פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 244/98
טרם נותח

יוסף משה נ. מדינת ישראל

תאריך פרסום 16/09/1999 (לפני 9728 ימים)
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 244/98 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 244/98
טרם נותח

יוסף משה נ. מדינת ישראל

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 244/98 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' קדמי כבוד השופט ע' ר' זועבי המערער: יוסף משה נגד המשיבה: מדינת ישראל תאריך הישיבה: ד' בתשרי התש"ס (14.9.99) בשם המערער: עו"ד דוד זילברמן בשם המשיבה: עו"ד עודד שחם ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בנצרת בת"פ 102/96 מיום 26.11.97 שניתן על-ידי כבוד השופט נ' ממן פסק-דין המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בנצרת בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי. עונשו נגזר למאסר בן 7 שנים, מתוכן 5 שנים לריצוי בפועל ו2- שנים מאסר על-תנאי. כן הורה בית-משפט קמא על הפעלה במצטבר של עונש מאסר על-תנאי בן 20 חודש, כך שמשך העונש כולו עומד על 6 שנות מאסר ו8- חודשים החל ביום המעצר. גופה של ההרשעה הוא בכך שהמערער מכר לסוכן משטרה שתי פעמים, בהפרש של כשבועיים, סם הירואין בכמות של 50 גרם כל פעם. הערעור שלפנינו הוא הן על הכרעת-הדין והן על גזר-הדין. בא-כוח המערער, עורך-דין דוד זילברמן, הרחיב בטיעוניו - הן בכתב הן על-פה - בנסותו לשכנענו כי הכרעת-הדין בנוייה על בלימה. שמענו את טיעוניו של עורך-דין זילברמן בקשב-רב-קשב, ונמצא לנו כי במיקצת מקומות במירקם הכרעת-הדין ניתן היה לפרש את העובדות אחרת משפירש בית-משפט קמא. ואולם, כל ספקות שעשויים היו להתעורר נעלמו כלא-היו משנתנו דעתנו להקלטות שנעשו משיחות שהיו בין סוכן המשטרה לבין המערער. אין חולק כי אותן שיחות יש בהן כדי להפליל את בן-שיחו של סוכן המשטרה בעבירות נושא הדיון. ואולם, כך טוען עורך-דין זילברמן, אותו בן-שיח אינו כלל המערער ומכאן שדין המערער לצאת זכאי בדינו. טענה זו נתקשינו לקבל. ראשית לכל, סוכן המשטרה מזהה בבירור את אותו בן-שיח כמערער, ובית-המשפט נתן אמון בדבריו של אותו סוכן. על כך נוספה הכרעתו של בית-משפט קמא, וכלשונו: "קולו של רונן [סוכן המשטרה], ובמיוחד קולו של הנאשם ברורים וחד משמעיים במידה שמסירה כל ספק בדבר זהותם" (פיסקה 14 לפסק-דינו של בית-משפט קמא). הלכה מכבר היא כי בית-משפט רשאי ומוסמך להתרשם ממישמע אוזניו לזיהויים של קולות (ראו, למשל, ע"פ 440/87, חדד נגד מדינת ישראל, פד"י מג(1)793; ע"פ 2653/98 בן דוד נגד מדינת ישראל; טרם פורסם), והתרשמותו הבלתי אמצעית של בית-המשפט הינה דרך כשרה וראוייה לזיהוי קולות. נמצא לנו, איפוא, כי הראיות סגרו על המערער סביב-סביב, ואין בפיו טענה של-ממש לזיכויו. אשר לעונש: אין כל ממש בערעור על העונש. נהפוך הוא: העונש הינו קל בתיתנו דעתנו להרשעותיו הקודמות של המערער בנושא של סמים, ולכך שבעבר ריצה כבר עונשי מאסר לא קלים בעבירות של סמים. אנו מחליטים לדחות את הערעור הן על הרשעה והן על גזר-הדין. היום, ד' בתשרי התש"ס (14.9.99) ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98002440.G04