חיים איכר נ. שר המשפטים מר יריב לוין

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2428/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותר: חיים איכר נ ג ד המשיבים: 1. שר המשפטים מר יריב לוין 2. נציבות תלונות הציבור על השופטים 3. הנהלת בתי המשפט 4. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו 5. כבוד השופט יהורם שקד 6. שלמה לחיאני 7. פרקליט המדינה 8. היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד מתן לקר פסק-דין השופט א' שטיין: במסגרת העתירה שלפנינו נתבקשנו ליתן צו על-תנאי, אשר מורה למשיבים "לבוא וליתן טעם, באם יחפצו, מדוע עליהם להורות על קבילתו וכן העמדתו לדין פלילי + חקירה מעמיקה ויסודית" של המשיב 5, שופט מכהן. כן ביקש העותר כי נורה על עצירתו של פרויקט "שער העיר", מבלי לספק פרטים אודות פרויקט זה. בעתירה הועלו טענות כלליות בנוגע להליכים אזרחיים ופליליים בפני ערכאות שונות בהם לקח חלק העותר, במסגרתן, כך נטען, שופט שדן בעניינו של העותר פעל בניגוד עניינים. יובהר כי העתירה אינה מגלה מהו אותו ניגוד עניינים. כן טען העותר כי בעבר פנה לנציב תלונות הציבור על שופטים (להלן: הנציב), בקשר עם המשיב 5, וכי הנציב מצא את תלונתו מוצדקת. כראיה לכך צירף העותר מכתב מאת הנציב בו נאמר כי "במענה לפנייתך הנוספת הריני לציין כי תלונתך נבדקה בשעתה ונמצאה מוצדקת בעניין הנתון לסמכותנו". העותר לא צירף את פנייתו המקדימה לנציב, כך שלא ניתן להבין מהי התלונה שנמצאה מוצדקת. ביום 20.2.2023 השיבה עו"ד רונית זמיר, ממונה בכירה על ניהול ותכנון בנציבות תלונות הציבור על שופטים, לפניית ב"כ העותר, כדלקמן: "בהמשך לפנייתך שבסימוכין, הריני להביא לידיעתך, כי ההחלטה בתלונות שבנדון ניתנה ביום 14.11.16. מאז מתן ההחלטה, שב מרשך ופנה ללשכתנו כ-30 פעמים נוספות(!), בבקשה להעמיד את השופט לדין פלילי ולהיפגש עם הנציב. הודענו למרשך פעמים רבות, כי לפי חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, הנציב אינו מוסמך לנקוט הליכים פליליים נגד שופט, וכי הוא אינו רואה מקום להיפגש עם מרשך, אך ללא הועיל [...] כפי שהודענו למרשך שוב ושוב, באפשרותו, אם ירצה בכך, להגיש תלונה למשטרת ישראל, שהיא המוסמכת לפתוח בחקירה פלילית נגד כל אדם". חלף פנייה למשטרת ישראל, בחר העותר להגיש את העתירה דכאן, ובה ביקש מאתנו, כאמור, סעדים אשר נוגעים לפתיחה בהליכים פלילים נגד המשיב 5, וכן על עצירת פרוייקט "שער העיר". דין העתירה להידחות על הסף בשל המתכונת בה הוגשה. גם עיון חוזר בעתירה אינו מאפשר להבין מהי בדיוק תלונתו של העותר ביחס למשיב 5, מעבר לטענה הכללית כי הוא פעל בניגוד עניינים וכי תלונה אותה הגיש העותר בעניין זה נמצאה מוצדקת. גם ביחס למשיב 6 ננקטה לשון קשה, אולם לא ניתן להבין מה הקשר בינו לבין העותר ותלונותיו. לכך אוסיף כי העותר נמנע מלצרף מסמכים רלבנטיים לעתירתו, אשר ייתכן שהיה בהם כדי להבהיר את טענותיו, ובהם פנייתו לנציב שלדבריו נמצאה מוצדקת. לא זו אף זו: העותר מבקש מאתנו כי נורה על פתיחה בהליך פלילי, אולם נמנע מלפנות בעניין זה למשטרת ישראל, ובכך כשל באי מיצוי הליכים. כמו-כן, ביקש מאתנו העותר, ללא כל הסבר, כי נורה על עצירת פרויקט "שער העיר", אולם לא צירף כל בעל עניין באותו פרוייקט ולא הסביר מהי ההחלטה המינהלית שנתקפת בעניין זה. בכך כשל העותר גם באי-צירוף משיבים רלבנטיים. סוף דבר – עסקינן בעתירה פגומה בכל מובן אפשרי, והיא נדחית בזאת. העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ז' בניסן התשפ"ג (‏29.3.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23024280_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1