ניר כוכבי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2369/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2369/10 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר המערער: ניר כוכבי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק פ' 4023/09 מיום 9.2.2010 שניתן על ידי כבוד השופט ג'ורג' קרא תאריך הישיבה: ד' בסיון התש"ע (17.5.2010) בשם המערער: עו"ד גיא פרידמן בשם המשיבה: עו"ד דגנית כהן-וילאמס פסק-דין השופטת מ' נאור: המערער הורשע על פי הודייתו במסגרת הסדר טיעון בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ג'ורג' קרא) בעבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(1)+(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן-החוק) תקיפה הגורמת לחבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק בנסיבות סעיף 382(א) לחוק, ואיומים לפי סעיף 192 לחוק. על המערער נגזרו 24 חודשי מאסר בפועל, מתוך תקופה זו 6 חודשים יהיו בחופף לעונש המאסר אותו המערער ריצה בעת מתן גזר הדין. כן הופעל מאסר על תנאי מ-ת"פ 6828/07 לתקופה של 5 חודשים בחופף לעונש שנגזר. עוד נגזרו על המערער 12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים משחרורו, והתנאי הוא שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע. בנוסף חויב המערער בפיצויים בסך 2000 ש"ח, לכל אחד מן המתלוננים. הערעור מופנה נגד חומרת המאסר בפועל בלבד. השתלשלות ההליכים בעניינו של המערער 1. לפי העובדות בהן הודה המערער, ביום 26.01.09, בשעת ערב, ניגש המערער אל המתלוננים עת התאמנו במכון הכושר, והחליף עמם דברים בנוגע לשימוש באחד המכשירים, עד שעזב את המכון בשלב מסוים. משיצאו המתלוננים מן המכון התנפלו עליהם המערער ואחרים, כאשר המערער נטל כיסא, הטיחו באחד המתלוננים, והמשיך להכות אותו. המערער ואחרים הטיחו את אחד המתלוננים לעבר מכשירים שבמכון, עד שחולצתו נקרעה. בטרם עזבו המערער ואחרים את המכון, איים המערער על אחד המתלוננים בכוונה להפחידו, באומרו "לא סיימתי איתך ויש לי חוזה פתוח אתך". כתוצאה ממעשי המערער ואחרים נגרמה למתלונן אלידן קלבו חבלה חמורה בכך שנגרם שבר בידו השמאלית וכן חבלה בראשו. המתלונן אילן בן חמו איבד את הכרתו לפרק זמן קצר ונחבל בראשו, והמתלונן מיכאל רזניוק נפגע בראשו. 2. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי המשיבה תטען להטלת עונש של שנתיים מאסר לריצוי בפועל, שיכלול הפעלת המאסר על תנאי בן 5 חודשים וכן מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים. הסניגור יטען כרצונו. כן הוסכם כי מכל תקופת מאסר שתיגזר למערער, 6 חודשים ירוצו בחופף לכל עונש מאסר אחר אותו ריצה המערער ביום מתן גזר הדין. 3. המשיבה ביקשה מבית משפט המחוזי לאמץ את הרף העליון שבהסדר הטיעון ולהטיל על המערער שנתיים מאסר בפועל, מהם 6 חודשים שירוצו בחופף למאסר אותו כבר ריצה עת מתן גזר הדין, כשבתקופה זו תיכלל הפעלתו של המאסר המותנה מ-ת"פ 6828/07 למשך 5 חודשים. המשיבה הסבירה כי במכלול השיקולים שהביאו אותה להסדר טיעון, נלקחו ממילא כל הנסיבות המקלות שעמדו למערער, ובהן הודייתו שחסכה זמן שיפוטי וייתרה את עדות המתלוננים, אשר נתנו את הסכמתם להסדר, על מרכיביו. מנגד, נסיבות לחומרא ששקלה המשיבה היו עברו הפלילי הכבד של המערער, שכולל עבירות אלימות וסמים, בגינן נגזרו עליו 28 חודשי מאסר. כן ציינה המשיבה כי התקיפה נעשתה בקבוצה, תוך שימוש בכיסא ופעולות אלימות של יתר הנאשמים שהובילו לתוצאות חמורות- שבירת ידו של אחד המתלוננים וחבלות ראש לשניים מהם, כשהאחד אף איבד הכרתו. לשיטת המשיבה, היה תפקידו של המערער בתקיפה דומיננטי. 4. מנגד ביקש ב"כ המערער כי יוטל עונש קל מזה שמבקשת המשיבה, הסנגור ציין כי המערער ריצה אותה עת עונש מאסר ראשון ממושך, בן 28 חודשים, אותו החל לרצות ביום 1.7.2009, וזאת בגין מספר תיקי אלימות וסמים. תוספת עונשית כפי שביקשה המשיבה תאריך מאוד את משך תקופת המעצר ותוביל לעיכוב בשיקומו. עוד טען המערער כי אף שהיה לו חלק באירוע, הוא לא היה הדמות הדומיננטית בתקיפה, לא כל שכן היוזם שלה. עונש קל יותר מזה אותו ביקשה המשיבה, יותיר למערער מקום לתקווה ויעודד אותו להתמיד בדרך השיקום. 5. בית המשפט המחוזי קבע כי ההגדרה ההולמת את מעשי המערער היא "מעשה בריונות מכוער ושלוח רסן". עוד קבע בית המשפט כי מנוסח כתב האישום דווקא עולה דומיננטיות של המערער באירוע האלים. ראשיתו של האירוע נבעה מבקשתו של המערער להשתמש באחד ממכשירי הכושר, בקשה שסורבה על יד המתלוננים. אף כי עזב את מקום האירוע, הדגיש בית המשפט את חזרתו של המערער למכון והשתתפותו במעשים שתוארו לעיל. עברו האלים עומד לו לרועץ והללו מקשים על נקיטת עמדה עונשית מתונה מזו שביקשה המשיבה. הנה כי כן קבע בית המשפט, כי אימוץ הרף העליון של ההצעה העונשית, שהתקבלה על ידי המערער, מהווה עמדה עונשית הולמת אשר מעניקה למעשי המערער "תג מחיר" הולם. עוד הוסיף וקבע בית המשפט כי הסכמתה של המשיבה לחפיפתם של 6 חודשי מאסר לכל עונש מאסר שייגזר לנאשם, לעונש אותו ריצה עת מתן גזר הדין, והפעלתם בחופף של עוד 5 חודשי המאסר על תנאי, תוך הגבלת טיעונה לשנתיים מאסר בפועל, מגלמת בחובה ממילא את מכלול שיקולי הקולא עליהם הצביע המערער. מטעמים אלו לא מצא בית המשפט לנכון לגרוע ממידת הרף העליון שהציגה המשיבה, והטיל על המערער 24 חודשים לריצוי בפועל. טענות המערער 5. המערער טוען כי שגה בית המשפט בחלק שייחס לו באירוע נשוא כתב האישום- חלקו של המערער שונה מזה של האחרים, וביחס לנאשם 1 ב-ת"פ 4023/09, אף פחות יותר. המערער טוען לאפליה בעונש, שכן שותפיו לעבירה לא נשלחו לעונשי מאסר בפועל. לשיטת המערער קביעת בית המשפט אינה מידתית ופוגעת בעקרון אחידות הענישה. עוד טוען המערער כי היה על בית המשפט להתייחס לעובדה כי המערער הודה במיוחס לו בכתב האישום ובכך חסך מן המתלוננים מתן עדות וכן זמן שיפוטי יקר. אשר על כן מבקש המערער כי נורה על ביטול גזר דינו של בית משפט קמא, ותחתיו נקבע קיצור משמעותי של תקופת המאסר בפועל. במהלך הדיון הגיש ב"כ המערער תעודה רפואית עדכנית המתארת כי המערער חלה במחלה קשה. דיון והכרעה 6. לא ראינו אפשרות להיעתר לערעור. גם להשקפתנו העונש שהוטל במסגרת הסדר הטיעון הוא עונש קל ובמיוחד בשים לב לחפיפה בין העונש שהוטל לבין המאסר על תנאי שהופעל והעונש אותו ריצה המערער אותה עת. העונש הוא בגדרי טווח הענישה המוסכם, אף שבית המשפט בחר ברף העליון של הסדר הטיעון. מדובר במעשה בריונות קשה. יש הצדקה לפער בענישה בשים לב לעברו של המערער, ולחלקו באירוע. המערער היה הבוגר בחבורה. לא התעלמנו מן התעודה הרפואית (ללא תאריך) שהוגשה רק במהלך הדיון, באופן שלא איפשר לבאת כוח המדינה להגיב עליה. לכאורה אין מניעה שהמערער יקבל טיפול בין כותלי בית הסוהר, ואם יתקל בקשיים בעניין זה – דרכים אחרות פתוחות בפניו. 7. סוף דבר: הערעור נדחה. ניתן היום, ז' בסיון התש"ע (20.5.2010). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10023690_C02.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il