שמעוני נ' עיריית פתח תקווה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2426/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: ירון שמעוני נ ג ד המשיבות: 1. עיריית פתח תקווה 2. משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד מתן לקר פסק-דין השופטת ג' כנפי-שטייניץ: עניינה של העתירה באירוע שאירע ביום 20.11.2022, במהלכו הגיעו נציגיה של המשיבה 1, עיריית פתח תקווה (להלן: העירייה) לבית העותר, ופינו רכוש מחצרו. לטענת העותר, נציגי העירייה נכנסו לחצר ביתו ללא צו, פינו רכוש רב ערך שהיה במקום חרף התנגדותו, ואף גרמו נזק לגדר ביתו. העותר מוסיף ומלין על כך שנציגי המשיבה 2, משטרת ישראל, אשר הוזמנו למקום, מנעו ממנו כניסה לחצר ביתו במהלך הפינוי, ולא נענו לבקשותיו לחדול מן הפינוי. העותר טוען בעתירתו, כי החלטת העירייה לפינוי חפציו בהיעדר צווים מתאימים לקתה בחוסר סבירות קיצונית, וכי המעשים שבוצעו כלפיו פגעו בזכותו לקניין באופן לא מידתי, ועל כן יש לקבוע כי אלה בוצעו בניגוד לדין. לטענת העותר, אין בעובדה שמדובר במעשה עשוי שבוצע בעבר, כדי לשלול את זכותו למיצוי הדין מול המשיבות בעת הזו. בנוסף, מבקש העותר לחייב את משטרת ישראל לפתוח בחקירה נגד העירייה בגין מעשים אלה, ולהעביר לידיו את כלל המסמכים הנוגעים לחקירות שעבר לאורך השנים. עם עתירתו הגיש העותר "בקשה בהולה לקבלת כלל המסמכים והמידע של העותר ממשיבה 2". דין העתירה להידחות על הסף. באשר לסעד ההצהרתי המבוקש בעתירה, לפיו ייקבע כי הפעולות בהן נקטה העירייה בוצעו בניגוד לדין – מדובר בסעד המכוון כלפי פעולות שבוצעו בעבר העולות כדי 'מעשה עשוי'. כפי שתואר בעתירה, חפציו של העותר פונו זה מכבר ובשלב הזה אין לסעד המבוקש נפקות ממשית (ראו והשוו: בג"ץ 3349/22 קדח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (18.5.2022); בג"ץ 5136/19 פלוני נ' ביה"ד הרבני האיזורי נתניה (29.7.2019)). ככל שמטרתו של סעד זה היא ליצור מסד לתביעה אזרחית עתידית, הרי שמקומן של טענות העותר להתברר לפני הערכאה האזרחית המתאימה ולא לפני בית משפט זה. כך אף הובהר לעותר אך לאחרונה בפסק דין שניתן באותו עניין ממש בעת"ם (מינהליים מרכז) 5990-01-23 שמעוני נ' עיריית פתח תקווה (16.2.2023). דין העתירה להידחות על הסף אף מחמת אי-מיצוי הליכים. הלכה ידועה ומושרשת היא כי בטרם פנייה לבית משפט זה, על העותר להקדים ולפנות לרשות המינהלית המוסמכת ולאפשר לה להשיב לטענותיו (ראו, מבין רבים: בג"ץ 6631/22 מועלם נ' חברת נתיבי ישראל בע"מ, פסקה 3 (20.10.2022)). על העותר היה להבהיר במסגרת עתירתו באם פנה לעירייה בעניין זה, והאם נתקבלה עמדתה בקשר לטענות המועלות בעתירה. פנייה כזו עשויה הייתה לצמצם את היקף המחלוקת ואף לייתר את הצורך בדיון, כמו גם להעמיד לפני בית המשפט את המסכת העובדתית והמשפטית השלמה הנוגעת לעניין. דברים אלה יפים גם בכל המתייחס לסעדים המבוקשים נגד משטרת ישראל. גם בהקשר זה לא קדמה לעתירה פניה של העותר למשטרת ישראל או החלטה שהתקבלה בעניינו על-ידי הגורמים המוסמכים לכך על פי דין (ראו גם לעניין זה: בג"ץ 2807/22 פלונית נ' משטרת ישראל, פסקה 4 (15.5.2022)). העותר אמנם צירף לעתירתו פניות שנעשו למשיבה 2 אולם עניינן של אלה היה בדרישתו להשבת רכושו ולתיקון הנזקים שעל פי הנטען נגרמו לו, ולא בסעדים מושא העתירה. העתירה נדחית אפוא על הסף. ממילא נדחית גם הבקשה לקבלת מסמכים שהוגשה בגדרה. אך לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט' באייר התשפ"ג (‏30.4.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 23024260_X01.docx הנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il