פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2414/11

עודה עותמאן נ. בית הדין הארצי לעבודה

העותר ביקש להכיר בשנות עבודתו בבית ספר פרטי לצורך חישוב גמלת הפנסיה שלו כעובד מדינה.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 04/01/2015 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2414/11 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה זכויות פנסיה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להכיר בשנות עבודתו בבית ספר פרטי לצורך חישוב גמלת הפנסיה שלו כעובד מדינה.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2414/11

עודה עותמאן נ. בית הדין הארצי לעבודה

העותר ביקש להכיר בשנות עבודתו בבית ספר פרטי לצורך חישוב גמלת הפנסיה שלו כעובד מדינה.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

העותר, מורה שיצא לגמלאות, ביקש להכיר בשנות עבודתו בבית ספר פרטי (לפני שהפך לממלכתי) לצורך חישוב הפנסיה שלו. המדינה טענה כי אין בסיס חוקי להכרה זו וכי מדובר בטעות שנעשתה בעבר לגבי עובדים אחרים. בית הדין האזורי קיבל את תביעת העותר, אך בית הדין הארצי הפך את ההחלטה. העותר עתר לבג"ץ. בית המשפט העליון קבע כי בנסיבות החריגות של המקרה, ובהתחשב במצג שהציגה המדינה לאורך שנים ובכך שהעותר נמנה על קבוצה קטנה של עובדים, יש להכיר בזכאותו. העתירה התקבלה, ונקבע כי העותר יקבל תוספת של 1% לשנת עבודה בגין התקופה שבמחלוקת, בנוסף לפיצויי פיטורין שקיבל.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' גרוניס, נ' הנדל, ד' ברק-ארז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עודה עותמאן

נתבעים

  • בית הדין הארצי לעבודה
  • מדינת ישראל - משרד האוצר, הממונה על תשלום הגימלאות

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר זכאי להכרה בוותק עבודתו בבית הספר בטרם הפך לממלכתי לצורך חישוב גמלה.
  • המדינה יצרה מצג מתמשך לאורך שנים לפיו העותר זכאי לזכויות אלו.
  • עמיתים לעבודה באותן נסיבות קיבלו הכרה בוותק זה.
טיעוני ההגנה
  • תקנות שירות המדינה (גימלאות) אינן חלות על בית הספר הספציפי בו עבד העותר.
  • ההכרה בוותק של עמיתים אחרים נבעה מטעות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם יש להכיר בשנות העבודה בבית הספר בטרם הפך לממלכתי לצורך חישוב גמלה.
  • האם חלות תקנות שירות המדינה (גימלאות) על המקרה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תלושי המשכורת של העותר שציינו ותק הכולל את שנות עבודתו בבית הספר בטרם הפך לממלכתי.
  • הסכמת המדינה לשלם פיצויי פיטורין בגין התקופה הרלוונטית במסגרת הדיון בבית הדין הארצי.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"ע 69/09
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין הארצי לעבודה
הפניות לפסקי דין אחרים
  • ס"ע 4478/08

תגיות נושא

  • פנסיה
  • עובדי מדינה
  • וותק
  • גמלאות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

30000

טענות מנהליות

הבטחה מנהלית
הטענה הועלתה והתקבלה

צווים וסעדים

צו על תנאי
הטענה הועלתה והתקבלה
סוג הסעד העיקרי שניתן
צו עשה/אל תעשה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2414/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2414/11 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: עודה עותמאן נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. מדינת ישראל - משרד האוצר, הממונה על תשלום הגימלאות תאריך הישיבה: ו' בתשרי התשע"ה (30.9.2014) בשם העותר: עו"ד אבי גולדבליט בשם המשיבה 2: עו"ד מיכל ששון פסק-דין 1. העותר הוא מורה, עובד מדינה, שיצא לגמלאות ביום 31.8.2003, לאחר שלימד לפחות מאז שנת 1962 בבית הספר "אחמדייה" בחיפה (להלן: בית הספר). הצדדים שבפנינו היו חלוקים בשאלה של חישוב היקף הגמלה שלה היה זכאי העותר – האם תכלול גם את השנים שבהן בית הספר היה בבעלות העדה האחמדית (בין השנים 1962 ועד 1978), שרק לימים (בשנת 1978) הפך להיות בית ספר ממלכתי. בעקבות חילופי הבעלות, ובמסגרת ההסכם שנחתם בין המדינה, העדה האחמדית ועיריית חיפה, היה אמור העותר לקבל פיצויי פיטורין, אך לא קיבל אותם בפועל. לאחר החלפת הבעלות בבית הספר, נקלט העותר כעובד מדינה והוסיף לעבוד במקום. בתלושי המשכורת שקיבל העותר צוין וותק העבודה שלו כך שכלל את שנות עבודתו בבית הספר קודם לכן. כך, נוצר כלפיו מצג נמשך באשר להתייחסותה של המדינה, בכל השנים הרלוונטיות לעבודתו, לשאלת הוותק שלו לצורכי שכר. קצבתם של כמה עמיתים לעבודה של העותר שיצאו לגמלאות באותן שנים חושבה תוך התייחסות גם לשנים שבהן עבדו בבית הספר עוד בשנים שבהן לא היה בבעלות המדינה. אולם, לטענת המדינה, עניין זה מקורו בטעות, ולפיכך היא דחתה את בקשתו של העותר להכיר לצרכי גמלה בשנות עבודתו בבית הספר בטרם הפך לבית ספר ממלכתי. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (ס"ע 4478/08, השופטת מ' סמיר-עמאר ונציגי הציבור ש' ויצנר ו-מ' מרקוביץ) קיבל את תביעת העותר, וקבע כי הוא זכאי להגדלת גמלת הפנסיה שלו בשיעור של 1% לכל שנת עבודה בין השנים 1978-1962. יצוין כי העותר טען כי החל ללמד בבית הספר עוד בשנת 1960, אך בית הדין האזורי קבע כי רציפות זכויותיו החלה בשנת 1962, ולא מצאנו מקום להתערב בקביעה זו. המדינה ערערה על פסק דין זה, ובית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 69/09 הנשיא ס' אדלר, השופטת (כתוארה אז) נ' ארד, השופט ש' צור ונציגי הציבור א' ויץ ו-א' צ' שחור) קיבל את ערעורה וביטל את פסק דינו של בית הדין האזורי. יחד עם זאת, במסגרת ההתדיינות בבית הדין הארצי לעבודה הסכימה המדינה לשלם לעותר פיצויי פיטורין בגין התקופה בה עבד בבית הספר עת היה בבעלות העדה האחמדית. ביום 7.8.2012 ניתן צו על תנאי בעתירה. 2. במידה לא מבוטלת שורש המחלוקת נובע מן השאלה האם ניתן להחיל על עניינו של העותר את תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לתשלום גימלאות לגבי אדם שעבר משירות המדינה לארגון ציבורי), התשכ"ח-1968, המאפשרות להביא בחשבון, לצורך חישוב גמלה, את תקופת עבודתו של אדם בארגון ציבורי שעבר לשירות המדינה עקב העברת תפקידיו של הארגון הציבורי, כולם או חלקם, למדינה. המדינה טוענת כי התקנות האמורות אינן חלות על בית הספר מן הסוג שבו עבד העותר. עם זאת, בפועל הפרקטיקה שנהגה ביחס למורים בבית הספר בשנים הרלוונטיות לפרישתו של העותר לגמלאות אפשרה את ההכרה בשנות העבודה באופן שאותו מבקש העותר, והמדינה אף יצרה כאמור בפני העותר מצג מתמשך לפיו הוא יהיה זכאי לזכויות אלה. 3. אנו סבורים שבנסיבות המיוחדות והחריגות של המקרה, תוך שאנו לוקחים בחשבון כי העותר נמנה על קבוצה מתוחמת הכוללת מספר עובדים בודדים אשר כלל הגורמים התייחסו אליהם לאורך השנים כזכאים לרציפות בזכויות הפנסיה, יש מקום לקבלת העתירה ולהפוך את הצו על תנאי למוחלט, תוך התאמה של הסעד לאירועים שכבר התרחשו ולסכומים שקיבל העותר, לרבות פיצויי הפיטורין שנזכרו לעיל. 4. אשר על כן, אנו מורים כי בנוסף לפיצויי הפיטורין שקיבל העותר במסגרת ההתדיינות בבית הדין הארצי לעבודה ולסכום הנוסף שהמדינה התחייבה לשלם לו בתגובתה מיום 30.12.2014 (סעיף 1 לתגובה), תשולם לעותר קצבתו תוך תוספת של 1% לשנת עבודה בגין השנים 1978-1962, וזאת החל ממועד פסק דיננו זה. מובן כי תוספת זו תחול גם על קצבת השארים, ככל ששאריו של העותר יהיו זכאים לה אחרי אריכות ימיו. 5. במהלך ההתדיינות בעתירה התברר הצורך בהתקנות תקנות לפי סעיף 91 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 – תקנות אשר על פי הנמסר לנו המדינה שוקדת כיום על התקנתן. יש לקוות כי תהליך התקנת התקנות יסתיים בהקדם. 6. בשים לב למכלול נסיבות העניין, ובכלל זאת לשלבי ההתדיינות השונים בין הצדדים, אנו מורים כי המדינה תישא בהוצאות העותר בכלל הערכאות בסך של 30,000 שקל. ניתן היום, ‏י"ג בטבת התשע"ה (‏4.1.2015). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11024140_A32.doc ענ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il