פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 24452-02-25

פרימן נ' ירושלים ואח'

עתירה לביטול רישומים במרשם המקרקעין משנת 1985 בטענה לטעות ברישום זכויות ירושה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 23/02/2025 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 24452-02-25 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה תיקון מרשם מקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) פרימן נגד ירושלים ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה לביטול רישומים במרשם המקרקעין משנת 1985 בטענה לטעות ברישום זכויות ירושה.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 24452-02-25

פרימן נ' ירושלים ואח'

עתירה לביטול רישומים במרשם המקרקעין משנת 1985 בטענה לטעות ברישום זכויות ירושה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרת פנתה לבג"ץ בבקשה להורות ללשכת רישום המקרקעין לתקן רישום של שתי חלקות בירושלים שבוצע בשנת 1985. לטענתה, היא היורשת החוקית של הקרקע והרישום על שם עיריית ירושלים הוא טעות. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף מבלי לדון בטענות לגופן. השופטים קבעו כי מדובר בסכסוך אזרחי-קנייני מובהק, וכי קיימים מסלולים משפטיים חלופיים בחוק המקרקעין ובפקודת ההסדר (כמו ערר לממונה על המרשם או פנייה לבית המשפט המחוזי) שבהם יש לברר טענות כאלה, ולכן בג"ץ אינו הערכאה המתאימה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים דוד מינץ, יוסף אלרון, עופר גרוסקופף
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עינבר אילנה פרימן

נתבעים

  • עיריית ירושלים
  • לשכת רישום מקרקעין – ירושלים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • בוצעו רישומים שגויים בשנת 1985 במרשם המקרקעין ביחס לחלקות 24-25 בגוש 30002.
  • העותרת היא היורשת של בעל הזכויות החוקי במקרקעין.
  • רישום הזכויות על שם עיריית ירושלים נעשה בשגגה.
  • העותרת נחשפה רק לאחרונה לטעויות במרשם.
טיעוני ההגנה
  • לא נתבקשה תגובה מהמשיבות שכן העתירה נדחתה על הסף.
מחלוקות עובדתיות
  • זהות בעל הזכויות החוקי במקרקעין.
  • נכונות הרישום שבוצע בשנת 1985.

הדגשים פרוצדורליים

  • הוגשה בעבר עתירה מנהלית באותו נושא שנמחקה בהסכמה בשל חוסר סמכות עניינית.
  • העתירה נדחתה על הסף ללא צורך בתגובת המשיבות.

תגיות נושא

  • מקרקעין
  • סעד חלופי
  • רישום מקרקעין
  • בג"ץ
  • סמכות עניינית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 24452-02-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופט עופר גרוסקופף העותרת: עינבר אילנה פרימן נגד המשיבות: 1. עיריית ירושלים 2. לשכת רישום מקרקעין – ירושלים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד יהושוע ננר פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת כי נורה למשיבה 2, לשכת רישום המקרקעין בירושלים, לבטל רישומים שגויים שבוצעו בשנת 1985 במרשם המקרקעין ביחס לחלקות 25-24 בגוש 30002 (להלן: המקרקעין). בעתירה נטען כי תיקונים אלו נעשו בזיקה להליך לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה). העותרת טוענת כי היא היורשת של בעל הזכויות החוקי במקרקעין, וכי רישום הזכויות הקיים, על שמה של המשיבה 1, נעשה בשגגה. יצוין כי ביום 30.4.2024 הגישה העותרת עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ובה העלתה טענות זהות. ביום 2.9.2024 נמחקה העתירה המנהלית, בהסכמת העותרת, וזאת מהטעם שבית המשפט לעניינים מנהליים נעדר סמכות עניינית לדון בסוגיה. דינה של העתירה דנן להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. הסעד אותו מבקשת העותרת הוא, למעשה, תיקון מרשם המקרקעין, בטענה כי הוא אינו משקף כיאות את מצב הזכויות במקרקעין. טענותיה העיקריות של העותרת הן במישור הקנייני, ומשכך המרכיב הדומיננטי בסכסוך הוא ההיבט האזרחי (ע"א 9379/03 צ'רני נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(3) 822, 849 (2006); בג"ץ 5988/22 חוסיני נ' פקיד הסדר המקרקעין בירושלים, פסקה 9 (18.9.2023); בג"ץ 4591/23 נהוראי ושות לבנין (1979) בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 9 (4.3.2024)). יתרה מזאת, חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין), מסדיר באופן מפורט את מסלול ההשגה על החלטות רשם המקרקעין, באמצעות ערר לממונה על המרשם ולאחר מכן ערעור לבית המשפט המחוזי (סעיפים 122-121 לחוק המקרקעין). אף בפקודה קבוע הסדר פרטני ביחס להשגה על החלטות שניתנו במסגרת הסדר מקרקעין (ראו, בין היתר, סעיפים 89-88 ו-93 לפקודה). לפיכך, ובשים לב לכלל לפיו בית משפט זה לא ידון בעניין שבו רשאי העותר לפנות לערכאה אחרת, לא ראינו מקום להידרש לעתירה (ראו והשוו: בג"ץ 2996/21 העמותה לרווחת שיך ג'ראח נ' פקיד הסדר מקרקעין ירושלים, פסקה 9 (30.6.2021); בג"ץ 6276/20 ריאן נ' רשות הפיתוח (10.9.2020); בג"ץ 19996-11-24 פישר נ' משרד המשפטים – אגף רישום והסדר מקרקעין (11.11.2024)). נוכח האמור לעיל, איננו נדרשים לקשיים אחרים העולים מהעתירה – בפרט לכך שהעותרת נמנעה מלהתייחס לשיהוי הכבד שנפל בהגשת העתירה, למעט טענה כללית לפיה היא נחשפה רק באחרונה לטעויות במרשם המקרקעין. אשר על כן, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ה שבט תשפ"ה (23 פברואר 2025). דוד מינץ שופט יוסף אלרון שופט עופר גרוסקופף שופט