הוועד המקומי נעלה ישוב עירוני נ. ראש המינהל האזרחי באיו"ש

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2418/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: הוועד המקומי נעלה ישוב עירוני נ ג ד המשיבים: 1. ראש המינהל האזרחי באיו"ש 2. המינהל האזרחי באיו"ש 3. הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד נעמה ליפשיץ בשם המשיבים: עו"ד רן רוזנברג; עו"ד יובל שפיצר פסק-דין השופט ד' מינץ: ברקע לעתירה, דיוק ההכרזה על אדמות מדינה בישוב נעלה (להלן: הישוב) המצוי במערב בנימין, שנערך בשנת 2015 לאור ממצאי עבודת "צוות סטטוס מקרקעין" (להלן: צוות קו כחול) לטיוב גבולות אדמות המדינה. לטענת העותר, ועד הישוב, תיקון "הקו הכחול" הביא לגריעה של כ-300 דונם מאדמות הישוב. ביום 25.7.2021 הגיש העותר ערר לוועדת העררים הצבאית על ממצאי בדיקת הקו הכחול בישוב. במקביל, הגיש העותר בקשה למשיב 1, ראש המנהל האזרחי באיו"ש (להלן: המשיב), כי יעשה שימוש בסמכות שהוענקה לו לפי סעיף 5(א) לצו בדבר ועדת עררים (תיקון מס' 28) (יהודה ושומרון), התשפ"א-2021 (להלן: הצו) ויאפשר התדיינות בערר. מדובר בהוראת מעבר שתוקפה פג יום לאחר מכן, ביום 26.7.2021, שאפשרה במקרים חריגים בלבד הגשת ערר על ממצאי בדיקת הקו הכחול שהתקבלו עובר לכניסת הצו לתוקף. באותה פניה התבקש המשיב לחלופין להורות על ביצוע הליך סקר קרקעות לבירור מעמד המקרקעין אשר במסגרת ממצאי הקו הכחול נמצא כי אינם מצויים בגבולות אדמות המדינה המוכרזות. ביום 6.10.2021 השיב המשיב לעותר כי לא מצא מקום לאפשר התדיינות בערר, תוך הבהרה כי הכרזה על מקרקעי מדינה היא הליך דקלרטיבי במהותו אשר אינו משנה כשלעצמו את הזכויות במקרקעין. המשיב קבע כי לא הועלה טעם מיוחד המצדיק קיום התדיינות לפני ועדת העררים הצבאית, ואין מדובר באחד מאותם מקרים חריגים בהם יש לאפשר זאת. כמו כן, ציין המשיב כי נראה שממצאי בדיקת הקו הכחול היו ידועים לעותר כבר בשנת 2015, ולכן פנייתו הוגשה בשיהוי בן 6 שנים ללא כל הסבר. פניות חוזרות שהגיש העותר, נדחו גם כן. בקשר לבקשתו החלופית של העותר לקיום סקר קרקעות, נמסר לעותר ביום 21.2.2022 כי הדבר ייבחן על ידי גורמי המקצוע במינהל האזרחי בהתאם לסדרי העדיפויות כפי שנקבעים בתיאום מול הדרג המדיני. ביום 7.4.2022 הוגשה העתירה שלפנינו, ובה התבקש בית המשפט להורות על קיום דיון בערר שהגיש העותר, ולחלופין להורות על עריכת סקר קרקעות מיידי לקביעת מעמדן של האדמות שנגרעו משטח הישוב. בתגובה מקדמית שהוגשה ביום 13.12.2022 הבהירו המשיבים כי הוחלט על עריכת סקר במקרקעין מושא העתירה, בכפוף לשיקול הדעת הרחב הנתון להם בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת משאבים. הודגש כי גורמי המקצוע הרלוונטיים במינהל האזרחי החלו בבחינת ההיבטים העובדתיים הנדרשים לקביעת מעמד הקרקע. לפיכך, נראה כי הסעד השני המבוקש בעתירה התייתר. לטענת המשיבים, ההחלטה לערוך הליך סקר מייתרת מבחינה מעשית את העתירה בכללותה. מכל מקום, באשר לסעד הראשון, טענו המשיבים כי העותר לא הרים את הנטל המוטל עליו להראות כי נפל פגם בהחלטת המשיב, אשר קבע כי המקרה דנן אינו בא בגדר המקרים החריגים שבהם יש לאפשר דיון בערר על ממצאי בדיקת הקו הכחול, זאת בין היתר בשים לב לכך שהעותר הגיש את הערר בשיהוי רב. בעקבות האמור בתגובת המשיבים, בהחלטתי מיום 26.12.2022 ניתנה לעותר האפשרות להודיע אם הוא עומד על עתירתו. בהודעה שהגיש העותר טען כי אין בתגובת המשיבים כדי ליתר את הדיון בעתירה, שכן בתגובה לא ניתנה התייחסות למסגרת זמנים כלשהי לביצוע הסקר, ואף הובהר כי הדבר ייעשה בכפוף לקביעת סדרי עדיפויות. נטען כי יש להשהות את הדיון בעתירה לתקופה של 6 חודשים שלאחריה תוגש הודעת עדכון מטעם המשיבים. כמו כן, צוין כי לאחרונה בוצע תיקון לצו שבעקבותיו פנה העותר למשיב פעם נוספת בבקשה לאפשר דיון לפני ועדת הערר הצבאית על גריעת קרקעות הישוב (להלן: הבקשה המעודכנת). העותר טען כי יש מקום לכלול גם פניה זו במסגרת העתירה, ועל כן התבקש בית המשפט לקבוע כי בתום תקופת השהיית הדיון בעתירה יוכל העותר לבקש לתקן את העתירה ולהעלות כל טענה שעומדת לו גם ביחס לבקשה המעודכנת. בתגובתם להודעת העותר חזרו ועמדו המשיבים על טעמי דחיית העתירה. המשיבים הבהירו כי הסעד שעניינו עריכת הליך סקר במקרקעין התייתר, כאשר החלה זה מכבר העבודה המקצועית של גורמי המשיבים בעניין. כמו כן, העתירה הפכה להיות בלתי אקטואלית שכן על פי עדכון העותר עצמו, הוא הגיש בקשה מעודכנת למשיב בעקבות תיקון הצו בבקשה לדון בעררו. בנסיבות אלו, הותרת העתירה תלויה ועומדת למשך חודשים ארוכים אינה מוצדקת. דין העתירה להידחות. ראשית ייאמר כי מתגובות המשיבים עולה כי הסעד החלופי שהתבקש – התייתר. זאת בשים לב להחלטה על עריכת סקר קרקעות במקרקעין מושא העתירה. אכן, המשיבים הדגישו כי החלטה זו כפופה לשיקול דעת בקביעת סדרי עדיפויות, אולם חזרו והדגישו בתגובתם האחרונה כי החלה זה מכבר העבודה המקצועית בעניין. חזקה אפוא על המשיבים כי אינם באים לסובב את בית המשפט בכחש, וכי העבודה המקצועית תושלם כמצופה. בכל מקרה, אם לא יעמדו המשיבים בהתחייבותם, דלתו של בית המשפט פתוחה. אין מדובר בנסיבות המצדיקות את הותרת העתירה תלויה ועומדת. על כך יוסף כי גם אין מקום לשעות לסעד הראשון שהתבקש, אשר ודאי אינו מצדיק את הותרת העתירה על כנה, בעניין דחיית בקשת העותר לקיום דיון בערר שהגיש. כפי שציין העותר עצמו, מאז שהוגשה העתירה, חלו התפתחויות חדשות בסוגיה. הצו תוקן ובעקבות זאת הוגשה למשיב בקשה מעודכנת מטעם העותר. כפי שציין העותר, טרם ניתנה החלטה בבקשה המעודכנת. משכך, בכל הנוגע לסעד זה מדובר בעתירה מוקדמת שאין מקום שבית משפט זה ידון בה טרם מתן החלטה מוסמכת על ידי הגורמים הרלוונטיים (בג"ץ 6023/22 אמ.בי.איי פארמה בע"מ נ' הממונה על התחרות, פסקה 34 (4.12.2022); בג"ץ 6246/11‏ קטאוי נ' מדינת ישראל, פסקה ג' (11.10.2011); בג"ץ 5222/07 עירית חולון נ' שר הפנים – מר רוני בר און, פסקה 8 (16.7.2007)). כמו כן, אין מקום לשעות למשאלת העותר ל"היפוך היוצרות", כך שהעתירה תיוותר תלויה ועומדת כמו שהיא כיום, תוך הבהרה כי יותר לו לתקנה, בבוא העת, לאחר קבלת החלטה מעודכנת. נהפוך הוא, סדר הדברים מחייב כי רק לאחר שתתקבל החלטה בעניין בקשתו המעודכנת של העותר, הוא יוכל להשיג עליה אם יחפוץ בכך, בעתירה חדשה. העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט באדר התשפ"ג (‏22.3.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22024180_N10.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1