ע"פ 2364-12
טרם נותח

עבד קטינה נ. מדינת ישראל

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק ע"פ 2364/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2364/12 לפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' סולברג המערער: עבד קטינה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 43514-07-11 שניתן ביום 5.3.2012 על ידי כבוד השופטת ר' פרידמן-פלדמן תאריך הישיבה: כ"ה באייר התשע"ב 17.5.2012 בשם המערער: עו"ד בועז קניג בשם המשיבה: עו"ד אושרה פטל-רוזנברג פסק-דין השופט י' דנציגר: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ר' פרידמן-פלדמן) בת"פ 43514-07-11 מיום 5 במרץ 2012, בו הושתו על המערער, לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון בקשירת קשר לביצוע פשע ובסיוע לביצוע שוד בצוותא, 18 חודשי מאסר בפועל וששה חודשי מאסר על תנאי לפיו המערער לא יעבור במשך שלוש שנים מתום שחרורו ממאסר עבירה של קשירת קשר לפשע וכן כל עבירה כנגד הרכוש למעט הסגת גבול. עובדות כתב האישום המתוקן 1. עובר ליום 11.7.2011 קשרו המערער, מחמוד גאבר (להלן: מחמוד), אחיו של מוחמד גאבר (להלן: מוחמד) ואחר בשם פארס לשדוד בלדר דואר האוסף דברי דואר וכסף המופקד בבנק הדואר בסניף הדואר שבתחנת הדלק "מנטה" במבוא בית"ר. המערער היה בין מתכנני הקשר. המערער פנה לפארס והציג לפניו את רצונו לבצע את השוד. בתחילה הייתה כוונה שפארס יבצע את השוד, אך בהמשך אמר המערער לפארס כי הוא מעוניין שאדם שאינו מוכר באזור הוא שיבצע את חטיפת שק הדואר שבו הכסף. המערער אף הציע לפארס לגייס את מוחמד ומחמוד לשם ביצוע השוד. ביום 11.7.2011, בסמוך לשעה 13:00, הגיעו מוחמד, מחמוד ופארס לתחנת הדלק בה אמור היה להתבצע השוד במכונית מסוג מרצדס השייכת למחמוד והנהוגה על ידו. מוחמד ופארס ירדו מהמכונית ואילו מחמוד המשיך בנסיעה והמתין באזור שמעבר למחסום "חוסאן". באותו זמן שהה גם המערער במקום. בעת שמחמוד שהה באזור המחסום הוא היה בקשר טלפוני עם פארס ודיווח לו על הימצאותן של ניידות משטרה באזור. בסמוך לשעה 14:00 הגיעה משאית הדואר נהוגה בידי אליעזר עמר אל סניף הדואר. אברהם דוויג, בלדר הדואר (להלן: אברהם), יצא מן המשאית ופנה אל סניף הדואר. בשעה 14:09 יצא אברהם מהסניף כשהוא אוחז בידו האחת שק דואר לבן גדול ובידו השנייה שק קטן יותר בצבע כחול ובו כספי העברה בנקאית. כל אותה עת ישב פארס בתוך סניף מנטה בתחנת הדלק וצפה בדלפק הדואר. בעת שראה כי הועבר שק הכסף לאברהם הודיע על כך טלפונית למוחמד ומוחמד פנה לכיוון הכניסה לסניף הדואר. באותה עת המערער כבר לא נכח במקום. 2. בעת שיצא אברהם מסניף הדואר לכיוון המשאית, התקרב אליו מוחמד וחלף על פניו. רגע לאחר מכן הסתובב מוחמד ופנה אל אברהם כשזה הולך וגבו אליו. מוחמד דחף את אברהם וחטף מידו את השק הכחול שהחזיק ובו 85,000 ש"ח. מעוצמת הדחיפה נפל אברהם על אחד מפחי הזבל שהיו בקרבתו. מיד לאחר מכן החל מוחמד לרוץ לכיוון ואדי פוקין. בדקות שלאחר השוד יצר פארס קשר עם מחמוד וכן עם המערער. לאחר זמן מה הגיע גם פארס לאזור ואדי פוקין. מחמוד אסף את השניים והשלושה נסעו יחד עם כספי השוד. באותו יום חילקו ביניהם מוחמד, פארס ומחמוד את כספי השוד מתוכם מסרו 10,000 ש"ח לפארס על מנת שימסור אותם למערער. באותו יום בשעות הלילה נסע פארס להיפגש עם המערער כשחלקו של המערער מכספי השוד, 10,000 ש"ח, מגולגלים ותחובים בבגדיו התחתונים. באותו מועד נעצר פארס ובאמתחתו כספי השוד המיועדים למערער. ההליכים לפני בית המשפט המחוזי 3. ביום 5.2.2012 הודיעו הצדדים לבית המשפט על הסדר הטיעון במסגרתו יודו מוחמד והמערער במיוחס להם בכתב האישום המתוקן. לגבי מוחמד סוכם כי הוא יודה בביצוע שוד בצוותא ובקשירת קשר לביצוע פשע. לגבי המערער סוכם כי הוא יודה בסיוע לשוד ובקשירת קשר לביצוע פשע. בעניינו של מוחמד הוסכם כי המאשימה תטען ל-48 חודשי מאסר בפועל והסנגור יהיה חופשי בטיעוניו לעונש. לגבי המערער הוסכם כי המאשימה תטען ל-20 חודשי מאסר בפועל והסנגור יהיה חופשי בטיעוניו לעונש. באותו יום הורשעו המערער ומוחמד על בסיס הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן. 4. טיעוני המאשימה לעונש: אמנם המערער הודה בעובדות כתב האישום המתוקן אך זאת ביום ההוכחות ולאחר שהעדים הגיעו לבית המשפט. המאשימה הדגישה כי המערער היה ממתכנני השוד ואמור היה לקבל 10,000 ש"ח מהשלל. עוד הדגישה המאשימה את שיקול ההרתעה וכי בעבירות שבנדון נסיבותיו האישיות של המערער נסוגות. המאשימה ציינה כי מחמוד ופארס נדונו ל-18 חודשי מאסר בפועל. פארס לא נדון לתשלום קנס מאחר שהשיב את כספי השוד ומחמוד נדון לקנס ולתשלום פיצוי מאחר שלא החזיר את כספי השוד. המאשימה הטעימה כי אמנם המערער הורשע בסיוע לשוד ולא בביצוע שוד כמו האחרים אך המערער מבוגר מהאחרים באופן משמעותי, יליד שנת 1972, הוא ממתכנני השוד והוא שיצר קשר עם המשתתפים כדי להסדיר את חלקו של כל אחד מהם במסכת העבריינית כפי שעולה מעובדות כתב האישום המתוקן. המאשימה התייחסה לעברו הפלילי של המערער וציינה כי לחובתו עבר פלילי עשיר בעבירות חמורות ובהן חטיפה, עבירות נשק ואלימות והוא אף ריצה מספר עונשי מאסר. 5. טיעוני הסנגור לעונש: לטענת הסנגור על פי כתב האישום המתוקן חלקו של המערער באירועים מתון. המערער אינו המתכנן של השוד וחלקו בתכנון היה זהה לזה של האחרים. הסנגור הדגיש כי המערער הודה בסיוע לשוד ולא בביצוע השוד. בהקשר זה נטען כי המערער הוא הזוטר שבחבורה כפי שניתן ללמוד מחלקו הקטן בשלל ומהעובדה שכלל לא היה במקום בזמן השוד ולא נטל בו חלק פעיל. כן ציין הסנגור את החיסכון בזמן שיפוטי בכך שהמערער הודה ונטל אחריות למעשיו. בנוסף לכך נטען כי הרשעותיו הקודמות של המערער ישנות ביותר ואינן רלוונטיות. בהקשר זה הוסיף הסנגור כי העבירות האחרונות בהן הורשע המערער חמורות פחות. לפיכך עתר הסנגור לעונש מאסר בפועל שלא יעלה על תשעה חודשים. 6. גזר הדין: בית המשפט המחוזי הדגיש כי מדובר בשוד של 85,000 ש"ח מבלדר דואר שקדם לו תכנון שכלל חלוקת תפקידים ברורה וביצוע שוד בצוותא תוך שימוש באלימות. המערער אמור היה לקבל 10,000 ש"ח מכספי השוד אך לבסוף לא קיבל אותם שכן שותפו נעצר על ידי המשטרה. בית המשפט הטעים כי יש לזקוף לחובת המערער את חומרת העבירה וכן את הרשעותיו הקודמות במגוון עבירות. בית המשפט ציין כי הרשעותיו של המערער מתחילות בשנת 1990 והאחרונה שבהן היא ממרץ 2010. המערער אף ריצה לא מעט עונשי מאסר. בית המשפט הוסיף כי לזכותו של המערער יש לזקוף את הודאתו וקבלת אחריות על מעשיו. כן ציין בית המשפט כי יש להתחשב בכך שהמערער הורשע בסיוע ולא בביצוע עיקרי. בית המשפט קבע כי עדיפה עמדת המאשימה אך לא ניתן להתעלם מהעונשים שנגזרו על האחרים – 18 חודשי מאסר, כשהם הורשעו כמבצעים עיקריים. יחד עם זאת ציין בית המשפט כי בעבירת הקשר חלקו של המערער משמעותי ביותר ואינו נופל מחלקם של האחרים, כאשר לשותפיו של המערער לא היו הרשעות קודמות. מכל הטעמים הנ"ל נגזרו על המערער העונשים שלעיל. נימוקי הערעור 7. המערער – באמצעות בא כוחו, עו"ד בועז קניג – טוען כי על שותפיו שהורשעו בביצוע עיקרי של שוד בצוותא נגזרו 18 חודשי מאסר ומשכך עונשו היה צריך להיות קל יותר בהתחשב בעובדה כי הורשע בסיוע לשוד ובשים לב לחלקו המינורי בפרשה. המערער טוען כי אין בעברו הפלילי כדי להצדיק השוואת עונשו לעונשם של האחרים. באשר לחלקו של המערער בעבירת הקשר, נטען כי זה היה דומה לחלקם של האחרים והוא לא היה המתכנן העיקרי. כן נטען כי בית המשפט לא נתן משקל הולם לכך שהמערער לא קיבל את חלקו מכספי השוד, כמו גם להודאתו של המערער ולחסכון בזמן שיפוטי. עוד נטען כי הרשעותיו הקודמות של המערער ישנות ברובן וחלקן האחר אינן חמורות ולא הושת בגינן עונש מאסר בפועל ממושך. תגובת המשיבה 8. המשיבה – באמצעות באת כוחה, עו"ד אושרה פטל-רוזנברג – טענה לפנינו כי אין מקום להתערבות בעונש שהושת על המערער נוכח העובדה כי מעורבותו בקשירת הקשר לביצוע השוד היא גבוהה, דומיננטית ומכריעה. כן הדגישה המשיבה כי עברו הפלילי של המערער מכביד ויש בכך להצדיק הבחנה בינו לבין האחרים הגם שהורשע בסיוע לשוד. הוגש לעיוננו תדפיס המרשם הפלילי של המערער. לשאלת המותב האם בשעה שהמערער הסכים כי המאשימה תוכל לעתור להשתת עונש של 20 חודשי מאסר בפועל הוא ידע על העונש שהושת על האחרים, השיבה עו"ד פטל-רוזנברג בחיוב. יצויין כי גזר הדין בעניינו של פארס ניתן עובר ליום 26.1.2012 וגזר דינו של מחמוד ניתן ביום 26.1.2012, עובר להרשעתו של המערער ביום 5.2.2012, כפי שעולה מגזר הדין שניתן על ידי סגן הנשיאה צ' סגל בעניינו של מחמוד בת"פ (מחוזי-י-ם) 43535-07-11 מדינת ישראל נ' אריאשי (לא פורסם). ואולם, גזר דינו של מוחמד ניתן ביום 7.5.2012, קרי לאחר שהמערער הודה בעובדות כתב האישום המתוקן. דיון והכרעה 9. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על נספחיה ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך לפנינו וכן לאחר שעיינתי באסמכתאות אליהן הפנה בא כוח המערער, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. 10. כלל הוא כי ערכאת הערעור לא תתערב בעונש שגזרה הערכאה הדיונית על נאשם פרט למקרים חריגים בהם נפלה בגזר דינה של הערכאה הדיונית טעות מהותית אשר בולטת על פניה או שעה שהעונש שנגזר על ידה חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות [ראו למשל: ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.1.2009); ע"פ 7563/08 אבו סביח נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.3.2009); ע"פ 7439/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.3.2009)]. איני סבור כי המקרה שלפני נופל בגדר אותם מקרים חריגים. 11. כפי שהעירה במהלך הדיון שנערך לפנינו ראש המותב, חברתי השופטת ע' ארבל, בית המשפט נוטה שלא להתערב בעונש שהושת על מערער כאשר העונש שנגזר על ידי הערכאה הדיונית אינו חורג ממתחם הענישה עליו הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון (ראו למשל: ע"פ 6449/10 חן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.5.2011), פסקה 4). המערער ידע בטרם נתן הסכמתו להסדר הטיעון והודה בעובדות כתב האישום המתוקן כי העונש שהושת על פארס ועל מחמוד הוא 18 חודשי מאסר בפועל וחרף זאת נתן הסכמתו לכך שהמאשימה תוכל לטעון להשתת עונש של 20 חודשי מאסר בפועל בהתייחס אליו. 12. מעבר לכך, לא מצאנו טעם להתערבות בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. גזר הדין מנומק היטב ומאוזן. בית המשפט הביא בחשבון את העובדה שהמערער הורשע בסיוע בלבד שכן אחרת עונשו עלול היה להיות כבד יותר בשים לב לרף הענישה המחמיר ביחס לביצוע שוד בצוותא [ראו למשל לאחרונה: ע"פ 2013/11 ג'בארין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 6.5.2012)], ממנו נגזר גם רף הענישה בנוגע לעבירת סיוע לשוד, ובהתחשב בעובדה כי הוסכם שהמאשימה תוכל לעתור לעונש כבד יותר מזה שהושת על המערער בפועל. אכן, המערער לא השתתף באופן פעיל בביצוע שוד אך הוא היה גורם דומיננטי בתכנון השוד כפי שעולה מעובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה. כך למשל עולה כי המערער הוא שפנה לפארס ויזם את ביצוע השוד ואף הציע לפארס לצרף לצורך ביצוע השוד את מוחמד ומחמוד. משכך, אין בידי לקבל את טענת המערער כי חלקו במסכת העבריינית הוא מינורי. זאת ועוד, בניגוד לשותפיו, למערער עבר פלילי מכביד כפי שאף נוכחנו ללמוד מעיון במרשם הפלילי שהוגש לעיוננו. כך למשל בשנת 2010 הורשע המערער בעבירות הנוגעות להסעת שוהים בלתי חוקיים בגינן הושתו עליו, בין היתר, ששה חודשי מאסר לריצוי בפועל. בשנת 2009 הורשע המערער בהחזקת נכס גנוב ובשל כך הושתו עליו, בין היתר, ששה חודשי מאסר לריצוי בפועל. זאת ועוד, בשנת 2008 הורשע המערער בעבירות סמים בגינן הושתו עליו, בין היתר, שמונה חודשי מאסר לריצוי בפועל. הרשימה ארוכה אך נסתפק בזאת. לא מצאתי כי יש באסמכתאות אליהן הפנה בא כוח המערער כדי לסייע לו בשים לב לנסיבות העניין, לעברו הפלילי של המערער וכן לאור חלקו בתכנון השוד. כידוע, עבירת השוד היא מבין העבירות החמורות ועל אחת כמה וכמה כאשר עסקינן בביצוע שוד בצוותא. בכגון דא שיקולי הגמול וההרתעה גוברים על נסיבותיו האישיות של העבריין [ראו למשל: ע"פ 8788/08 זיאד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.4.2011)]. 13. סוף דבר, נוכח כל הנימוקים שלעיל הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ה באייר התשע"ב (17.5.2012). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12023640_W02.doc צמ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il