פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 2406/14

דוד מורגנשטרן נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 03/04/2014 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 2406/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פסלות שופט — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 2406/14

דוד מורגנשטרן נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הגיש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק פלילי המתנהל נגדו. המערער טען כי השופטת הפגינה עוינות כלפיו בהחלטות דיוניות בנוגע למועדי שמיעת הסיכומים, וכי קיים חשש למשוא פנים בשל היכרות מוקדמת מפרשה משנת 1996. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי החלטות דיוניות אינן מהוות עילה לפסלות שופט, וכי יש להשיג עליהן בדרכים המקובלות ולא בערעור פסלות. בנוסף, נקבע כי טענת הפסלות הועלתה בשיהוי כבד לאחר ששמיעת הראיות כבר הסתיימה, ולכן דינה להידחות.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' גרוניס
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • דוד מורגנשטרן

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטות דיוניות אינן מקימות עילת פסלות.
  • טענת הפסלות הועלתה בשיהוי ניכר לאחר ששמיעת הראיות הסתיימה.
  • הערעור הוא ניסיון להשיג בעקיפין על החלטה דיונית בדבר מועדי שמיעת הסיכומים.
טיעוני ההגנה
  • בית המשפט הפגין עוינות כלפי המערער בהחלטותיו בנוגע לדחיית מועדי הסיכומים.
  • קיים חשש למשוא פנים בשל פרשה משנת 1996 בה הייתה מעורבת השופטת כפרקליטה מול בא כוח המערער.
  • החלטות בית המשפט מעידות על חוסר רגישות למצבו הבריאותי של המערער.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת עוינות מצד השופטת כלפי המערער.
  • האם הפרשה משנת 1996 יוצרת חשש ממשי למשוא פנים.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 18941-07-12
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

תגיות נושא

  • פסלות שופט
  • הליך פלילי
  • שיהוי

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק ע"פ 2406/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2406/14 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המערער: דוד מורגנשטרן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 31.3.2014 בת"פ 18941-07-12 שניתנה על ידי כבוד השופטת י' אמסטרדם בשם המערער: עו"ד אביגדור פלדמן פסק-דין 1. לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת י' אמסטרדם), מיום 31.3.2014, שלא לפסול עצמו מלדון בת"פ 18941-07-12. 2. נגד המערער והחברה שבבעלותו הוגש כתב אישום בעבירות לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, וחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. שמיעת הראיות בתיק הסתיימה ביום 15.11.2013. שמיעת סיכומים בעל פה של שני הצדדים נקבעה במקור ליום 16.1.2014. מועד שמיעת הסיכומים נדחה שלוש פעמים, שתיים מהן על רקע מחלתו של המערער. יש לציין, כי המערער הגיש ליועץ המשפטי לממשלה בקשה לעיכוב ההליכים בעניינו. בקשה זו הובאה לידיעת בית המשפט ביום 3.3.2014, בצירוף בקשה לדחייה בת שלושה חודשים של מועד שמיעת הסיכומים. בית המשפט דחה את הבקשה. בסופו של דבר נקבעה שמיעת הסיכומים ליום 1.4.2014. בנוסף, ביום 24.3.2014 ביקש המערער שסיכומי המאשימה בלבד, היא המשיבה דכאן, יישמעו במועד שנקבע, ואילו סיכומי ההגנה יישמעו במועד מאוחר יותר. בית המשפט דחה ביום 25.3.2014 את הבקשה לפיצול שמיעת הסיכומים, אך קבע כי יתאפשר למערער להשלים את הסיכומים במועד מאוחר יותר. 3. בעקבות החלטה זו הגיש המערער בקשה לפסילת כבוד השופטת אמסטרדם. בבקשה נטען כי בית המשפט הפגין עוינות כלפי המערער, המשתקפת בהחלטותיו בבקשות לדחיית מועד שמיעת הסיכומים. המערער טען כי ייתכן שמקורה של עוינות זו בפרשה משנת 1996, בה ייצג בא כוח המערער שני נאשמים בתיק בו הייתה מעורבת כבוד השופטת אמסטרדם כפרקליטה בפרקליטות המחוז. לטענת המערער, בעקבות ביטול האישומים בתיק הוגשה על ידי בא כוח המערער תביעה נגד המדינה, בה אף ביקש להזמין את כבוד השופטת כעדה מטעמו. בית המשפט (כבוד השופטת י' אמסטרדם) דחה את בקשת הפסלות בהחלטתו מיום 31.3.2014. בהחלטה שלל בית המשפט את טענות המערער לפיהן יש בזיכרון הפרשה משנת 1996 כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים, המצדיק את פסילתו מלשבת בדין. בית המשפט דחה כל טענה ביחס לעוינות מצידו כלפי המערער. עוד ציין בית המשפט בהחלטתו כי טענת הפסלות הועלתה בשיהוי ניכר, לאחר התדיינות ממושכת ולאחר ששמיעת הראיות כבר נסתיימה ביום 15.11.2013. זאת, למרות שהכלל הוא שיש להעלות טענת פסלות עם היוודעה, ובמקרה דנא מיד בתחילת ההליך. בית המשפט העיר כי הרושם הוא שכל תכלית בקשת הפסלות היא לדחות את מועד שמיעת סיכומי ההגנה. בית המשפט דחה אף את בקשת המערער לעכב את ההליכים בתיק עד למועד ההכרעה בערעור שהוגש לבית משפט זה. 4. בערעור שלפניי חזר המערער על הטענות שהועלו במסגרת בקשת הפסלות. לשיטתו, החלטותיו של בית המשפט קמא בעניין פיצול מועדי שמיעת הסיכומים עומדות בניגוד לפרקטיקה המקובלת לעניין זה, ומגלות חוסר רגישות למצבו הבריאותי של המערער. לכן, לטענת המערער, הן מעלות חשש ממשי למשוא פנים. בהקשר זה, שב וטוען המערער כי החלטת השופטת שלא לפצל את שמיעת הסיכומים מעידה כי ייתכן שהפרשה משנת 1996 לא נשכחה. המערער ביקש מבית משפט זה להורות על עיכוב ההליכים בתיק, עד למועד ההכרעה בערעור הפסלות. 5. בהחלטתי מיום 31.3.2014 קבעתי כי אין להפסיק את המשפט המתנהל בבית המשפט המחוזי. לגופו של עניין, דין הערעור להידחות. מקובלת עליי הערתו של בית המשפט קמא כי הערעור אינו אלא ניסיון להשיג בעקיפין על החלטה דיונית של בית המשפט בדבר מועדי שמיעת הסיכומים. כבר נפסק לא אחת שהחלטות דיוניות בהליך פלילי אינן מקימות, ככלל, עילת פסלות. המקום להשיג על החלטות דיוניות כאמור איננו בערעור פסלות לפי סעיף 147 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), כי אם בערעור על פי סדרי הדין הרגילים (ראו ע"פ 55/14 כהן נ' מדינת ישראל – עיריית נתניה, פיסקה 3 (6.1.2014); ע"פ 1728/14 כהן נ' מדינת ישראל, פיסקה 7 (10.3.2014) (להלן – עניין כהן); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 175 (2006)). כמו כן, ככל שיש ממש בטענה כי הפרשה משנת 1996 השפיעה על עמדתו של בית המשפט – ואינני סבור כך – הרי שזו הועלתה בשיהוי כבד, אשר די בו כדי להביא לדחיית הערעור בעניין זה. לפי סעיף 146 לחוק סדר הדין הפלילי יש להעלות טענת פסלות מיד לאחר שנודעה לבעל הדין עילת הפסלות. במקרה דנא, היה על המערער להעלות את הטענה במועד שבו החלו באי כוחו הנוכחיים לייצגו בהליך בפני כבוד השופטת אמסטרדם. 6. הערעור נדחה איפוא מבלי שהמשיבה נדרשה להשיב. ניתן היום, ג' בניסן התשע"ד (3.4.2014). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14024060_S02.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il