חצ'יק ארוטיוניאן נ. משרד הפנים, מינהל האוכלוסין

פסק-דין בתיק בג"ץ 2391/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2391/06 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות העותר: חצ'יק ארוטיוניאן נ ג ד המשיב: משרד הפנים, מינהל האוכלוסין עתירה למתן צו עשה תאריך הישיבה: ד' בסיון התשס"ו (31.05.06) בשם העותר: עו"ד מקסיק לורה פסק-דין השופטת מ' נאור: העובדות 1. העותר הוא אזרח זר. הוא נישא (ביום 23.12.2000) בישראל ב"נישואי פראגוואי" לאזרחית ישראלית. בני הזוג חיים בישראל. על פי הנטען בעתירה, העותר פנה למשיב בחודש יוני 2001 בבקשה לקבל אזרחות ישראלית. במסגרת "ההסדר המדורג" להתאזרחות ניתן לו (ביום 18.2.2002) רשיון שהייה זמני אשר הוארך משנה לשנה. היחסים בין בני הזוג התערערו. בפברואר 2005 פנתה אשת העותר לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין. העותר הסכים להתרת הנישואין. בית המשפט לענייני משפחה הורה (ביום 28.8.2005) על התרת הנישואין של בני הזוג. ביוני 2005 פנה העותר למשיב בבקשה להארכת רשיון השהייה הזמני. נמסר לו בעל פה כי מאחר והוגשה נגדו תביעה לגירושין לא תיענה בקשתו. בשלב מאוחר יותר (ביום 29.8.2005) ניתנה לעותר תשובה רשמית ובכתב כי בקשתו סורבה וכי "בעקבות התרת הנישואין אינך זכאי לקבל מעמד בישראל ועליך לצאת מהארץ בתוך 14 ימים". העתירה 2. על רקע זה פנה העותר לבית משפט זה. הוא ביקש כי נורה להעניק לו אזרחות ישראלית, ולחילופין, כי נורה על הארכת רשיון השהייה הזמני בישראל. לטענתו הוא "אמור היה" לקבל אזרחות ישראלית, בהתאם למדיניות בדבר התאזרחות של בן זוג זר של אזרח ישראלי ב"הסדר מדורג", בתום ארבע שנים ממועד הגשת הבקשה לקבל אזרחות ישראלית, קרי בחודש יוני 2005. במועד זה עוד היו בני הזוג נשואים, שכן הנישואין הותרו רק בחודש אוגוסט 2005. על כן, לטענתו, היה על המשיב ליתן לו אזרחות ישראלית עוד בחודש יוני 2005, והתרת הנישואין במועד מאוחר יותר איננה מהווה טעם להפסקת "ההסדר המדורג". לטענתו, גירושו כעת מהארץ יגזור את גורלו לחיי דלות ועוני ללא משפחה תומכת וחברים. דיון 3. דין העתירה להידחות על הסף, וזאת משני טעמים. הראשון, העתירה לוקה בשיהוי. העותר קיבל תשובה רשמית ובכתב מטעם המשיב עוד ביום 29.8.2005, אך בחר להגיש את עתירתו רק בחודש מרץ 2006. בעתירה נטען אמנם, כי העותר פנה לאחר קבלת התשובה הרשמית בבקשה לעיון חוזר, וכי רק עובר להגשת העתירה לבית משפט זה נמסר לו (בעל-פה) כי ההודעה הרשמית עומדת בעינה. אולם לטענה זו אין כל תיעוד במסמכי העתירה. השני, והוא העיקר: טענתו העיקרית של העותר אינה מקימה עילה להתערבות בית משפט זה. העותר טען, כזכור, כי כיוון שהגיש את הבקשה במועד הנטען על ידו (בחודש יוני 2001), קמה לו זכות לקבלת אזרחות ישראלית בחלוף ארבע שנים (בחודש יוני 2005). אין בעתירה כל תיעוד לכך שהעותר הגיש את הבקשה לקבל אזרחות ישראלית במועד הנטען על ידו (בחודש יוני 2001), כך שכלל לא ברור כי חלפו ארבע שנים של הסדר מדורג בטרם הורה בית המשפט לענייני משפחה על התרת הנישואין. אך אף אם אניח לטובת העותר, כי הגיש את הבקשה במועד הנטען על ידו, אין בכך כדי להקים לו זכות לקבל אזרחות ישראלית. עוד בחודש יוני 2005 - בטרם חלוף תקופת ארבע השנים של ההסדר המדורג לשיטתו של העותר - נמסר לעותר כי מאחר והוגשה נגדו תביעה לגירושין לא תיענה בקשתו לקבל אזרחות בישראל. מכאן, שהמשיב הפסיק את ההסדר המדורג בעניינו של העותר מן הטעם של התפרקות התא המשפחתי עוד במהלך תקופת ההסדר המדורג. בעניין זה כבר נפסק, כי ההתקדמות במסגרת ההסדר המדורג מותנית בהמשך קיומו של התא המשפחתי בישראל: "אין בעובדה שהעותר נישא לאזרחית ישראלית, כשלעצמה, כדי להעניק לו זכות לקבלת אזרחות... ההחלטה בעניין כפופה לשיקול דעתו של שר הפנים. במסגרת שיקול-דעת זה החליט המשיב על נוהל 'ההסדר המדורג', שנפסק כי הוא הסדר חוקי וסביר בתנאיו [ראו בג"ץ 7139/02]. תמצית מהותו של הסדר זה הינה קיום הליך הדרגתי, שבתחילתו ניתן לבן הזוג הזר מעמד זמני בישראל מכוח סמכותו של שר הפנים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, ובסופו ואם התקיימו תנאיו, יכול בן הזוג להתאזרח על-פי סעיף 7 לחוק האזרחות. כאמור בדברים שהבאנו מפרשת סטמקה [בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג (2) 728], ההתקדמות במסגרת ההסדר המדורג והמעבר בין שלב לשלב בו, מותנים בהמשך קיומו של התא המשפחתי בישראל ובהיעדר פגיעה באינטרסים ציבוריים, לרבות סיכון פלילי או ביטחוני" (בג"ץ 2527/03 אסעיד נ' משרד הפנים, פ"ד נח (1) 139, 144). 4. אכן, ההחלטה בעניין קבלת אזרחות בישראל כפופה לשיקול דעתו של שר הפנים. במסגרת שיקול דעת זה החליט המשיב על נוהל 'הסדר מדורג' בדבר התאזרחות של בן זוג זר של אזרחי ישראלי. הסדר זה פורט, בין היתר, בבג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים, פ"ד נו (5) 950, 955ז (עליו מסתמך העותר) ונפסק כי הוא חוקי וסביר בבג"ץ 7139/02 עבאס-בצה נ' שר הפנים, פ"ד נז (3) 481. בפסקי דין שדנו בשיקולי המשיב בבואו ליישם את ההסדר המדורג נקבע, כי מקום שבו בני הזוג התגרשו והתא המשפחתי התפרק הלכה למעשה, לא קיים עוד הטעם המונח ביסוד "ההסדר המדורג", והמשיב רשאי שלא לאפשר לבן הזוג הזר של אזרח ישראלי להמשיך בהליך ההתאזרחות המדורג: "מקום שבו התא המשפחתי התפרק הלכה למעשה, בני הזוג חיים בנפרד, והם מנהלים הליכים לגירושין, שוב אין קיים הטעם המונח ביסוד ההקלה בהתאזרחות שנותן חוק האזרחות לבן זוג זה של אזרח. מטעם זה הנני סבור כי בדין החליט המשיב - שעה שנודע לו על פירוק התא המשפחתי - לדחות את בקשתו של העותר לקבל אזרחות ישראלית מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית... רשאי שר הפנים לקבוע כי עם כישלון חיי הנישואין וסיומו הקרוב של קשר הנישואין 'תמנע מבן הזוג הזר הזכות לישיבת קבע, עד כמה שזכות זו מבקשת לינוק את כוחה מקשר הנישואין עצמו'" (בג"ץ 4156/01 דימיטרוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו (6) 289, 283ד, 294א). 5. על כן, עת התפרק התא המשפחתי וקשר הנישואין פקע מחמת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה - ובייחוד כבענייננו עת הסכימו בני הזוג על פירוק התא המשפחתי וגירושין מרצונם - רשאי היה המשיב לדחות את בקשת העותר לקבל אזרחות ישראלית מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית, ולא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעתו המצדיק את התערבותנו. 6. אשר לטעמים ההומניטאריים אותם מעלה העותר בעתירה, הרי שפתוחה הדרך בפניו להגיש בקשה לקבלת רשיון ישיבה בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, על-בסיס שיקולים הומניטאריים ככל שהנסיבות מצדיקות זאת. כידוע, עתירות הנוגעות לרכישת מעמד של תושב קבע מכוח חוק הכניסה לישראל (להבדיל מאזרחות) ידונו לפני בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לענינים מינהליים (ראו בג"ץ 259/03 שבצוב נ' שר הפנים (לא פורסם), וכן עניין סלאמה הנזכר לעיל). 7. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, ‏‏ד' סיון, תשס"ו (31.5.2006). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06023910_C01.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il