מועצה מקומית ערערה נ. מ.ג.ע.ר בע"מ

פסק-דין בתיק עע"מ 2432/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"מ 2432/17 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערערת: מועצה מקומית ערערה נ ג ד המשיבים: 1. מ.ג.ע.ר בע"מ 2. ר.א.ג.י. גביה ושירותים מוניציפליים בע"מ ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה בעת"ם 29896-12-16 שניתן ביום 14.02.2017 על ידי כבוד השופטת ע' ורבנר תאריך הישיבה: ח' באב התשע"ז (31.7.2017) בשם המערערת: עו"ד (רו"ח) אמין מרג'יה בשם המשיבה 1: עו"ד עודד מהצרי; עו"ד אורן אביטל פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופטת ע' ורבנר) בעת"ם 29896-12-16 מיום 14.2.2017, בגדרו התקבלה עתירת המשיבה (להלן: מ.ג.ע.ר) נגד החלטת ועדת המכרזים של המערערת (להלן: המועצה), ונקבע כי היא הזוכה במכרז הנדון. רקע 2. למן שנת 2010 עד לאמצע שנת 2016, סיפקה מ.ג.ע.ר שירותי גביה למועצה. בחוזה שנעשה בין הצדדים נקבע כי ההתקשרות תימשך 24 חודשים, ולאחר תקופה זו תהיה המועצה רשאית להאריך את החוזה בשלוש תקופות נוספות, בנות שנה כל אחת. במהלך שנות ההתקשרות, העניקה המועצה מספר המלצות למ.ג.ע.ר, שבהן צוין לשבח תפקודה בהפעלת מערך הגביה. בחודש מאי 2013, הגישה מ.ג.ע.ר תביעה נגד המועצה, וזו הסתיימה בפשרה, שבה נקבע בין היתר כי ההתקשרות בין הצדדים תוארך עד ליום 30.4.2015, תוך הותרת אפשרות להארכתה על-ידי המועצה לתקופה נוספת שלא תעלה על שמונה חודשים (ת"א 56923-05-13, השופטת ק' אניספלד). 3. בחודש פברואר 2016, פרסמה המועצה מכרז חדש למתן שירותי גביה, אשר במסגרתו הוגשו שתי הצעות בלבד – הצעתה של מ.ג.ע.ר והצעת המשיבה הפורמאלית (להלן: ראג'י), אשר היתה זולה משמעותית מההצעה שהגישה מ.ג.ע.ר. תחילה, המליצה ועדת המכרזים של המועצה (להלן גם: הוועדה) להכריז על ראג'י כזוכה במכרז, והמועצה קיבלה את המלצתה זו. מ.ג.ע.ר עתרה נגד החלטת המועצה, והצדדים הסכימו כי הוועדה תתכנס שנית ותדון בטענותיה של מ.ג.ע.ר לגבי עמידתה של ראג'י בתנאי הסף למכרז. להסכמת הצדדים ניתן תוקף של פסק דין ביום 15.5.2016 (עת"ם 21123-05-16, השופטת ב' טאובר). בישיבת הוועדה אשר התקימה ביום 22.5.2016 הועלו טענות שונות על תפקודה של מ.ג.ע.ר בעבר, ולפיהן היא לא עמדה ביעדי הגביה ואיוש כוח האדם אשר נקבעו בחוזה שבינה לבין המועצה. מ.ג.ע.ר השיבה לטענות אלו, והוסיפה כי לא הובהר לה שבישיבה זו יתקיים דיון בנוגע לתפקודה-שלה. לבסוף החליטה המועצה כי יש לבחור בראג'י כזוכה במכרז, והוסיפה כי גם אם לא תתקבל הצעתה של ראג'י, היא אינה ממליצה על קבלת ההצעה של מ.ג.ע.ר. המלצה זו אושרה על-ידי ראש המועצה. מ.ג.ע.ר לא אמרה נואש, והגישה עתירה נוספת נגד החלטת המועצה. בפסק דין שניתן ביום 21.9.2016 (עת"ם 63234-05-16, השופט א' אליקים) נפסלה הצעתה של ראג'י מהתמודדות במכרז, ונקבע כי הדיון יוחזר לוועדה אשר תאפשר למ.ג.ע.ר להשיב כיאות לטענות שהועלו לגבי תפקודה בעבר, ותבחן מחדש את הצעתה של מ.ג.ע.ר בלב פתוח ובנפש חפצה. 4. ביום 3.11.2016 התכנסה ועדת המכרזים, ונציגי מ.ג.ע.ר טענו לפניה כי יש להכריז על מ.ג.ע.ר כזוכה במכרז, שכן היא המציעה היחידה, ואין הצדקה מספקת לפסילתה. בין היתר טענו נציגיה של מ.ג.ע.ר כי אחוזי הגביה הנמוכים נבעו מהעדר שיתוף פעולה מצד המועצה, אשר אישורה נדרש לשם ביצוע עיקולים; כי מ.ג.ע.ר עמדה ביעד הגביה הקבוע בהסכם בין הצדדים; וכי אין ניתן לקבל את טענות המועצה בנוגע לתפקוד לקוי של מ.ג.ע.ר, שכן המועצה האריכה את ההתקשרות עמה מספר פעמים למן שנת 2012, ואף העניקה לה במהלך השנים המלצות חיוביות. לבסוף החליטה הוועדה, ברוב קולות, להמליץ למועצה להימנע מבחירת מ.ג.ע.ר כזוכה במכרז, ולפרסם מכרז חדש. ביום 13.11.2016 הודיעה המועצה למ.ג.ע.ר כי המלצת הוועדה התקבלה, וכי עד לבחירת הזוכה במכרז החדש שיפורסם, תספק ראג'י שירותי גביה למועצה. 5. נגד החלטה זו הגישה מ.ג.ע.ר את העתירה שבה ניתן פסק הדין נשוא ערעור זה. בבית המשפט המחוזי טענה מ.ג.ע.ר כי בשל היותה המציעה היחידה, הרי שבהעדר קנוניה בין המציעים, וכאשר הצעתה איננה עולה על מחיר השוק, יש להכריז עליה כזוכה במכרז. מ.ג.ע.ר שבה ודחתה את טענות המועצה על תפקודה במתן שירותי גביה בעבר, וטענה כי המועצה מייחסת משקל יתר לנסיון העבר, וזאת על מנת לפרסם מכרז חדש אשר יאפשר את זכייתה של ראג'י. כמו כן, טענה מ.ג.ע.ר, כי החלטת הוועדה לא נומקה. 6. מנגד, טענה המועצה בבית המשפט המחוזי כי בסיום הישיבה שנערכה ביום 3.11.2016 הגיעה הוועדה למסקנה כי לא ניתנו תשובות מספקות מצדה של מ.ג.ע.ר לטענות לגבי תפקודה בעבר. המועצה הוסיפה ודחתה את טענותיה של מ.ג.ע.ר בנוגע לנסיון העבודה עמה, וטענה כי נסיון עבר בהתקשרות עם מ.ג.ע.ר הוא שיקול לגיטימי על-פי תנאי המכרז ובהתאם לדין. לטענת המועצה, אין הצדקה להתערבות בית המשפט בשיקול הדעת הנתון לוועדה, בגדרי מתחם הסבירות. תמצית פסק הדין של בית המשפט המחוזי 7. בית המשפט המחוזי מיקד את יריעת המחלוקת בטענות על אחוזי גביה נמוכים בתקופת ההתקשרות עם מ.ג.ע.ר, וקבע כי הוועדה לא ביררה כיאות את טענותיה של מ.ג.ע.ר על העדר שיתוף פעולה מצד המועצה בביצוע עיקולים. עוד נקבע כי הוועדה לא דנה בטענות השונות שהעלו לפניה נציגיה של מ.ג.ע.ר, ולא נימקה מדוע החליטה לדחותן, ולהימנע מקבלת ההצעה שהגישה האחרונה. הדבר מוקשה ביתר שאת לאור פסק הדין שניתן ביום 21.9.2016, בגדרו הוחזר הדיון במכרז לוועדה, על מנת שתשמע את טענותיה של מ.ג.ע.ר, ותתן החלטה מנומקת ומבוססת; ולאור העובדה שהחלטת הוועדה לא ניתנה פה אחד. כמו כן, קבע בית המשפט המחוזי, כי אין די בכך שהנימוקים להחלטת הוועדה ניתנו במסגרת תשובתה של המועצה לעתירת מ.ג.ע.ר. נוסף על כך, בית המשפט המחוזי קבע כי הנטל להוכיח שהתקיימו נסיבות המצדיקות את דחייתה של ההצעה היחידה במכרז מוטל על המועצה, וזו לא הרימה נטל זה. על כן, נפסק כי מ.ג.ע.ר היא הזוכה במכרז. עיקרי טענות הצדדים בערעור 8. בערעור שלפנינו טוענת המועצה כי החלטת ועדת המכרזים מצויה בגדרי שיקול דעתה המקצועי, שבו ממעט בית המשפט להתערב. לטענתה, החלטת הוועדה היא מוצדקת, מבוססת, ונומקה כיאות בהחלטתה מיום 22.5.2016, אשר ממנה לא ראתה הוועדה לשנות גם לאחר הישיבה שנערכה ביום 3.11.2016. כל זאת, הן בשל אחוזי הגביה הנמוכים, הן בשל העדר איוש מספק של כוח אדם. המועצה מוסיפה וטוענת כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו שלא נבחנו טענותיה של מ.ג.ע.ר לגבי העדר שיתוף פעולה מצד המועצה, שכן הן אינן מהימנות ולא הוכחו כיאות. על כל פנים, טוענת המועצה שאף אם נקבע כי החלטת הוועדה דורשת דיון ונימוק, הרי שהיה על בית המשפט המחוזי להסתפק בהחזרת הדיון לוועדת המכרזים, ולהימנע מלהכריז על מ.ג.ע.ר כזוכה במכרז. מנגד, מ.ג.ע.ר שבה וטוענת את אשר טענה לפני בית המשפט המחוזי, מבקשת לדחות את הטענות בנוגע לתפקודה בעבר, וסומכת את ידיה על פסק הדין של בית המשפט המחוזי. הכרעה 9. למקרא פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ולאחר שבחנו את טענות הצדדים בערעור, הן אלו שבכתב, הן אלו שבעל-פה, בדיון שנערך ביום 31.7.2017, אלו שצוינו לעיל ועוד אחרות, באנו לכלל מסקנה כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי; כי ממצאים אלו תומכים במסקנתו המשפטית; וכי אין בפסק הדין טעות שבחוק. על כן, החלטנו לדחות את הערעור בהתאם לסמכות הנתונה לנו בתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר חלה בנדון דידן מכוח האמור בתקנה 34 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. הערעור נדחה אפוא בזאת. המועצה תישא בהוצאותיה של מ.ג.ע.ר בסך של 15,000 ₪. ניתן היום, ‏ט"ו באב התשע"ז (‏7.8.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17024320_O08.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il