פרימן נ' ירושלים ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 24452-02-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופט עופר גרוסקופף העותרת: עינבר אילנה פרימן נגד המשיבות: 1. עיריית ירושלים 2. לשכת רישום מקרקעין – ירושלים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד יהושוע ננר פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת כי נורה למשיבה 2, לשכת רישום המקרקעין בירושלים, לבטל רישומים שגויים שבוצעו בשנת 1985 במרשם המקרקעין ביחס לחלקות 25-24 בגוש 30002 (להלן: המקרקעין). בעתירה נטען כי תיקונים אלו נעשו בזיקה להליך לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה). העותרת טוענת כי היא היורשת של בעל הזכויות החוקי במקרקעין, וכי רישום הזכויות הקיים, על שמה של המשיבה 1, נעשה בשגגה. יצוין כי ביום 30.4.2024 הגישה העותרת עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ובה העלתה טענות זהות. ביום 2.9.2024 נמחקה העתירה המנהלית, בהסכמת העותרת, וזאת מהטעם שבית המשפט לעניינים מנהליים נעדר סמכות עניינית לדון בסוגיה. דינה של העתירה דנן להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. הסעד אותו מבקשת העותרת הוא, למעשה, תיקון מרשם המקרקעין, בטענה כי הוא אינו משקף כיאות את מצב הזכויות במקרקעין. טענותיה העיקריות של העותרת הן במישור הקנייני, ומשכך המרכיב הדומיננטי בסכסוך הוא ההיבט האזרחי (ע"א 9379/03 צ'רני נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(3) 822, 849 (2006); בג"ץ 5988/22 חוסיני נ' פקיד הסדר המקרקעין בירושלים, פסקה 9 (18.9.2023); בג"ץ 4591/23 נהוראי ושות לבנין (1979) בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 9 (4.3.2024)). יתרה מזאת, חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין), מסדיר באופן מפורט את מסלול ההשגה על החלטות רשם המקרקעין, באמצעות ערר לממונה על המרשם ולאחר מכן ערעור לבית המשפט המחוזי (סעיפים 122-121 לחוק המקרקעין). אף בפקודה קבוע הסדר פרטני ביחס להשגה על החלטות שניתנו במסגרת הסדר מקרקעין (ראו, בין היתר, סעיפים 89-88 ו-93 לפקודה). לפיכך, ובשים לב לכלל לפיו בית משפט זה לא ידון בעניין שבו רשאי העותר לפנות לערכאה אחרת, לא ראינו מקום להידרש לעתירה (ראו והשוו: בג"ץ 2996/21 העמותה לרווחת שיך ג'ראח נ' פקיד הסדר מקרקעין ירושלים, פסקה 9 (30.6.2021); בג"ץ 6276/20 ריאן נ' רשות הפיתוח (10.9.2020); בג"ץ 19996-11-24 פישר נ' משרד המשפטים – אגף רישום והסדר מקרקעין (11.11.2024)). נוכח האמור לעיל, איננו נדרשים לקשיים אחרים העולים מהעתירה – בפרט לכך שהעותרת נמנעה מלהתייחס לשיהוי הכבד שנפל בהגשת העתירה, למעט טענה כללית לפיה היא נחשפה רק באחרונה לטעויות במרשם המקרקעין. אשר על כן, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ה שבט תשפ"ה (23 פברואר 2025). דוד מינץ שופט יוסף אלרון שופט עופר גרוסקופף שופט