ע"א 2369-24
טרם נותח
גיל עם מזרחי נ. עו"ד שושנה לונדנר
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
5
1
בבית המשפט העליון
ע"א 2369/24
לפני:
כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן
המערער:
גיל עם מזרחי
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד שושנה לונדנר
2. עו"ד גיורא רובננקו
3. כונס הנכסים הרשמי מחוז תל אביב
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' לושי-עבודי) בפש"ר 1712/08 מיום 13.3.2024
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' לושי-עבודי) בפש"ר 1712/08 מיום 13.3.2024 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער.
עובדות המקרה דנן פורטו בהרחבה בפסק דין שבמסגרתו נדחה ערעור שהגיש המערער על החלטה קודמת של בית המשפט שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו (ע"א 2217/22 עם מזרחי נ' לונדנר (24.5.2022); להלן: ערעור הפסלות הקודם). בתמצית, יצוין כי עניינו של ההליך נושא הערעור שלפניי הוא בהליך פשיטת רגל שנפתח בעניינו של המערער בשנת 2008 ובמהלכו, בשנת 2010, מונתה המשיבה 1 כנאמנת על נכסי המערער; ובשנת 2018 מונה המשיב 2 כנאמן (המשיבה 1 והמשיב 2 יכונו ביחד להלן: הנאמנים).
ביום 27.11.2023, לאחר שניתן פסק הדין בערעור הפסלות הקודם, הגישו המשיבים 2-1 דו"ח לבית המשפט שבמסגרתו צוין, בעיקרם של דברים, כי המערער לא מקיים את חיוביו בהליך שנפתח בעניינו, ובין היתר, נמנע מלהגיש דוחות תקופתיים ולהפקיד תשלומים לקופת כינוס הנכסים או להגיש בקשות שונות בעניין צו התשלומים החודשיים שניתן בעניינו. בהמשך לאמור, המשיב 3 (הוא כונס הנכסים הרשמי – מחוז תל אביב; להלן: הכנ"ר) הגיש ביום 28.11.2023 דיווח לבית המשפט (להלן: הדיווח מטעם הכנ"ר) שבמסגרתו צוין כי ביום 26.11.2023 התקיימה ישיבה במשרדי הכנ"ר במעמד המערער והמשיבים 2-1, שבמהלכה הציג הראשון שלוש אפשרויות לסיום ההליכים בעניינו של המערער. בהקשר זה ציין הכנ"ר כי במהלך הפגישה העלה את האפשרות לביטול ההליכים בעניינו של המערער; זאת, משהאחרון הכחיש את חובותיו והגיש מספר ערעורים על הכרעות בתביעות חוב שהוגשו נגדו, כמו גם תביעות נגד חלק מנושיו. ביום 28.11.2023 קבע המותב כי "יוזמת פרקליטי הכנ"ר מבורכת, בפרט בנסיבות המיוחדות בתיק זה" והורה לנאמנים להגיש דו"ח מעדכן בנוגע למצב תביעות החוב והנשייה בתיק (להלן: ההחלטה מיום 28.11.2023). בהמשך לכך, ביום 15.2.2024 קיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים, שבמהלכו התנגד המערער לביטול ההליך בעניינו והציע פשרה שבמסגרתה ישלם חצי מיליון ש"ח נוספים לקופת כינוס הנכסים ויחזור בו מטענותיו נגד הנושים. בסיומו של הדיון קבע המותב, בעיקרם של דברים, כי הצעתו של המערער תוצג לנושים שיצביעו עליה באסיפה בהתאם להוראות הכנ"ר והנאמנים.
ביום 11.3.2024 הגיש המערער את בקשת הפסלות נושא הערעור שבמסגרתה חזר על הטענות שנדונו בערעור הפסלות הקודם, ובכלל זה על השגותיו בקשר להתנהלות המשיבה 1 וכן על טענותיו כי חרף התנהלות זו, בית המשפט נתן החלטות לטובת יתר הצדדים בתיק באופן שמעיד על העדפתו אותם. המערער הוסיף וטען כי הגם שגילו מתקדם ומצבו הבריאותי ירוד, ההליך בעניינו נמשך זמן רב, וכי בית המשפט נמנע מלדון בהליכי השגה שהגיש המערער על הכרעות בתביעות חוב שהוגשו בעניינו. בנוסף, העלה המערער השגות בנוגע להתנהלות הכנ"ר ובפרט ביחס להצעתו של האחרון לסיים את ההליכים בעניינו של המערער, וטען כי החלטת המותב מיום 28.11.2023 שבמסגרתה בירך על יוזמתו של הכנ"ר בהקשר ההליך, מלמדת על יחס מגמתי ופוגעני כלפיו. עוד נטען בבקשה כי החלטותיו של המותב, ובהן החלטות בקשר למינוי מומחים; להקלטת הדיונים במטרה להנגישם למערער שלוקה בשמיעתו; לטענות המערער בנוגע להתנהלות המשיבה 1; וכן בעניין קביעת מועדי דיון – מלמדות על יחס עוין שמפגין המותב כלפיו. לבסוף, נטען כי בית המשפט מתעלם מטענות המערער, וכן מאיים עליו בסיום ההליך מבלי שיינתן לאחרון הפטר, באופן שמלמד אף הוא על נעילת דעתו של המותב ומקים עילה להעברת הדיון לפני מותב אחר.
ביום 13.3.2024 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות וקבע, בעיקרם של דברים, כי בשים לב לכך שהמערער העלה טענות שונות בנוגע לקשרים אישיים של המותב אשר נדונו ונדחו במסגרת ערעור הפסלות הקודם, אין מקום לדון בהן כעת פעם נוספת. בנוגע לטענות המערער ביחס לטיפול בהליכי הערעור שבהם נקט בקשר להכרעות החוב שניתנו בעניינו, נקבע כי טענות אלו מכוונות כלפי החלטות שיפוטיות חלוטות שההליך המתאים להשיג עליהן הוא במסגרת הליך ערעור ולא במסגרת בקשת פסלות, וכן כי ככל שהמערער מעוניין בכך הוא רשאי להעלות את טענותיו ביחס להתנהלות הכנ"ר במסגרת בקשה מתאימה. בנוסף, בית המשפט דחה את טענות המערער בקשר להימשכות ההליך בעניינו וקבע כי מדובר בהליך פשיטת רגל חריג וכי "השתלשלות העניינים בתיק אינה מלמדת כי למותב זה או למי מהמעורבים בתיק אין רצון לסיימו" (שם, סעיף 32). בהקשר זה צוין, כי בית המשפט "גילה סובלנות רבה כלפי [המערער –ע פ']" וכי בכל בקשה שהגיש האחרון "נעשתה התחשבות במצבו הרפואי אל מול הצורך בקידום ההליך והאינטרסים של הנושים" (שם, סעיף 35). לצד זאת, בית המשפט הבהיר כי אין בעצם מצבו הרפואי של המערער כדי להביא לסיום ההליך וממילא על המערער להשיג על החלטות אלו לפי סדרי הדין. לבסוף, נקבע כי משההליך בעניינו של המערער הוא הליך פשיטת רגל, המשיבים בהליך הם "ידו הארוכה של בית המשפט" ועל כן, טענות המערער שלפיהן בית המשפט מגבה את פעולותיהם – אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים.
מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו, בעיקרם של דברים, חוזר המערער על טענותיו בבקשת הפסלות נושא הערעור שלפניי, וכן על טענותיו במסגרת ערעור הפסלות הקודם. לטענת המערער, יחס המותב כלפיו הוא מוטה וחד צדדי, בין היתר, משום שהמותב דוחה בשיטתיות בקשות שמגיש המערער וכן מתבטא באופן קשה ופוגעני כלפיו. עוד נטען כי המותב נמנע מלהכריע בהליכי ערעור שהגיש המערער על הכרעות חוב שניתנו בעניינו; זאת, כך נטען, מתוך רצונו של המותב שלא להכריע לרעת המשיבה 1 ולטובת המערער, ובאופן שמצביע על נעילת דעתו. בנוסף, נטען כי המערער ביקש מספר פעמים מהמותב להורות על הקלטת הדיונים בהליך נושא הערעור שלפניי על מנת להנגישם למערער אשר סובל מלקות שמיעה, ואולם, כנטען, בקשות אלו נדחו והדיונים התקיימו ללא הנגשה מתאימה לצרכיו של המערער. לבסוף, לשיטת המערער אף החלטות שונות שנתן המותב בהליך, ובהן החלטות שעניינן בקביעת מועדי דיון ועיון חוזר בהחלטות קודמות, כמו גם החלטת הפסלות נושא הערעור, משקפות את יחסו העוין של המותב כלפי המערער ומצביעות על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים.
לאחר שעיינתי בערעור על צרופותיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. כידוע, סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע כי אמת המידה לפסילת שופט מלשבת לדין היא קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט (ע"א 3877/24 פנץ נ' חרבאוי, פסקה 4 (10.7.2024); ע"א 3860/24 נבו נ' ספיריט הפקות עולם בע"מ, פסקה 6 (9.7.2024)). איני סבור כי נסיבות כאמור מתקיימות בעניינו. ראשית, בהתאם להוראות תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, על בעל דין להגיש בקשה לפסילת שופט מיד לאחר שנודע לו על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת. בענייננו, המערער הגיש את בקשת הפסלות ביום 11.3.2024, אך רבות מטענותיו נסמכות על החלטות שניתנו לאורך ניהול ההליך בעניינו עובר לדיון מיום 15.2.2024. זאת, בהיעדר הסבר מספיק לשיהוי זה, ובאופן שיש בו כשלעצמו כדי להצדיק את דחיית טענותיו אלו (ע"א 3016/24 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' עיריית אשדוד, פסקה 6 (28.5.2024); ע"א 1811/24 פלונית נ' המחלקה לשירותים חברתיים אריאל, פסקה 9 (6.3.2024) (להלן: עניין פלונית)). לכך יש להוסיף כי הגם שאין הגבלה על מספר בקשות הפסלות שניתן להגיש, על בעל דין אשר טוען לעילת פסלות נוספת באותו הליך נדרש להצביע על עילה חדשה שצמחה לאחר מתן החלטת הפסלות הקודמת (ע"א 2155/24 גנות נ' כהן, פסקה 7 (20.5.2024); ע"א 8697/23 פלונית נ' פלונית, פסקה 5 (18.1.2024)). משחלק ניכר מטענות המערער במסגרת הערעור דנן נדונו והוכרעו במסגרת ערעור הפסלות הקודם, אין מקום לשוב ולהידרש לטענות אלו בשלב זה (ע"א 3127/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (21.4.2024); ע"א 2608/23 שגיא נ' רשות המסים באמצעות פקיד שומה תל אביב 1, פסקה 9 (2.4.2023)).
אף לגופם של דברים, דין הערעור להידחות. כידוע, טענות שעניינן בפעילות השיפוטית כשלעצמה יקימו עילת פסלות רק במקרים חריגים ונדירים (ע"א 273/24 מאור נ' הממונה על חדלות הפירעון – מחוז ירושלים, פסקה 7 (19.3.2024); ע"א 518/24 בר נ' אריאל, פסקה 7 (31.1.2024)). בתוך כך, החלטות שיפוטיות שניתנות במסגרת ניהול ההליך לא יקימו כשלעצמן חשש ממשי למשוא פנים, וזאת גם כשמדובר ברצף של החלטות שאינן לרוחו של בעל דין (ע"א 3636/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (30.6.2024); ע"א 7085/23 אוריון נ' גולדפינגר, פסקה 6 (31.12.2023)). בענייננו, כפי שצוין גם בפסק הדין בערעור הפסלות הקודם, טענותיו של האחרון מכוונות כלפי האופן שבו מנהל המותב את ההליך, וכן ביחס להחלטות דיוניות שניתנו בעניינו, וממילא איני סבור כי יש בטענות אלו כדי ללמד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. לכך יש להוסיף, כי הדרך להשיג על החלטות מסוג זה – כפי שציין המותב בהחלטתו נושא הערעור, וכפי שאף נקט המערער ביחס לחלק מהחלטות אלו – היא במסגרת הליכי ההשגה שקבועים בחוק ולא בבקשה לפסילתו של המותב (עניין פלונית, פסקה 11; ע"א 6079/23 גבעון נ' ון-אמדן, פסקה 11 (21.8.2023)). משאלה הם פני הדברים, לא מצאתי עילה לפסילת המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. לבסוף, יצוין כי הערעור נוסח בלשון משתלחת כלפי המותב והמשיבים שאותה אין להלום.
הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ח' בתמוז התשפ"ד (14.7.2024).
מ"מ הנשיא
_________________________
24023690_M06.docx יר
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1