגישו המערערים לבית המשפט המחוזי ולבית משפט זה. בעקבות זאת הגישו המערערים בקשה לפסילת בית המשפט מלדון בעניינם, בה טענו כי בית המשפט הביע עמדה נחרצת לגבי כשירות המנוחה בעת חתימת הצוואה השנייה, וכי עמדה זו מקימה חשש ממשי למשוא פנים נגדם. 2. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע שפסק הדין שנתן התבסס על חוות דעתו של מומחה מקצועי וניטרלי שמונה על ידו. בית המשפט קבע כי הליך החזרת התיק אליו לשמיעת ראיות הוא הליך מקובל ורגיל, וכי היענות לבקשת הפסלות משמעותה היא כי בכל פעם שיוחזר התיק מערכאת הערעור לבית המשפט קמא, יהיה צורך להחליף את המותב בשל "חשש ממשי למשוא פנים". בית המשפט לא סבר כי החזרת ההליך לערכאה הדיונית יוצרת חשש ממשי למשוא פנים, ובאין עילה לפסילתו, דחה את הבקשה. מכאן הערעור שלפניי. 3. המערערים שבים וטוענים כי הבעת הדעה הנחרצת של בית המשפט בפסק הדין בנוגע לכשירותה של המנוחה בעת חתימת הצוואה השנייה ובנוגע לתוצאות ההליך, מקימה חשש ממשי למשוא פנים. לכן, לדעתם, מן הראוי שלא להחזיר את הדיון לפני אותו מותב. זאת במיוחד, כשעל בית המשפט לדון בשנית בשאלת כשירות המנוחה ובבקשה לפסול את המומחה מטעמו. למערערים אין אמון בבית המשפט. לדעתם, מדובר ב"משחק מכור" ולכן אין כל טעם להמשיך את הדיון בפני בית המשפט. המערערים מצביעים על החלטות שנתן בית המשפט, אשר מהן עולה כי קמה עילת פסלות, או לכל הפחות, ניתן לצרף את משקלן להוכחת עילת פסלות. לדעת המערערים, קביעות בית המשפט בפסק הדין אינן קביעות לכאורה בלבד, והן נקבעו לצורך הכרעה בתביעה לעניין כשירות המנוחה. לכן, לדעתם, קביעות אלה יוותרו על כנן גם לאחר דיון ההוכחות. לטענתם, העברת הדיון לשופט אחר לא תכביד על זמנו היקר של בית המשפט שכן טרם נשמעו ראיות. המערערים מבקשים גם ליתן משקל מסוים למראית פני הצדק. לחלופין, לאור האווירה רווית המתח שנוצרה בינם לבין בית המשפט, מבקשים המערערים להמליץ לנשיא בית המשפט לענייני משפחה להעביר את הדיונים לשופט אחר. המערערים ביקשו לצרף נספח ובו החלטות בית המשפט המוכיחות לדעתם את נטיית בית המשפט נגדם. 4. דין הערעור להידחות. הלכה פסוקה היא כי, ככלל, אין מניעה שבית המשפט ידון מחדש בעניין שהוחזר לו על ידי ערכאת הערעור, בהעדר הנחייה מפורשת אחרת. כך נעשה במקרה שלפניי (השוו: ע"א 2991/15 פסגות נריה בע"מ נ' רשות המיסים בישראל (10.5.2015)). ואכן, עצם הדיון המחודש, בהתאם להנחיית ערכאת הערעור, אין בו כדי להביא לפסילת השופט (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 272 (2006)). הדברים נכונים במיוחד שעה שפסק הדין שבוטל ניתן בטרם נשמעו ראיות והדיון הוחזר לבית המשפט לשם שמיעתן (השוו: ע"א 2373/15 פלוני נ' פלוני (26.4.2015)). יצוין כי הבעת עמדה או דעה על ידי שופט במסגרת הליך קודם, אינה מקימה, בדרך כלל, חשש ממשי למשוא פנים, בוודאי כשמדובר באותו תיק ממש (ע"א 208/14 דיאמנט נ' שלמה נס, עו"ד (20.1.2014)). כאמור, המערערים לא הראו כי מפסק הדין שבוטל עולה חשש ממשי למשוא פנים כלפיהם; הדיון הוחזר לבית המשפט לשם שמיעת ראיות, לרבות בנוגע לסוגית חוות דעת המומחה ובנוגע לשאלת כשירות המנוחה בעת חתימת הצוואות. בנסיבות אלו, לא קמה עילת פסלות ואין הצדקה להעברת הדיון לידי מותב אחר, אף לא בשל מראית פני הצדק. הערעור נדחה. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז בסיון התשע"ה (‏4.6.2015). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15024470_C02.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il