פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים
עע"מ 2400/21
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט ד' מינץ
המערערות:
1. AVIATION BRIDG LLC
2. TVPX AIRCRAFT SOLUTIONS LLC
3. M&N EQUIPMENT LLC
נ ג ד
המשיבים:
1. רשות התעופה האזרחית
2. מנהל רת"א
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"מ 61646-09-20 ובעת""מ 30398-11-20 מיום 16.2.2021 אשר ניתן על ידי כבוד השופט א' שילה;
הודעה מטעם המשיבים מיום 2.6.2022;
התייחסות המערערות להודעת המשיבים מיום 14.6.2022;
הודעה מיום 27.6.2022 מטעם המערערות;
תגובה מטעם המשיבים להודעת המערערות מיום 29.7.2022;
הודעה מעדכנת מטעם המשיבים מיום 6.10.2022;
תגובת המערערות להודעה המעדכנת הנוספת מטעם המשיבים מיום 20.10.2022
תאריך הישיבה:
א' באייר התשפ"ב
(2.5.2022)
בשם המערערות:
עו"ד ציון אמיר; עו"ד אבנר (נרי) ירקוני; עו"ד גד אלבז; עו"ד טליה שחר
בשם המשיבים:
עו"ד עמרי אפשטיין
פסק-דין
הנשיאה א' חיות:
זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (השופט העמית א' שילה) מיום 16.2.2021 בעת"מ 61646-09-20 ובעת"מ 30398-11-20, בגדרו נדחו שתי עתירות נגד החלטת המשיבה 1 להחיל את הוראות תקנה 42א(א)-(ב) לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981 (להלן: תקנת הפעלת כלי טיס זר או התקנה) על המטוסים שבבעלות המערערות 1 ו-2 שמפעילה המערערת 3.
הערעור שלפנינו נסוב על שתי עתירות מינהליות שאוחדו, ושעסקו בשני מטוסים מסוג הוקר 800XP הרשומים ומורשים בארה"ב (להלן: המטוסים), שדיני התעופה רואים בהם נתינים אמריקאיים ובהתאם נחשבים בישראל "כלי טיס זרים".
במהלך שנת 2020 הודיעה המשיבה 1 (להלן: רת"א) למערערות כי בהתאם לתקנת הפעלת כלי טיס זר, הקובעת, בין היתר, כי "לא יפעיל אדם בישראל, דרך קבע, כלי טיס זר" (תקנה 42א(א)) עליהן להוציא את המטוסים מישראל. זאת, לפי ההודעה, מאחר שנמצא כי שני המטוסים הופעלו בהפעלה מסחרית דרך קבע מישראל, ושהו בישראל תקופה של יותר מ-45 ימים בתוך פרק זמן של 270 ימים, וזאת בניגוד לתקנת הפעלת כלי טיס זר (תקנה 42א(ב)).
על רקע הודעה זו הוגשו שתי עתירות מינהליות (עת"מ 61646-09-20 ועת"מ 30398-11-20), שבהן נטען, בין היתר, כי המשיבים נוקטים באכיפה בררנית וכי פרשנותם את תקנת הפעלת כלי טיס זר, כמו גם דברי חקיקה רלוונטיים נוספים – שגויה ותומכת בעמדת המערערות שלפיה ההגבלות שבתקנה אינן חלות על המטוסים, וכי דין ההחלטה שהתקבלה בעניינם להתבטל.
העתירות נדחו ביום 16.2.2021 תוך חיוב המערערות בהוצאות המשיבים ובשכ"ט עו"ד בסך של 36,000 ש"ח, ומכאן הערעור שלפנינו.
בערעור נקבע דיון ליום 2.5.2022, וביום 27.4.2022 הגישו המערערות בקשה לדחיית הדיון, בטענה שהמשיבים מצויים בתהליך מתקדם של תיקון תקנת הפעלת כלי טיס זר, ולגישתן רצוי להמתין עד להתבהרות הדברים אשר עשויה לייתר את הדיון בהליך.
המשיבים התנגדו לבקשה זו, וטענו כי תהליך תיקון התקנה מצוי "בשלבי גיבוש פניימים ברת"א" וכי מכל מקום "הודעות רת"א העומדות במרכזו של ההליך דנן ניתנו מכוח [התקנה], בנוסחה הנוכחי, והוא אשר עמד במוקד פסק הדין מושא הליך הערעור דנן" (ההדגשה במקור).
הדיון התקיים במועדו ולאחריו, ביום 11.5.2022, הורינו למשיבים להגיש הבהרות ונתונים נוספים בנוגע לדין החל לשיטתם ולאופן אכיפתו על כלל כלי הטיס הרלוונטיים.
לאחר שהמשיבים הגישו הבהרות כאמור, והמערערות התייחסו לדברי המשיבים, ביום 27.6.2022 הודיעו המערערות כי טיוטת תיקון התקנה פורסמה להערות הציבור. לטענת המערערות, מדברי ההסבר לתיקון עולה צדקתן שכן מתברר מהם כי רק לאחר התיקון יוחרגו כלי הטיס שעליהם לא נאכפה התקנה עד אותה העת, ולפיכך מדובר ב"הודאה" כי ננקטה כלפיהם בעבר אכיפה בררנית.
המשיבים הגיבו להתייחסות המערערות, וחזרו על עמדתם כי הבחנות שנעשו בין כלי טיס שונים אינן בגדר אכיפה בררנית נוכח שוני רלוונטי המצדיק את אי-החלת המגבלות הקבועות בתקנה על חלק מכלי הטיס בלבד, וזאת בשים לב לתכליתה. מכל מקום, כך טענו המשיבים, דין הערעור העוסק במצב הנורמטיבי הקיים להידחות, ללא קשר לתיקון התקנה שעל הפרק.
ביום 7.9.2022 הודיעו המשיבים כי ביום 5.9.2022 פורסם ברשומות תיקון תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה) (תיקון מס' 8), התשפ"ב-2022 (להלן: התיקון), אשר במסגרתו תוקנה גם תקנת הפעלת כלי טיס זר. משכך, ביקשו המשיבים להגיש התייחסות לגופו של התיקון ולהשלכות על ההליך דנן.
בהתאם לרשות שניתנה הודיעו המשיבים כי התיקון מייצר מסלול חדש המאפשר למערערות לפנות בבקשה בהתאם לתקנה 42א(ז)(3)(ב), ולהוכיח כי הפעלת המטוסים שבמוקד ההליך יכולה להיעשות בצורה בטוחה מישראל. המשיבים מציינים, בין היתר, כי המערערות העלו טענות עקרוניות נגד התקנה כמו גם טענות פרטניות בנוגע להחלטות שהתקבלו בעניינן. לטענת המשיבים בדין נדחו עתירות המערערות, אך מכל מקום בהינתן שינוי המצב הנורמטיבי הנובע מן התיקון לא נדרשת עוד לגישתם הכרעה בטענות הפרטניות שהעלו המערערות ועל כן, דין הערעור להידחות ולמצער להימחק.
המערערות מצדן טוענות כי "זכויות המערערות להפעיל עתה את מטוסיהן בישראל, לאחר התיקון, כפי ש'מוצע' להן עתה בהודעת העדכון על ידי המשיבים – לא רק שאינן רלבנטיות [להודעת] הערעור על פסק הדין שניתן עובר לתיקון, אלא שהדבר אך מוכיח את צדקת הערעור דנא ומהווה תימוכין חד משמעי לקבלתו דווקא" (ההדגשה במקור). המערערות מלינות על התנהלותם הדיונית של המשיבים, ומפנות, בין היתר, לכך שהמשיבים טענו תחילה כי עניינו של הערעור בהחלטות שהתקבלו בהתאם לתקנה בנוסחה הקודם, ואילו בתגובתם האחרונה טוענים המשיבים כי נוכח המצב הנורמטיבי כעת לא נדרשת הכרעה ביחס להחלטות שהתקבלו. המערערות חוזרות ומטעימות כי התיקון מגלה כי הוראות המשיבים שניתנו לפני התיקון ניתנו שלא כדין ולפיכך דין הערעור להתקבל. המערערות מפנות בפרט לדברי ההסבר לתיקון המציינים כי "בפועל כלי טיס זרים לא מעטים שהו בישראל 'דרך קבע', זאת בניגוד לתקנה 42א. אכיפת תקנה 42א לתקנות העיקריות בוצעה מפעם לפעם במהלך השנים [...]". המערערות טוענות כי דברים אלה מוכיחים את טענותיהן לאורך כל הדרך בדבר "הפליה אסורה ואכיפה בררנית". כמו כן מוסיפות המערערות טענות בנוגע לתיקון לגופו, אשר לטענתן תומך אף הוא בקבלת הערעור, מאחר שהוא מחריג מטוסים רבים שפעלו בישראל בניגוד לתקנה בנוסחה הקודם.
לאחר עיון בטענות הצדדים, דומה כי ההכרעה לגופו של הערעור שלפנינו אכן התייתרה. למעשה, כך טענו המערערות עצמן בבקשת הדחייה מיום 27.4.2022 והמשיבים, שתחילה סברו אחרת, אף הם טוענים כך היום. מכל מקום, אין מחלוקת על כך שבעוד הערעור תלוי ועומד השתנה המצב הנורמטיבי. לפיכך אין נדרשת הכרעה בטענות המופנות כלפי פסק הדין קמא והנוגעות להחלטות המשיבים לגופן, אשר ניתנו כולן בהתאם למצב נורמטיבי שאינו אקטואלי עוד (ראו: עע"מ 8667/14 עלי נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין (24.2.2015)). כמו כן, ובהינתן השינוי הנורמטיבי, עתה פתוחה בפני המערערות האפשרות להגיש בקשה במסלול החדש שנוסף לתקנה לאחר התיקון, ובכך יש משום מענה לחלק נכבד מטענות המערערות. גם מטעם זה אין נדרשת הכרעה בערעור לגופו (ראו: עע"מ 6250/04 שר הבריאות נ' חברת ציון אמבולנס בע"מ, פסקה 5 (29.11.2011)), וכמובן שטענות הצדדים שמורות להם בכל הנוגע לתיקון וליישומו.
עם זאת, ההתנהלות הדיונית של המשיבים אכן מעוררת קושי. יתרה מכך –הטענות שהעלו המערערות בנוגע ליישום בלתי שוויוני של התקנה בנוסחה שלפני התיקון, לא זכו למענה מספק מצד המשיבים. כך, הנתונים שהציגו המשיבים בהקשר זה אינם מניחים את הדעת, ומדברי ההסבר לתיקון עולה כי גם המשיבים מודעים לקשיים אלה. משהערעור התייתר, כאמור, אין צורך לקבוע מסמרות בנושא, אך בנסיבות אלה, אציע לחבריי כי נקבל את הערעור במובן זה שההוצאות שנפסקו במסגרת פסק הדין קמא לחובת המערערות יבוטלו, וכי המשיבים יישאו בהוצאות המערערות ושכר טרחת עורכי דינן בערעור זה בסך של 15,000 ש"ח.
ה נ ש י א ה
השופטת ד' ברק-ארז:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
השופט ד' מינץ:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינה של הנשיאה א' חיות.
ניתן היום, י"ב בכסלו התשפ"ג (6.12.2022).
ה נ ש י א ה
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
21024000_V11.docx רי
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il