פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 2367/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2367/10 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופטת נ' מימון, סגנית נשיא), מיום 9.3.2010 בתמ"ש 18465/08 (בש"א 59080/09) בשם המערער: עו"ד שרון שטרית פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופטת נ' מימון, סגנית נשיא) מיום 9.3.2010 בתמ"ש 18465/08 (בש"א 59080/09), לפיה החליט שלא לפסול את עצמו מלדון בענייניו של המערער. 1. המערער והמשיבה 1 (להלן: המשיבה) הם בני זוג פרודים ולהם ילדים ובהם המשיב 2. בין המערער למשיבה מתנהלים הליכים משפטיים במשך שנים רבות בבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת הסכם גירושין שנחתם ביום 24.9.2000 הוסכם בין הצדדים כי הזכויות בדירה בה התגוררו בני הזוג תועבר לאשה וכי דירה אחרת תימכר ושוויה יחולק ביניהם. הזכויות בדירת בני הזוג עברו למשיבה ובשנת 2008 נחתם הסכם למכירת הדירה האחרת למשיב 2. בעקבות פסק דין לפינוי המערער, עזב הוא את הדירה האחרת כאשר הכספים המגיעים לו ממכירת הדירה מעוקלים על ידי המשיבים. 2. המערער הגיש ביום 1.12.2009 בקשה לפסילת בית המשפט מלדון בענייניו. את בקשתו ביסס על שתי החלטות שנתן בית משפט בשנת 2008: המערער, שלא היה מיוצג אותה עת, הגיש בקשה לבטל את הסכם הגירושין עקב הפרתו, לפי הטענה, על ידי המשיבה. בית המשפט החליט כי על המערער להפקיד סך של 1000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבה אם תידחה התביעה, בקובעו כי "אכן התביעה העיקרית חוזרת על טענות שהועלו על ידי המשיב ובגינן ניתנה החלטה ביום 5.8.07 וכן נדחתה בקשת רשות ערעור על ההחלטה. משכך אין לכאורה לאמר שיש סיכוי גבוה לתביעה. כמו כן יצוין כי המשיב לא שילם למבקשת הוצאות אשר הוטלו עליו בהליכים קודמים" (החלטה מיום 23.10.2008). המערער לא הפקיד את הערובה כנדרש ותביעתו נמחקה. המערער הגיש בקשה נוספת לביטול הסכם הגירושין ובית המשפט שוב הורה למערער להפקיד ערובה בסך של 1000 ₪ בטרם תישמע תביעתו. גם בהחלטה זו חיווה בית המשפט דעתו כי "בית הדין הרבני האזורי ובית הדין הרבני הגבוה החליטו שלא לדון בתביעת המשיב (המערער שלפניי – ד.ב.) לחיוב המבקשת בגט כל עוד לא הסתיימו ההליכים בבית המשפט בנושא הרכוש. בנסיבות אלה אין לאמר לכאורה, שיש סיכוי רב לתביעה" (החלטה מיום 26.10.2008). גם תביעה זו נמחקה בשל אי הפקדת הערובה כנדרש. המערער טען כי רק כאשר שכר לעצמו עורך דין, פינה את דירתו ומצא את ההחלטות משנת 2008, הבין כי קם חשש כבד כי בית המשפט גיבש דעה נחרצת לגבי סיכויי התביעות החדשות שהגיש באופן בו דעתו ננעלה. לפיכך הגיש, כאמור, בקשה דחופה לפסילת בית המשפט מלדון בתביעות הכספיות שהגיש נגד המשיבים ובתביעה שהגיש המשיב 2 נגד המערער. 3. בית המשפט דחה את הבקשה. בית המשפט קבע כי ההחלטות בגינן מבקש המערער לפוסלו ניתנו לפני למעלה משנה וכי היה עליו לטעון טענותיו בעניין מיד עם נתינתן. בית המשפט הוסיף כי הדרך הנכונה לשינוי ההחלטות היתה להגיש בקשת רשות ערעור והמערער לא פעל כאמור. עוד הוסיף בית המשפט כי הבקשות עליהן נסמך המערער הן בקשות להפקדת ערובה, אשר בהתייחס אליהן יש מקום להראות לכאורה האם סיכויי התביעה גבוהים, וכי מדובר בהסתכלות ראשונית ולצורך הבקשה בלבד. לפיכך, כך קבע, אין באמרה כי אין לכאורה לאמר שיש סיכוי גבוה לתביעה, כדי להצביע על כך שדעתו ננעלה וכי אין בהחלטות ביניים כדי לנעול את דעתו לכיוון מסוים בהמשך ההליכים. מכאן הערעור שלפניי. 4. המערער חוזר על הטענות שטען בבקשת הפסלות. לטענתו, גישתו לערכאות נחסמה אך בשל עוניו, ועתה הוא מקבל ייצוג משפטי בהתנדבות. המערער טוען כי מתוכן ההחלטות שנתן בית המשפט עולה חשש כבד כי בית המשפט גיבש דעה נחרצת לגבי סיכויי התביעות שהגיש. המערער משיג על הזמן שארך עד מתן ההחלטה בבקשת הפסלות. לדבריו, במשך עשר שנים לא ניתנה ולו החלטה אחת לטובתו, כאשר אף אחת מן הבקשות שהגיש לא התקבלה והוא אף חויב באופן שיטתי בהוצאות משפט. בכך, לדעתו, סייע בית המשפט להעמיק את הקרע בין המערער למשיבים. המערער טוען כי בית המשפט נוהג איפה ואיפה בהחלטותיו ומביא דוגמאות לטענתו ובהן החלטה לקבל את תגובת המשיבה לבקשה שהגיש בטרם מתן החלטה. המערער טוען גם כי עילת הפסילה קמה רק כששכר את שירותיה של באת כוחו וכי בשל מצבו הכלכלי לא יכול היה להגיש ערעור במועד על ההחלטות להפקיד ערובה לטובת המשיבה. 5. דין הערעור להידחות. אכן, עיון בערעור מעלה תמונה עגומה של סכסוך ארוך הנמשך מזה שנים בין הצדדים, חרף הניסיונות לסיימו, וחבל שכך הם פני הדברים. ואולם, כידוע, טיפול בתיקי משפחה והכרעה בסוגיות שהם מעלים מלווים רגישות ומתח אותם חווים הצדדים, ולא בכדי (ע"א 4083/09 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 26.7.2009). דווקא בשל רגישות זו, יש היגיון בריכוז כל ענייניה של המשפחה תחת מטריה אחת ובפני שופט אחד אשר מכיר את הנפשות הפועלות ואת פרטי הסכסוך. אך טבעי הוא כי במהלך הטיפול בסכסוך ייתן בית המשפט החלטות אשר לא יהיו לשביעות רצון מי מהצדדים, ואולם אין בכך כדי לפסול אותו מלהמשיך ולדון באותו עניין. במקרה דנן הטעם העיקרי לבקשת הפסלות הוא שתי החלטות שנתן בית המשפט בשנת 2008 בהן נדרש המערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשיבה אם תידחה התביעה, וזאת נוכח הנסיבות שליוו את הגשת התביעות, כפי שהסביר בית המשפט באותן החלטות. הלכה פסוקה היא כי טענת פסלות יש לטעון מיד לאחר היוודעה, ולא להשאירה נצורה לעת מצוא ואין בעובדה כי המערער לא היה מיוצג אותה עת כדי להתגבר על השיהוי בהגשת הבקשה (תקנה 471ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 1280/08 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 7.4.2008)). זאת ועוד, מדובר בטענות המבוססות על החלטות דיוניות אשר ניתנו בהליכי ביניים ואין בהן, ככלל, כדי להקים עילה לפסלות שופט (י' מרזל דיני פסלות שופט 268 (2006)). אף אין בהחלטות בית המשפט לחייב את המערער בהוצאות בגין בקשותיו שנדחו או בהחלטות אחרות שנתן כדי להשליך על עמדתו של בית המשפט בתביעות גופן המונחות לפתחו, וברי כי שאלת נכונות ההחלטות בעניינים אלה אינה עומדת לדיון במסגרת ערעור הפסלות (שם, בעמוד 176). לאור האמור לעיל מדובר בחששו הסובייקטיבי של המערער לקיום משא פנים כלפיו, שאין בו כדי להקים עילת פסלות (השווה: ע"א 6611/08 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 9.12.2008)). לא שוכנעתי מטענות המערער כי קיימת אפשרות ממשית של משוא פנים כלפיו, היינו אותה אפשרות ממשית לכך שבית המשפט גיבש לעצמו עמדה סופית, באופן שאין עוד טעם בהמשך ההליכים בפניו. כך פסק בית המשפט קמא ואין לי אלא לאמץ את דבריו. משכך, דין הערעור להידחות. הערעור נדחה ללא צו להוצאות. ניתן היום, י' בסיון התש"ע (23.5.2010). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10023670_N03.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il