בג"ץ 24092-11-24
החרמת רכוש
HAMDAN MASHOUR נ' באזור יהודה ושומרון
העותר ביקש לבטל צו החרמה על כספים ותכשיטים שנתפסו בחנותו, בטענה שאין קשר בין החנות לבין חברת חלפנות שהוכרזה כארגון טרור.
נדחה (לטובת הנתבע/המשיב)
?
סיכום פסק הדין
עותר, בעל חנות תכשיטים בכפר תורמוסעיא, עתר לבג"ץ נגד החלטת מפקד כוחות צה"ל להחרים כספים ותכשיטים בשווי מיליוני שקלים שנתפסו בחנותו. התפיסה בוצעה במסגרת פעילות נגד חברת חלפנות שהוכרזה כארגון טרור. העותר טען כי אין קשר בין חנותו לבין חברת החלפנות וכי התפיסה נעשתה ללא סמכות. בית המשפט דחה את העתירה לאחר שעיין בחומר מודיעיני חסוי שהוכיח קשר מובהק בין העסקים. השופטים קבעו כי למפקד הצבאי סמכות כללית להחרמה מכוח תקנות ההגנה, וכי די בראיות מנהליות המצביעות על העברת כספי טרור כדי להצדיק את ההחרמה, גם ללא הוכחה ברף פלילי.
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים
דוד מינץ,
עופר גרוסקופף,
אלכס שטיין
בדעת רוב
3/3
ניתוח/פירוק פסק הדין
-תובעים
-- MOHAMMAD ODEH HAMDAN MASHOUR
נתבעים
-- מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון
טענות הצדדים
-
טיעוני התביעה
-
- אין קשר בין חנות התכשיטים לבין חברת החלפנות 'נור אלהדא'.
- העותר מתפרנס מהחנות בלבד ואינו מעורב בפעילות בלתי חוקית.
- התפיסה בוצעה ללא סמכות שכן הצו ניתן נגד החברה ולא נגד החנות.
- יש להשיב את הרכוש שנתפס (מטבעות ותכשיטים בשווי מיליוני שקלים).
טיעוני ההגנה
-
- התפיסה בוצעה מכוח סמכות כללית בתקנות ההגנה (שעת חירום) ובצו בדבר הוראות ביטחון.
- קיימת סתירה בטענות העותר המכחיש קשר לחברה אך מודה בבעלות על 60% ממניותיה.
- חומר מודיעיני חסוי מוכיח קשר מובהק בין החברה לחנות התכשיטים.
- בחברת החלפנות הועברו כספי טרור באופן שוטף ובהיקפים משמעותיים.
מחלוקות עובדתיות
-
- האם קיים קשר עסקי או תפעולי בין חברת החלפנות 'נור אלהדא' לבין חנות התכשיטים של העותר.
- האם הרכוש שנתפס בחנות קשור לפעילות טרור או להלבנת הון עבור ארגון טרור.
ראיות משפטיות
-
ראיות מרכזיות שהתקבלו
-
- חומר ביטחוני חסוי שהוצג במעמד צד אחד וסתר את טענות העותר.
- הודאת העותר בבעלות על 60% ממניות חברת החלפנות.
- תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.
- צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009.
ראיות מרכזיות שנדחו
-
- טענת העותר להיעדר קשר בין החנות לחברה.
הדגשים פרוצדורליים
-- השגה לוועדה לבחינת תפיסת רכוש התקבלה חלקית לפני הגשת העתירה.
- עיון בחומר חסוי במעמד צד אחד בהסכמת בא-כוח העותר.
הפניות לתיקים אחרים
-
תקדימים משפטיים
-
- בג"ץ 2959/17 אלשוארמה נ' מדינת ישראל
תגיות נושא
-- טרור
- החרמת רכוש
- יהודה ושומרון
- תקנות ההגנה (שעת חירום)
- ראיות מנהליות
- חומר חסוי
שלב ההליך
-
עתירה
סכום הוצאות משפט
-
0
טענות מנהליות
-
חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
פסק הדין המלא
-
2
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 24092-11-24
לפני:
כבוד השופט דוד מינץ
כבוד השופט עופר גרוסקופף
כבוד השופט אלכס שטיין
העותר:
MOHAMMAD ODEH HAMDAN MASHOUR
נגד
המשיב:
מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
י"ד בחשוון התשפ"ו (5 נובמבר 2025)
בשם העותר:
עו"ד סימון חדאד
בשם המשיב:
עו"ד אסתי אוחנה
פסק-דין
לפנינו עתירה בגדרה מבקש העותר כי נורה על ביטול צו ההחרמה שנתן המשיב ביום 16.9.2024 ועל השבת הרכוש שנתפס מידי העותר בחנותו בכפר תורמוסעיא.
ביום 3.10.2023 נתפס רכוש בחברת חלפנות "נור אלהדא" (להלן: החברה או חברת החלפנות) בכפר תורמוסעיא ביו"ש ובחנות תכשיטים הממוקמת בסמוך לחברה (להלן: חנות התכשיטים או החנות). בהמשך לכך, ביום 5.10.2023 נתפסו כספים בסניף אחר של החברה הממוקם ברמאללה. בחנות התכשיטים נתפס רכוש הכולל כספי מטבעות שונים ותכשיטים למיניהם (להלן: הרכוש) בשווי מיליוני שקלים. בהמשך לתפיסות, ביום 26.12.2023 הכריז המשיב על החברה כהתאחדות בלתי מותרת, וביום העוקב הכריז שר הביטחון על החברה כארגון טרור. ביום 9.4.2024 הגיש העותר יחד עם שניים נוספים השגה לוועדה לבחינת תפיסת רכוש והיתכנות החרמתו (להלן: הוועדה) בעניין החזרת הרכוש שנתפס בחנות התכשיטים. השגה זו התקבלה חלקית בהחלטת הוועדה מיום 1.8.2024, כך שהושב לעותר חלק מהרכוש שנתפס בחנות, ותוך שהומלץ להחרים את יתר הרכוש. לאחריה, ביום 16.9.2024, המשיב הוציא מלפניו צו להחרמת הרכוש, וביום 24.3.2025 נתן צו החרמה חדש.
במוקד ההשגה ובעתירה שלפנינו טענה מרכזית אחת, והיא כי אין קשר כלשהו בין החברה לבין חנות התכשיטים. העותר, בעליו ומנהל של החנות מתפרנס ממנה בלבד ואין לו כל קשר לחברה או לכל פעילות בלתי חוקית. על כן, יש להשיב את כל הרכוש שנתפס בחנות התכשיטים ללא סמכות וללא שניתן צו לתפיסת הרכוש אלא לחברה בלבד.
ראשית ייאמר כי על פי החומר שהוגש לפנינו, הן בעתירה והן בתגובה המקדמית מטעם המשיב, וכפי שהוסבר על ידי באת-כוח המשיב בדיון עצמו, תפיסת הרכוש לא בוצעה מכוח צו ספציפי, אלא לפי הסמכות הכללית הנתונה למשיב לפי תקנות 74, 84, 85 ו-120 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: תקנות ההגנה) ולפי סעיפים 21, 60 ו-61 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009. על כן, הטענה לפיה התפיסה עצמה בוצעה ללא סמכות מפני שהצו ניתן רק ביחס לחברה, אין בה ממש. שנית, קיימת סתירה מובנית בטענותיו של העותר. מצד אחד הוא מכחיש כל קשר עסקי לחנות החלפנות, אך מצד שני הוא מודה כי הוא הינו הבעלים של 60% של מניות החברה. ושלישית, מעל לכל, הטענה כי לא קיים קשר בין חברת החלפנות לבין חנות התכשיטים אינה מבוססת והחומר הביטחוני החסוי שעיינו בו במעמד צד אחד בהסכמת בא-כוח העותר, אינו תומך בה. אדרבה, הוא סותר את הטענה באופן מובהק.
וכפי שציינתי בעניין בג"ץ 2959/17 אלשוארמה נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (20.11.2017) "סמכות ההחרמה המינהלית המעוגנת בתקנות ההגנה היא סמכות מינהלית שהפעלתה אינה מותנית ברף ההוכחה המקובל בדין הפלילי. לשם השימוש בסמכות די בהצגת תשתית ראייתית סבירה בנסיבות העניין, לרבות באמצעות ראיות מינהליות חסויות". במקרה דנן, דברים אלו נכונים הן לגבי עצם הפעלת הסמכות שנעשתה על בסיס תשתית ראייתית מספקת לכך שבחברת החלפנות הועברו כספי טרור באופן שוטף בהיקפים משמעותיים מעבר לשווי הרכוש שנתפס, והן לגבי הקשר בין חברת החלפנות לבין חנות התכשיטים ונפקותו להחרמת הרכוש מהן.
העתירה נדחית.
ניתן היום, י"ח חשוון תשפ"ו (09 נובמבר 2025).
דוד מינץ
שופט
עופר גרוסקופף
שופט
אלכס שטיין
שופט