פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2442/20

מרפת מאגד חסן אלטייף ואח' נ' אלוף פיקוד הדרום ואח'

העותרים ביקשו לאפשר להם לשוב לביתם ברצועת עזה לאחר שנתקעו בישראל בשל סגר שהוטל עקב מגפת הקורונה.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 26/04/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2442/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה חופש תנועה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) מרפת מאגד חסן אלטייף ואח' נגד אלוף פיקוד הדרום ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לאפשר להם לשוב לביתם ברצועת עזה לאחר שנתקעו בישראל בשל סגר שהוטל עקב מגפת הקורונה.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2442/20

מרפת מאגד חסן אלטייף ואח' נ' אלוף פיקוד הדרום ואח'

העותרים ביקשו לאפשר להם לשוב לביתם ברצועת עזה לאחר שנתקעו בישראל בשל סגר שהוטל עקב מגפת הקורונה.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, אזרחים ישראלים בעלי תעודות זהות פלסטיניות המתגוררים בעזה, נתקעו בישראל עקב סגר שהוטל על הרצועה בגלל מגפת הקורונה. הם עתרו לבג"ץ בדרישה לאפשר להם לשוב לביתם וכן לבטל את המדיניות הגורפת של המשיבים שלא לבחון בקשות מעבר. במהלך ההליך, המשיבים הסכימו לאפשר לעותרים לשוב לעזה בכפוף לחתימה על התחייבות לבידוד. העותרים חתמו על ההתחייבות ושבו לעזה, אך ביקשו להמשיך את הדיון בעתירה בנוגע למדיניות הכללית. בית המשפט קבע כי מאחר שהסעד הפרטני התקבל, העתירה התייתרה. בנוסף, נקבע כי לא יינתן סעד כוללני בנוגע לבקשות עתידיות, שכן מדובר בסעד תיאורטי, והעותרים יוכלו לפנות שוב במידת הצורך לאחר מיצוי הליכים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים מ' מזוז, י' אלרון, י' וילנר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מרפת מאגד חסן אלטייף
  • עאליה עבד-אללה מחמד אסעם
  • שאדי מועין מחמד דרדסאוי
  • פאדי מועין מחמד דרדסאוי
  • עמותת גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע

נתבעים

  • אלוף פיקוד הדרום
  • מתאם פעולות הממשלה בשטחים
  • מנהלת תיאום וקישור לרצועת עזה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת המשיבים שלא לבחון בקשות ליציאה לעזה היא גורפת ובלתי סבירה.
  • החלטת המשיבים פוגעת בזכות העותרים להתאחד עם משפחתם.
  • התנועה לעזה לא נחסמה באופן הרמטי ויש לאפשר מעבר מוגבל.
  • יש להורות למשיבים לבחון ולאשר בקשות עתידיות במסגרת נוהל משפחות חצויות.
טיעוני ההגנה
  • הסגר הוטל מטעמי בריאות הציבור בשל התפשטות נגיף הקורונה.
  • המשיבים גיבשו מתווה פרטני המאפשר לעותרים לשוב לעזה בכפוף לחתימה על התחייבות.
  • הסעד הכללי המבוקש הוא תיאורטי וכוללני.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המדיניות הגורפת של המשיבים סבירה בנסיבות הקורונה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • כתב הצהרה והתחייבות עליו חתמו העותרים.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2442/20 לפני: כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר העותרים: 1. מרפת מאגד חסן אלטייף 2. עאליה עבד-אללה מחמד אסעם 3. שאדי מועין מחמד דרדסאוי 4. פאדי מועין מחמד דרדסאוי 5. עמותת גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע נ ג ד המשיבים: 1. אלוף פיקוד הדרום 2. מתאם פעולות הממשלה בשטחים 3. מנהלת תיאום וקישור לרצועת עזה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד סיגי בן ארי בשם המשיבים: עו"ד פנחס גורט פסק-דין השופט י' אלרון: 1. בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה למשיבים לבחון ולאשר במסגרת "נוהל משפחות חצויות" את בקשתם של העותרים 1-4 לשוב לביתם שברצועת עזה, וכן בקשות נוספות שתוגשנה בעתיד במסגרת נוהל זה. 2. העותרים 1-4 הם אזרחים ישראלים ובעלי תעודות זהות פלסטיניות, המתגוררים ברצועת עזה, אשר נכנסו לתחומי ישראל בין חודש דצמבר 2019 לחודש פברואר 2020, ובמועדים שונים במהלך חודש מרץ שנה זו פנו למשיבים, באמצעות העותרת 5, בבקשה כי תאושר חזרתם לביתם שברצועת עזה. 3. בין מועד כניסתם של העותרים לישראל למועד בו ביקשו היתר לחזור לביתם, החליט שר הביטחון להטיל סגר על רצועת עזה, ובמסגרת זו הוחלט שלא לאפשר יציאת ישראלים אליה, בשל התפשטות נגיף הקורונה בישראל ומטעמים של שמירה על בריאות הציבור. משכך, ביום 29.3.2020 הודיעה המשיבה 3 לעותרת 5, במענה לבקשות העותרים, כי "בקשות להנפקת היתרים למעבר ישראלים לרצועת עזה לא ייבחנו עד להודעה חדשה" וכי הנחיה זו תקפה גם ביחס לבקשות העותרים, שהוגשו טרם ניתנה. 4. שלושה ימים לאחר מכן שבה העותרת 5 ופנתה למשיבה 3 בבקשה לאשר את בקשות העותרים באופן פרטני, שכן מרכז חייהם ברצועת עזה, משפחתם מתגוררת שם, ואין להם ביטוח רפואי בישראל. משלא קיבלו העותרים מענה לפנייתם זו בחלוף שבוע ימים, הגישו את העתירה שלפנינו. 5. בעתירתם טענו העותרים כי התנועה לרצועת עזה לא נחסמה באופן הרמטי, וכי המשיבים עצמם הודיעו כי יתאפשר "מעבר מוגבל ומצומצם בין ישראל לעזה". בנסיבות אלה, ומשדחיית בקשת העותרים לשוב לביתם פוגעת באפשרותם להתאחד עם בני משפחתם, נטען כי החלטת המשיבים סוטה באופן קיצוני מהמדיניות המקובלת בעניין "משפחות חצויות". כן נטען, כי החלטה זו אינה סבירה גם בשל היותה גורפת, מבלי לבחון את עניינם הפרטני של העותרים. 6. בתגובתם המקדמית לעתירה מיום 19.4.2020 הודיעו המשיבים כי לאחר שהעניין נבחן בקפידה על ידי המשיבה 3, גובש מתווה לטיפול בבקשות העותרים 1-4, במסגרתו הוחלט כי בקשתם לחזור לרצועת עזה תאושר בכפוף לחתימתם על "כתב הצהרה והתחייבות", שעל פיו יתחייבו כי אם ישובו לישראל במהלך תקופת הסגר שהוטל על רצועת עזה, ישהו בבידוד, ויחולו עליהם כל ההגבלות והתנאים הרלוונטיים לחייבים בבידוד ביתי, כפי שיהיו בתוקף באותה עת. כן צוין בכתב ההצהרה וההתחייבות, כי ידוע לעותרים שלאחר כניסתם לישראל לא תותר יציאתם בחזרה לרצועת עזה במהלך תקופת הסגר. 7. העותרים חתמו על כתב ההצהרה וההתחייבות, וביום 21.4.2020 יצאו לביתם שברצועת עזה. 8. על אף זאת הודיעו העותרים כי הם עומדים על עתירתם, תוך שהדגישו כי העתירה מתייחסת גם להחלטתם של המשיבים "שלא לבחון כלל, ובאופן גורף, בקשות של ישראלים המוגשות אליהם". בהקשר זה נטען כי לסעד הכללי המבוקש יש השפעה על עותרים פוטנציאליים והדיון בו אינו תיאורטי גרידא. הודגש כי דיון בסעד זה כבר כעת עשוי לחסוך הגשת עתירות פרטניות. 9. בנסיבות שתוארו, ומשקיבלו העותרים 1-4 את מבוקשם והותר להם לשוב לביתם ברצועת עזה, דין העתירה להימחק (ראו והשוו: בג"ץ 7262/18 סנראי נ' רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים (21.2.2019)). אשר לסעד הנוסף שנתבקש, לפיו בית המשפט יורה למשיבים כי "יבחנו ויאשרו" גם בקשות עתידיות שתוגשנה במסגרת נוהל "משפחות חצויות", הרי שמדובר בסעד כוללני, ואף תיאורטי בשלב זה. כידוע, לא יידרש בית משפט זה לסעד כוללני, וזאת במיוחד לאחר שהתייתר הדיון בסעד הפרטני המבוקש בגדרי העתירה (בג"ץ 9318/16 דענא נ' שר הפנים (28.12.2017)). כפי שציינו המשיבים בתגובתם המקדמית, בימים אלו נבחנת המדיניות לעניין בקשות דומות שתוגשנה בעתיד, במהלך תקופת הסגר. אין צורך לומר כי העותרים יוכלו לשוב ולפנות לבית משפט זה ככל שיבקשו להשיג על מדיניות זו, לאחר מיצוי הליכים מול המשיבים. לעת הזו, חזקה על המשיבה 3 כי כפי שציינה בתגובתה, תוסיף לדון במקרים חריגים המובאים לפתחה. 10. אנו מורים אפוא על מחיקת העתירה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ב' באייר התש"ף (‏26.4.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 20024420_J10.docx/עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il