בשג"ץ 2364-13
טרם נותח

ניסים חדד נ. רשם בית המשפט העליון גיא שני

סוג הליך בקשות שונות בג"ץ (בשג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בשג"ץ 2364/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בשג"ץ 2364/13 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המבקש: ניסים חדד נ ג ד המשיבים: 1. רשם בית המשפט העליון 2. בנק הפועלים בע''מ בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת ל' בנמלך פסק-דין בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת רשם. ברקע לדברים – ביום 16.1.2013 נדחתה עתירת המבקש כנגד רשם בית המשפט העליון ג' שני ונגד בנק הפועלים בע"מ (בג"ץ 8519/12, כבוד השופטים ח' מלצר, י' עמית ו-נ' סולברג). ביום 7.2.2013 הגיש בקשה לקיום דיון נוסף בעניינו. יחד עם בקשתו הגיש בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף שכן חלפו 15 הימים הקבועים בתקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי בדיון נוסף, התשמ"ד-1984. ביום 19.2.2013 כבוד הרשמת ל' בנמלך דחתה בקשה זו (בשג"ץ 1015/13). זאת, משלא הוכח קיומו של טעם מיוחד למתן הארכה. במסגרת זאת, דחתה הרשמת את הטענה כי יש מקום להתיר את הגשת ההליך באיחור מאחר שפסק הדין הומצא לו ביום 31.1.2013 (בעוד לפי מערכת 'ניהול תיקים' הוא נשלח אליו ביום 20.1.2013). המבקש לא הגיש ערעור במועד על החלטת הרשמת. ביום 3.4.2013 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת, מהטעם שנסיבותיו האישיות לא אפשרו לו להגיש את הערעור במועד. לבקשתו צירף המבקש את הערעור על החלטת הרשמת עצמו, שבמוקדו נימוקיו לבקשה לקיום הדיון הנוסף המבוקש. במסגרת זאת, ביקש שההליך לא ידון בפני, משום שדחיתי בקשה אחרת שלו בעבר. לאחר שעיינתי בחומר שבפניי מצאתי כי דין הבקשה להידחות. ראשית יש לומר כי עצם העובדה שבקשתו של בעל-דין נדחתה אינה מהווה עילה לפסילת שופט (ראו: ע"א 1740/12 אדלר נ' עיריית נתניה (29.2.2012)). המבקש לא הצביע על טעם אחר מדוע יש להעביר את הבקשה בפני מותב אחר, ומשכך, איני רואה מקום שלא לדון בהליך. לגופו של עניין, המועד להגשת ערעור על החלטה אחרת של רשם בית המשפט העליון הינו עשרים ימים מהיום בו ניתנה ההחלטה (ראו: סעיף 96 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). כאמור, בקשת המבקש להארכת מועד הוגשה ביום 3.4.2013, כחודש וחצי לאחר מתן ההחלטה. המבקש אינו טוען שלא היה מודע למניין הימים הקבוע בחוק. טענתו העיקרית היא שיש להתחשב בנסיבותיו האישיות. מצאתי כי אין בכך כדי להצדיק את הארכת המועד המבוקשת. אם לא די בכך הרי שסיכויי ההליך שהגשתו מתבקשת אינם נחזים להיות גבוהים (וראו והשוו: ע"א 5671/91 שאבי נ' לוי (19.9.2000); בש"א 6753/10 ארנון נ' פיוטרקובסקי, פסקה 3 (9.1.2011)). הבקשה נדחית. לא נעלם מעיני כי המבקש אינו מיוצג בהליך זה ומצוקתו ניכרת. אחזור ואשוב על המלצת ההרכב מיום 16.1.2013 כי המבקש יפנה לרשויות הרווחה, ללשכה לסיוע משפטי ולגורמים נוספים בכדי לקבל את הסיוע הדרוש לו. אין צו להוצאות. ניתן היום כ"א באייר התשע"ג (1.5.2013). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13023640_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il